4 סיבות מדוע הילד לא טועם ירקות ופירות מסויימים ואיך עוקפים אותן
שלח לחבר
גזר מנקה את השיניים, סלק ובננה משפרים את מצב הרוח, כרוב סגול משפר את יכולת הלמידה, ירקות ירוקים מסייעים לבריאות העין, וירקות אדומים מסייעים
ללב. אז מדוע למרות החשיבות התזונתית הגבוהה של ירקות ופירות ילדים רבים שונאים לאכול אותם, וכיצד משכנעים את המוח שלהם לטעום לפחות פעם אחת?
מאת: ליאת יהושע, מאמנת תזונה ומפתחת המשחק "שחק אותה בריא"
אכילת גזר טובה בעיקר לעיניים, במלפפון אין שום ערכים תזונתיים, והערכים התזונתיים הולכים לאיבוד כאשר מבשלים את הירקות? מסתבר שלא כל מה שלימדו אותנו פעם לגבי תזונה כשהיינו ילדים היה נכון ולגמרי מדויק. הידעתם שמה שמסייע יותר לבריאות העין וגם לחיזוק העצמות הם דווקא ירקות ירוקים כמו: מלפפון, ברוקולי, חסה, קולורבי, כרוב וקישוא שמכילים ויטמין A, וכאשר מבשלים עגבנייה וגזר הערכים התזונתיים שלהם דווקא עולים – בעגבנייה עולה כמות הליקופין ובגזר עולה כמות הבטא קרוטן.
עובדות מפתיעות לגבי חלק מהירקות/פירות
יש לא מעט עובדות מפתיעות נוספות על החשיבות התזונתית של אכילת ירקות ופירות. כך למשל, בירקות כמו ברוקולי, כרובית, כרוב לבן וכרוב סגול השייכים למשפחת המצליבים יש הרבה מינרלים שהילד זקוק להם כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה שלו. כרוב סגול משפר את יכולת הלמידה, משפר זיכרון ושומר על תאים צעירים בגוף האדם. אכילת גזר מנקה את השיניים. אכילת חסה מסייעת במקרים של נדודי שינה. אכילת סלק ובננה משפרת את מצב הרוח. ירקות אדומים מונעים סרטן ומחלות לב, וירקות לבנים כמו כרובית מסייעים לגוף להילחם בחיידקים ובדלקות. וזו רשימה חלקית בלבד.
מדוע יש ירק או פרי שהילד לא אוהב?
מדוע למרות העובדה שהירקות והפירות כל כך חשובים לבריאות, כמעט לכל ילד שאנו מכירים יש לפחות פרי או ירק אחד שבשום פנים ואופן הוא לא מסוגל להכניס לפה, שלא לדבר על לטעום ממנו? יש לכך ארבע סיבות עיקריות:
- טעם או ריח לא טובים – שהשאירו לילד חוויה לא נעימה.
- ויסות חושי – צמרמורת או תחושה לא נעימה.
- מקום של שליטה מול ההורים – כאשר הילד אומר שהוא לא אוכל, הוא מרגיש עוצמה וכח כי הוא בעצם זה שמחליט מול הוריו.
- טראומה – כמו למשל הורה או גננת שמכריחים ילד לאכול בכוח.
איך משכנעים את המוח לטעם?
מבחינת הילד, לאחר שהמוח שלו עבר בפעם הראשונה חוויה לא נעימה, הוא ממשיך לקטלג מאכלים נוספים כבלתי רצויים עד שלילד לא נשאר משהו לאכול. זה הזמן להבין שזה לא שהילד עושה לכם דווקא, אלא המוח שלו, שמבחינתו "מציל" את הילד מהסיטואציה הקשה שהילד ניצב בפניה, אינו מאפשר לו לאכול את אותו פרי או ירק שאתם מתעקשים שיאכל.
לכן הדרך הטובה ביותר "לעבוד" על המוח האנושי היא באמצעות משחק, שהוא למעשה פעילות עוקפת מוח הפונה לרגש, שבאמצעותה הילדים חווים הצלחה – לפעמים מאוד מהירה ולפעמים איטית – בכל הנוגע לאכילת ירקות ופירות. חשוב להבין שלא משנה כמה תסבירו לילדכם שמאוד חשוב שיאכל ירקות ופירות, הוא יתחיל לאכול אותם אך ורק מתוך תחושת הנאה ורק לאחר הקניית תחושת מסוגלות לטעימה הראשונית – דבר שיתאפשר כאשר תנגישו לו אותם באמצעות משחק מהנה.
אם ילדכם אומר שפרי או ירק מסוים מגעיל עבורו – בצירוף תיאור דוחה במיוחד, חשוב מאוד לדעת שזה לא מספיק לטעום מאכל מסוים פעם אחת ולהכריז עליו כגועל נפש, אלא צריך לטעום מאכל מסוים שלא אוהבים 14 פעמים, ורק אז להרים ידיים ולהכריז שהוא לא ייכנס אלינו יותר לפה. על מנת לנטרל את ההתנגדות של ילדכם לאכילת ירקות ופירות מסוימים, צריך לשחק איתו במשחק מהנה המנטרל התנגדויות שבמהלכו יצליח לטעום 3-2 סוגי פירות שאינו אוהב. מאותו הרגע הוא יצליח לאכול כמעט כל פרי וירק שיוגשו לו.
קיימים למעלה מ-100 משחקים, שאפשר לשחקם עם חפצים שונים שנמצאים בכל בית, אני יכולה להעיד מקרוב על כך שמשחקים אלו גרמו לילדים רבים להתחיל לטעום ירקות ופירות שמעולם הם לא התקרבו אליהם. משחקים אלה עובדים על מיומנויות שונות כמו: קואורדינציה, פיתוח הזיכרון וכישורים חברתיים וחיזוק קשר הורה-ילד, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שמשחקים אלו מאפשרים לילדים לטעום דברים חדשים באמצעות פעילות עוקפת מוח. לאחר שהילד מקבל את המסוגלות לטעום, הוא נמצא בתחושה של "היי" בשל ההצלחה שחווה – לטעום ירק או פרי שמעולם לא טעם או לא היה מסוגל להכניס לפיו. ולכן צריך למצוא דרך המותאמת להם אישית כדי לעקוף את הסירוב של המוח. זה עובד גם על ילדים הנחשבים לסרבני אכילה קשים, אבל בתהליך יותר ממוקד לנטרול התנגדויותיהם. בעקבות זאת, מתחילים ילדים רבים לקבל אומץ ולטעום מאכלים אחרים שבהם לא נגעו מעולם.
אולי תתפלאו לשמוע, אבל ברגע שילדכם יתחיל לאכול מרצונו האישי פירות וירקות, גם האווירה בבית סביב האוכל תשתנה והוא יתחיל לשפר את התזונה האישית ולהתפנק בפרי או בירק מזין כצ'ופר במקום שוקולד או עוגה.
