לעשות או לא לעשות - דיקור מי שפיר
שלח לחברנשים רבות מתלבטות לגבי הבדיקה – דיקור מי שפיר, כן או לא? הדילמה קשה, בייחוד למי שאין לגביה המלצה רפואית לבצעה. מנגד, הרצון לילד "מושלם" וחוסר הידיעה האם העובר בבטן אכן בריא מציק גם לאישה שכביכול הכול תקין אצלה.
מאת: נטע דורון
נשים רבות מתלבטות לגבי הבדיקה – דיקור מי שפיר, כן או לא? הדילמה קשה, בייחוד למי שאין לגביה המלצה רפואית לבצעה. מנגד, הרצון לילד "מושלם" וחוסר הידיעה האם העובר בבטן אכן בריא מציק גם לאישה שכביכול הכול תקין אצלה.
מכיוון שמדובר בבדיקה פולשנית עם סיכונים בצידה, הרי שהדילמה מסובכת. ריכזנו כאן עבורכן מעין רשימת מכולת לקראת גיבוש החלטה האם לעבור את ה-בדיקה, דיקור מי שפיר.
רקע - על הדיקור והתנאים לביצוע בדיקת מי שפיר
דיקור מי שפיר הוא הליך רפואי שמטרתו אבחון מומים בעובר במהלך ההיריון. בעזרת מחט והנחיית אולטרה סאונד שואבים כמות קטנה של מי שפיר, בהם שוהה העובר. ההמלצה לביצוע הבדיקה אינה גורפת. היא מיועדת לנשים הנמצאות באוכלוסיית סיכון לגילוי מומים גנטיים:
· לאור גיל מבוגר, המעלה את הסיכון לגילוי תסמונת דאון.
· לאור תוצאות חלבון עוברי בלתי תקין.
· לאור ממצאי אולטרה סאונד מחשידים, ו/או בדיקות דם לא מעודדות או שילוב של השניים.
· כאשר קיים סיכון מוגבר לתסמונת דאון, אנמיה חרמשית, סיסטיק פיברוזיס ועוד גם לאור סיפור משפחתי וכד'.
חלון הזדמנויות
מאחר שמדובר למעשה בדגימת שתן העובר הרי שניתן לבצע אותה משבוע 13 ועד סוף ההיריון. אך לרוב וכשגרה מבוצעת הבדיקה בין השבועות 15 – 20 להיריון. ביצוע דיקור בשבועות מתקדמים קשה יותר, היות והעובר גדול יותר ומה גם שהפסקת הריון בשבוע מתקדם מהווה כבר ממש לידה מוקדמת. קבלת התוצאות גם היא לוקחת כשבועיים, מכאן החשיבות בביצוע הבדיקה בחלון שבועות מאוד מסויים.
לעיתים מבצעים ייעוץ גנטי לפני ביצוע הבדיקות או שלפי צורך מכוונים את דיקור מי השפיר לבדיקות גנטיות ספציפיות.
דיקור מי שפיר - סוגי הבדיקות
בדיקת קריוטיפ- הבדיקה הבסיסית ביותר. בחינת הכרומוזומים של העובר תחת מיקרוסקופ. ניתן לראות אם מספר הכרומוזומים בתאי העובר תקין, אך קשה לראות אם הכרומוזומים שלמים.
בדיקת fish- יכולה לזהות פגמים קטנים ב-dna. בדיקה מאוד מדויקת אך מאפשרת לבדוק סיכון לתסמונת בודדת בלבד.
בדיקת array-cgh- הבדיקה סורקת את האזורים על הגנום הידועים כרגישים יותר לטעויות גנטיות. ניתן לאתר כך מספר רב יותר של מומים מולדים. הבדיקה מאפשרת זיהוי שינויים עדינים ברצף מולקולות ה- dna ובכך מאפשרת איתור של תוספות או מחיקות קטנות ביותר בחומר התורשתי.
דיקור מי שפיר – למה לא בעצם
אז אם אני רוצה להבטיח לעצמי עובר בריא, למה לא לבצע בדיקת מי שפיר בעצם? שאלה שנשים רבות וודאי שואלות עצמן. מסתבר שיש כאן גם סיכונים בלתי הפיכים שחייבים לקחת בחשבון. המרוץ לילד המושלם ותופעת העדריות הישראלית (כולן עושות, למה לא אני?) עלולים לדחוף לכיוון ביצוע דיקור מי שפיר מיותר.
סיכונים
· גם אם מדובר בסיכון קטן, כדאי לדעת שהבדיקה מסכנת במידה מסוימת את העובר. הסטטיסטיקות מדברות על סיכון להפלה ואיבוד העובר ביחס שנע בין 1:500 לבין 1:200. אצל נשים מתחת לגיל 35 הסיכון להפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר גדול יותר לעומת הסיכון להולדת תינוק עם תסמונת דאון. מדוע מדובר כאן בסיכון? היות ומדובר בבדיקה החושפת את העובר לזיהום, בה מחדירים מחט לתוך חלל הרחם, המוגדרת כבדיקה פולשנית, בניגוד לבדיקת אולטרה-סאונד,לדוגמא, שמבוססת רק על גלי קול. כמו כן, ביד לא אמונה עלול להישאב יחד עם הנוזל גם דם, מה שמקלקל את הבדיקה. הבדיקה חייבת להיות מהירה ויעילה, לאפקטיביות ונטרול סכנת זיהום.
· הבדיקה מצריכה, כאמור, מיומנות גבוהה מצד הרופא המבצע, היות שמצב בו מחט השאיבה נוגעת בעובר מסכנת אותו. כמובן שהבדיקה מבוצעת בניטור אולטרה סאונד צמוד ויחד עם אחות המתגברת את הרופא. גם כאן הניסיון והמומחיות מדברים. כאשר מדובר בחיי עובר התוצאות עלולות להיות בלתי הפיכות במקרה של התנהלות בלתי מקצועית מספיק.
· פטירה לאחר בדיקה – ייתכן שלעולם לא שמעת מקרוב על מקרה כזה, וטוב שכך. עדיין, מדובר בסיכון לאמא המבצעת את הבדיקה בעקבות חדירת מי שפיר לזרם הדם ההרה (תסחיף אמניוטי). היחס הוא 1:20,000.
זמן לבטים
אז מצד אחד יש ממצאים רפואיים או גיל מבוגר שאינם נותנים ברירות רבות ומחייבים ביצוע דיקור מי שפיר. מצד שני, יש את הממצאים שממש לא מוליכים לקראת צורך לביצוע הבדיקה (הכול תקין, יקירתי..). ובתווך – המקרים של ספק כן, ספק לא. ואז ההתלבטות קשה ומעיקה...
· ממצאים לא מחשידים אך לא מרגיעים – מממצא כמו גולף בול (ממצא אקוגני בצורת נקודה לבנה בלב העובר) שמתגלה ללא כל ממצא נוסף מהווה ממצא מחשיד לתסמונת דאון, אך לא ודאי מספיק על מנת לקבל המלצה רפואית לבצע דיקור מי שפיר. באין סימנים נוספים המתגלים בבדיקת סקירת המערכות האולטרה סאונדית, אין המלצה לביצוע דיקור מי שפיר.
· תחושת לחץ נפשי אדיר – ייתכן שפיתחת חרדות וחששות כל-כך חזקים ששום ממצא רפואי ושום אישור לא ירגיעו אותך, אלא רק הבדיקה. טריגר חזק לחששות אלו עשוי להיות ילד או שניים בריאים שכבר ילדת ומשפחה שכבר קיימת. אינך מעוניינת להוסיף ילד פגוע לתא המשפחתי הזה, ואת חוששת בפני ניפוץ המצב הקיים. גידול ילד פגוע, אם כי אהוב, ישנה סדרי עולם.
· גיל – את לא צעירה מדי ולא זקנה מדי, ככה באמצע – כמאמר השיר. ואז, מה? דווקא גיל 33 או 34 הם בבחינת חידה. את לא בקריטריון של המלצה כללית לביצוע דיקור מי שפיר, אך את כן קרובה אליו...
השורה התחתונה – לעשות או לא לעשות
באין המלצה רפואית גורפת לביצוע מי שפיר שאלי את עצמך את השאלות הבאות:
· האם אני שלמה לגמרי עם ביצוע בדיקה שעלולה לסכן תינוק בריא?
· מה גובר אצלי על מה – הרצון לוודא ש"הכול בסדר" או הפחד מאיבוד הריון?
· האם אני סומכת במאה אחוז על הרופא אותו בחרתי לביצוע הבדיקה?
· האם אני חוששת מאוד עד כדי חרדות וחוסר תפקוד לקראת הבדיקה? האם שווה לי לעבור אותה לאור הרגשתי ולאור חוסר ההצדקה הרפואית?
· האם אני לא סתם נכנעת לטרנד של ביצוע בדיקה פולשנית כשגרה, דבר שאינו מקובל ביתר ארצות המערב?
· האם אני מודעת לעובדה שגם בדיקת מי שפיר לא תכסה במאת האחוזים כל מום ולא תבטיח לי תינוק מושלם?
· האם בעלי/בן זוגי ואני באותה הדיעה לגבי הבדיקה, או שהיא מהווה מקור מתח גדול וכר לויכוחים רבים?
לסיכום, כדאי לתת את הדעת שביצוע דיקור מי שפיר אינו מקובל באופן גורף בארצות המערב להם מערכת רפואית ראוייה. בתחום המיילדות ומעקבי ההריון ישראל מובילה עם מספר שיא של בדיקות המבוצעות. זוהי נקודת מבט אחרת, השקפת עולם שכדאי להיות ערה לה. לפיכך, אם אין שום טעם רפואי לביצוע דיקור מי שפיר ואת חשה רגועה ושלווה לגבי ההיריון, אין שום סיבה לבצע את הבדיקה.
אם בכל זאת החלטת על ביצוע בדיקה דיקור מי שפיר למרות שאין לכך הצדקה רפואית, הרגישי שלמה עם עצמך. הבדיקה תשחרר אותך ממתחים בלתי אפשריים.
אל תחסכו בכסף וגשו לרופא בעל המומחיות המתאימה לנושא. הרי כמו בתחום הדנטאלי, בו לא כל רופא שיניים מומחה בביצוע שתלים, כך גם בתחום המיילדות: לא כל רופא נשים מומחה בביצוע דיקור מי שפיר.
