ילדים טלויזיה ומחשבים (שיחת אימון)
שלח לחבר"הילד שלי מחובר למסך הטלויזיה כמו לאינפוזיה."
"הילדה שלי מול המחשב כל היום."
"מה לעשות?" שואלים אותי ההורים.
מאת: שני הורביץ, מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות", יועצת, מרצה ומאמנת מוסמכת ((CPCCלהורים ולילדים.
"הילד שלי מחובר למסך הטלויזיה כמו לאינפוזיה."
"הילדה שלי מול המחשב כל היום."
"מה לעשות?" שואלים אותי ההורים.
לפני שניגש ל"מה לעשות" ראשית עלינו לחקור את מהות העניין עבורכם.
חשוב שתבינו שאין נכון או לא נכון, עשה או אל תעשה, כל מקרה לגופו, כיוון שלכל הורה ערכים ומצפן משלו,
לכן אני מזמינה אתכם לענות לעצמכם:
"מה הבעיה?"
"מה באמת מפריע לכם?"
הורה אחד יאמר: "כך אומרים כל המומחים והיועצים:
זה לא טוב לתת לילדיך להיות מול המחשב כל היום..."
"ובכן," אני עונה, "נעזוב רגע את דעת המומחים, מה אתה חושב בעניין?"
אתם מבינים, הרבה מן ההורים רוצים לבצע שינוי מפני שכך אומרים ה"מומחים", כך נהוג
ומקובל, אך רק אתה הוא המומחה לחייך, רק אתה יודע מה נכון ומתאים לך.
שני: "באם היית מנטרל את דעות אחרים, מה אתה חושב או מרגיש בעניין?"
הורה 1: "שזה לא בסדר שהוא כל היום מול המחשב ו/ או הטלוויזיה."
שני: "מה לא בסדר עם זה?"
הורה 1: "שהוא לא יוצא החוצה מהבית, שהוא לא נפגש עם חברים."
שני: "ומה לא בסדר עם זה?"
הורה 1: "אנחנו, כשהיינו ילדים, היינו כל היום בחוץ..."
שני: "ובכן, הוא זה לא אתה והזמנים של פעם אינם הזמנים של היום."
הורה 1: "זה לא נורמאלי."
שני: "מי קובע מה נורמאלי ומה לא?
למעשה, אם אקח אותך לסיור בבתים של משפחות אחרות, כנראה שתראה את אותה התמונה.
אז אם כולם כך וזה נורמאלי, איך אתה מרגיש כלפי זה כעת?"
הורה 1: "יותר טוב."
מהות העניין עבור הורה זה הייתה להרגיש נורמאלי, להרגיש בסדר עם עצמו.
לא הייתה לו בעיה מהותית עם המחשב או הטלוויזיה ולכן גם לא יתבצע שינוי ברמה
המעשית.
לעומת זאת, הורה שני ממשיך ואומר...
שני: "אז אם כולם כך וזה נורמאלי, איך אתה מרגיש כלפי זה כעת?"
הורה 2: "זה עדיין לא נראה לי בסדר."
שני: "מה כן בסדר?"
הורה 2: "שקצת ייראה טלויזיה וקצת מחשב, קצת ייצא החוצה או ייפגש עם חברים בבית,
קצת ייקרא וקצת יעשה ספורט."
שני: "מה חשוב לך בזה?"
הורה 2: "לא יודע להגיד, אולי גיוון… פשוט, מרגיש יותר נכון."
שני: "ובכן, כשאתה מרגיש מה נכון עבורך, אז מה הבעיה?"
הורה 2: "לעשות את השינוי."
שני: "מה הבעיה בלעשות את השינוי?"
הורה 2: "שהבן שלי לא יקבל את זה."
שני: "מה הוא יעשה?"
הורה 2: "הוא לא ידבר איתי ואולי לא יגיע הביתה, אולי יסתגר בחדר, יבכה, יצעק."
שני: "ואז מה?"
הורה 2: "זה לא נעים."
שני: "נכון, זה לא נעים וגם זה שהוא מחובר למחשב זה לא נעים לך,
מה חשוב לך יותר?"
הורה 2: "חשוב לי לכוון אותו לדרך הנכונה בעיניי."
שני: "מצויין, נשמע שאתה יודע לאן פניך מועדות ואני מחזקת את ידך."
אתם מבינים, כל שינוי על-פי האמונה והערכים שלכם הינו רדיקלי,
לכן עליכם להבין לעומקו של עניין את הדבר שמפריע לכם,
את הדבר שהייתם רוצים לשנות ולא, כל כעס או תגובה מנגד תטלטל אתכם.
כאשר תבינו את מהות הרצון לשינוי עבורכם, את מהות הבעיה,
לא משנה מה יהיו התגובות, תוכלו להכיל זאת בשביל להנחיל שינוי.
לכן, הינכם מוזמנים לענות לעצמכם לפני כל מעשה
"מה חשוב לי בזה?"
"עבור מה?"
כאשר תהיו ברורים ובהירים לעצמכם בהחלטתכם, תוכלו להביא את עצמכם בצורה ברורה
ובהירה מול ילדיכם. לעומת זאת, כאשר עדיין לא ברורה לכם החלטתכם והיא לוטה בערפל,
קל יהיה להניע אתכם מדיעה כזו לאחרת ותגובה של התנגדות תטלטל אתכם לחלוטין.
דומה הדבר לסירה בים, כאשר התורן לא מורם, (אין לכם סיבה ברורה למה) הסירה עלולה
להתהפך או לנוע מצד לצד על-פי משב הרוח. לעומת זאת, כאשר התורן מורם (הסיבה
ברורה לך), לא משנה איך ינשבו הרוחות, הסירה תמשיך במסלולה.
הפלגה נעימה
שלכם
שני
