האם רעלת הריונית היא גורם סיכון לסיבוכים ואשפוזים
שלח לחברמעקב במשך יותר מעשר שנים אחר נשים עם רעלת הריונית, גילה שיעור גבוה יותר של התפתחות של יתר־לחץ דם כרוני ושל סיכון גבוה לאשפוזים בהמשך החיים, בעיקר במחלקות פנימיות – כך על־פי מחקר שבוצע במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם לאחרונה בעיתון לרפואת אם-עובר.
מאת: פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
מעקב במשך יותר מעשר שנים אחר נשים עם רעלת הריונית, גילה שיעור גבוה יותר של התפתחות של יתר־לחץ דם כרוני ושל סיכון גבוה לאשפוזים בהמשך החיים, בעיקר במחלקות פנימיות – כך על־פי מחקר שבוצע במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם לאחרונה בעיתון לרפואת אם-עובר journal of maternal-fetal neonatal medicine
העבודה גם הוצגה השנה בכנס המרכזי בארה"ב לרפואת אם־עובר שהתקיים בדאלאס, טקסס (society of maternal-fetal medicine ).
רעלת הריון (פרה־אקלמפסיה) היא מחלה המופיעה בתקופת ההריון אך ורק אצל נשים במין האנושי. המחלה מתאפיינת ביתר לחץ־דם (יותר 140/90) בשילוב עם נוכחות של חלבון בשתן, ועלולה להוביל לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, מוח, שלייה, דם וכבד, לתחלואה ואף לתמותה של האם ו/או העובר.
התסמינים האופיינים של המחלה הם כאבי ראש, טשטוש הראייה, כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה – התכווצויות כמו בהתקף אפילפטי.
המחלה קיבלה את השם רעלת הריון כי בעבר חשבו שהגורם הוא רעלן בגוף, ואולם, גורם המחלה עדיין אינו ידוע והספרות מרבה לעסוק בחקר גורמי הסיכון לתופעה.
המחשבה הרווחת כיום, היא שחומר המופרש מהשליה לגוף האישה הוא הגורם להופעת המחלה ואין ספק שהמחלה משוייכת להריון ובאופן יותר ספציפי לשליה.
מי בסיכון?
על־פי מחקרים, ידוע כי המחלה שכיחה יותר בקרב הקבוצות הבאות: נשים בהריון ראשון, יולדות צעירות מאד או מבוגרות מאד, נשים בהריון מרובה עוברים, נשים עם יתר לחץ־דם כרוני ונשים עם מחלות הפוגעות בכלי־דם כגון סוכרת טרום הריונית, ומחלות כליה.
כאמור, ידוע כי המחלה משוייכת להריון ולשליה והיא חולפת לאחר הלידה. פחות ידוע האם קיימות השלכות ארוכות טווח בקרב נשים שחלו ברעלת הריונית.
מחקר שבוצע במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון על־ידי פרופ' אייל שיינר, ד"ר מיקי שרף מנהל בית החולים, ד"ר גיא שלום, ופרופ' אילנה שהם-ורדי מהמחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עקב במשך יותר מעשר שנים אחר נשים שפיתחו רעלת הריונית. החוקרים עקבו אחר קבוצה של יותר מ־2000 יולדות במרכז הרפואי סורוקה שפיתחו רעלת הריונית, והשוו אותה לקבוצת ביקורת של כ־20,000 יולדות ללא רעלת הריונית. במחקר נמצא כי בתקופת מעקב של עשור לפחות, לנשים עם רעלת הריונית סיכון של 12.5% לפתח הפרעת יתר־לחץ דם כרונית (לעומת 1% בלבד בקבוצת הביקורת). כמו־כן שיעור האשפוזים (בעיקר במחלקות פנימיות למיניהן) היה גבוה באופן משמעותי בקרב היולדות שפיתחו רעלת הריונית.
פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה, יו"ר ועדת ההתמחות של בית החולים ומעורכי המחקר: "המידע מצטרף לקבוצת פרסומים שמראים שלא ניתן לנתק את תקופת ההריון מיתר החיים, וכי למספר תופעות הריוניות יש משמעות גם בהמשך. הריון הוא תקופה שבה נשים נוטות יותר לבצע בדיקות, ויש לזכור כי נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ־דם תקופתי על מנת לאתר בזמן בעיות יתר לחץ־דם".
