אבא – אל תתעלם ממני!
נכנסת להריון כתוצאה מסטוץ קצר, רומן עם גבר נשוי, יחסים עם גבר שהיה ידוע בציבור שלך, הרגשת מבוגרת ושזמנך דוחק, העניינים התלהטו ולא נזהרתם או שזו הייתה דרכך לנסות להכניס אותו לחופה.... בכל המקרים הללו ואחרים לילד זכויות אותן הוא זכאי לתבוע מאביו ואין זה רלוונטי האם האב רצה שהילד ייוולד או שלא.
מאת: יעל סנדלר
נכנסת להריון כתוצאה מסטוץ קצר, רומן עם גבר נשוי, יחסים עם גבר שהיה ידוע בציבור שלך, הרגשת מבוגרת ושזמנך דוחק, העניינים התלהטו ולא נזהרתם או שזו הייתה דרכך לנסות להכניס אותו לחופה.... בכל המקרים הללו ואחרים לילד זכויות אותן הוא זכאי לתבוע מאביו ואין זה רלוונטי האם האב רצה שהילד ייוולד או שלא.
עו"ד שרונה רוב, שהינה מתמחה בתחום דיני המשפחה ומעמד אישי, תסייע לנו להבין מהן אותן זכויות ביחס לארבע סוגיות מרכזיות: קביעת ורישום האבהות, דמי מזונות, הסדרי ראייה וזכויות ירושה.
הצהרת אבהות
הכרזה על אבהות הינה הכרזה על סטטוס, והיא בעלת השלכות ותוצאות במישורים רבים: זהותו של הילד (מי אביו?! אחיו?! משפחתו המורחבת?!), השלכות כלכליות (תשלומי מזונות, זכאות לירושה), כשרות יוחסין, אפוטרופסות, אימוץ, הסדרי ראייה בין אב וילד וכן החשיבות החברתית והפסיכולוגית של הילד בחשיפת השורשים שלו, קביעת זהותו העצמית, הדימוי העצמי שלו, מידע על מחלות גנטיות ותורשתיות, דיני ירושה ועוד.
רישום אבהות
עוה"ד שרונה רוב מדגישה כי עד שימלאו לילד שנה, יכולה אישה פנויה (לא נשואה) וגבר הטוען לאבהותו, לפנות למשרד הפנים וליתן הצהרה על הכרה באבהות. היה ולא ניתנה הסכמת האב ו/או שלילד מלאו שנה, הרישום יתבצע אך ורק לאחר קבלת צו לרישום אבהות מביהמ"ש.
על האם ו/או האב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להכרה באבהות. ביהמ"ש יבקש תגובה מנציגות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בעיקר בכדי לבדוק שאין חשש לממזרות ו/או ספק ממזרות ובכדי לבדוק את נכונות המרשם, לאחר קבלת התגובה ביהמ"ש יפנה את הצדדים לאחת המרפאות המומחות לביצוע בדיקת רקמות.
קביעת אבהות
ביצוע בדיקת רקמות (dna) הינה הדרך המקובלת והשכיחה ביותר להוכחת אבהות. למעשה, באמצעות דגימה של דם/משטח מרירית הפה משווים את המטען הגנטי של הילד למטען הגנטי של האם והאב. כאמור הבדיקה מתבצעת אך ורק עפ"י צו של ביהמ"ש אשר יינתן על ידו רק לאחר שבחן את טובת הילד. הבדיקה לא ממומנת ע"י סל השירותים וכרוכה בעלות של כ 4,000 ₪ לערך.
עוה"ד שרונה רוב מבהירה כי אב המסרב לבצע בדיקת רקמות מכל טענה שהיא, ביהמ"ש לא יכפה זאת עליו, עם זאת, אין הוא יוכל לחמוק מהכרה באבהותו וביהמ"ש יכול להכריז כי עצם סירובו לבצע את הבדיקה מעיד על אבהותו והוא רשאי להצהיר על אבהותו.
דמי מזונות
הילד זכאי לתשלום דמי מזונות מאביו, מידי חודש. למרות שהאם מגישה את תביעת המזונות, הרי שהיא מגישה אותה כאפוטרופוס של הילד, ולמעשה זו תביעה עצמאית של הילד כנגד אביו, ועל כן הסכמים שנחתמו בין האב והאם קודם ללידה או לאחריה לעניין ביטול דמי מזונות ו/או תשלום דמי מזונות מופחתים הינם הסכמים נעדרים תוקף משפטי, באשר הילד אינו צד להסכם.
כמובן שנושא המזונות מטריד את האב, זהו נטל כלכלי כבד, ולכן עוה"ד שרונה רוב מסבירה כי אנו נתקלים בלחצים כבדים שמופעלים על האם תוך ניסיון למנוע את הגשת התביעה: מן הגבר הנשוי, שצריך להתמודד עם תוצאות בגידתו מול בת זוגתו ובני משפחתו המורחבת. הגבר הצעיר שעליו למצוא בת זוג שתסכים שחלק לא מבוטל ממשכורתו ישולם לילדו. הגבר העשיר, שמאד כועס על כך ש"גנבו את זרעו" ומעוניין לנקום באם ועוד.
מבחינת מערכת המשפט הרי שביהמ"ש אמר את דברו בעניין טענת "גניבת הזרע" וקבע כי גבר אחראי לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו, ובאם קיים יחסי מין ללא הגנה מצידו (קונדום) עליו להכיר בכך שיש לו ילד ולילד יש צרכים שונים: חלק משכ"ד/משכנתא, חלק מהוצאות אחזקת המדור (חשמל, מים, ארנונה, כבלים, טלפון, ועד בית, גז, אינטרנט), תשלומים עבור גן/בי"ס, חוגים, מזון, צעצועים, לימודים, ביגוד לתינוקות והנעלה, הוצאות רפואיות ועוד, שכמובן כולם כרוכים בעלויות גבוהות ויש לספקן. מאחר וטובתו של הילד הקטין גוברת על טובתו של האב הבוגר, ביהמ"ש יהא נאמן לטובתו של הקטין ויפסוק דמי מזונות ראויים.
קביעת הסדרי ראייה
למצער, מסבירה עוה"ד שרונה רוב, פעמים רבות דמי המזונות שלובים וכרוכים, מבחינת האב והאם, עם קביעת הסדרי ראייה, ולמעשה הילד הופך ל"כלי מיקוח וניגוח" בין הצדדים בניגוד לטובתו: האם, שמעדיפה שהאב לא ישלם דמי מזונות ולא יהא מעורב בחייו של הילד או האב שמאיים כי אם יתבע לתשלום דמי מזונות לא יכיר בילד או בת הזוג של האב שמטילה וטו על הסדרי ראייה או בן זוג חדש שתפס את מקומו של האב הביולוגי ועוד.
דה פקטו, האב הינו אפוטרופוס טבעי של ילדו, יש לו זכות להכיר את ילדו, לפגוש אותו בימי חול, שבתות וחגים, יש לו הזכות להיות מעורב בגידולו וחינוכו, ובמקרים מסוימים, אם זו טובתו של הילד, אף להיות הורה משמורן. יש לזכור, כי מעורבותו של האב בחייו של הילד, הצורך של הילד להציג בציבור את אביו, קביעת זהותו האישית של הילד ודימויו העצמי, ההכרה באחיו ואחיותיו למחצה (היה ויש), צרכים רפואיים גנטיים/תורשתיים כולם בעלי היבטים חשובים וקריטיים מבחינה משפחתית-חברתית-בריאותית ופסיכולוגית.
זכויות ירושה
באם האב לא קובע אחרת, באמצעות צוואה, הרי שעפ"י דיני הירושה לילד זכויות בירושתו, בנוסף, באם הילד קטין בשעת מותו של האב, הרי שיש לו זכות למזונות מעזבונו של האב.
בראייה לטווח ארוך
לא פעם אנו מונעים מתוך פחדים וחששות, וממש כמו בספר "מי הזיז את הגבינה שלי", מתברר כי דווקא השינוי הוא שקידם את טובתו של הילד. למרות שלא ניתן לדעת מראש כיצד האב ינהג לאור התביעה להכיר באבהות והדרישה למזונות, כדאי לדעת, אומרת עוה"ד שרונה רוב, כי במקרים רבים דווקא החשיפה של הילד וההכרה באבהות, כמו גם התשלום החודשי של דמי המזונות, מקרבים את האב לילד. כמובן שיש אבות שהנטל הכלכלי והתחושה כי האישה הונתה אותם וגנבה את זרעם תרחיק אותם מהילד, אך לא פעם גם זה באופן זמני ואחרי מספר שנים הם מתרצים.
מבחינת הילד, הוודאות של הילד לגבי זהות האב עדיפה מחוסר הידיעה ותשלום דמי המזונות מאפשר לו להתקיים בכבוד וברווחה כלכלית, ועל כל אם ששוקלת באם לעתור כנגד האב, לשקול היבטים אלה בכובד ראש.
אין לראות בכתבה זו תחליף לייעוץ משפטי. עו"ד שרונה רוב נותנת ייעוץ ראשוני חינם רק לגולשות פורטל mamy. שאלות בכל נושא משפטי הקשור להורות חד הורית, באמצעות דוא"ל sharonarub@013.net
המאמר באדיבות מתנות ליולדת