הבטן הרכה - למה? כי כה אמרתי
שלח לחברמשחר ילדותנו אנו גדלים על סיפורי סבתא ומשפטי פולניה (בתרגום חופשי משפטים של אמא לחוצה). משפטים אלו ילוו אותנו בכל נעורנו, ירגיזו אותנו בבגרותנו וידוקלמו מפינו בלא כוונת תחילה כאשר נהפוך אנו להורים. קוראים לזה גלגל החיים. כי אין זה משנה מאיזו עדה את/ה, ברגע בו הפכת להורה התקבלת מקום של כבוד אל מעוז הפולניות.
מאת: ריקי לוי - דינר
משחר ילדותנו אנו גדלים על סיפורי סבתא ומשפטי פולניה (בתרגום חופשי משפטים של אמא לחוצה). משפטים אלו ילוו אותנו בכל נעורנו, ירגיזו אותנו בבגרותנו וידוקלמו מפינו בלא כוונת תחילה כאשר נהפוך אנו להורים. קוראים לזה גלגל החיים. כי אין זה משנה מאיזו עדה את/ה, ברגע בו הפכת להורה התקבלת מקום של כבוד אל מעוז הפולניות.
למי שלא שם לב הדבר אף כתוב באותיות קטנות בחוזה ההעסקה בינך לבין מעסיקיך העתידיים- קרי ילדייך. כי אם לא נעשה את זה בשבילם, אז באמת בשביל מי?
כך שכל מי שחווה פולניזם באופן ישיר ו/או עקיף מקובצות כאן החוויות הסמנטיות עליהן גדלתי, ואלו ששמעתי מפי הוריהן של חברותיי ומכריי היקרים.
שלא תגידו שלא אמרתי לכם!!!!
ניקיון
אמא שלי הייתה, ועודנה פולניה חולת ניקיון- היא מודה בחלק של הניקיון לגבי הפולניות עוד קשה לה. כיום ההורים שלי פנסיונרים גרים לבד בבית. ביום שני אני מדברת איתה היא מנקה את הבית:
- "אמא מה קרה הייתה לך עוזרת ביום שישי"
- "כן אבל את יודעת איך זה אנחנו על כביש ראשי".
כל יום היא מנקה את הכלים הסניטריים. לא רק זה אלא שהיא מנקה גם את השירותים שהיו שלנו שלי ושל אחיות שלי. אף אחד לא משתין שם כבר, מדובר באתר ארכאולוגי. היא מנקה. כשהיינו קטנות עד גיל 16 בערך היינו עוזרות לה בימי שישי לנקות את הבית. ניסיתי לשכנע אותה שאני אנקה את החלק שלי בזמן שלי. לא הבית צריך להיות נקי לשבת. כל החברים שלי נוסעים לנחלת בנימין ולים, אני לכלולית. אבל יש לזה הסבר הגיוני. אי אפשר לנקות את החדרים בזמנים שונים כי אז הלכלוך עובר ממקום למקום. מי ישמע אתר בניה. הכניסה מותרת אך ורק עם קסדות ושכפ"ץ.
קור וחום
אגדה עתיקת יומין מספרת כי קור וחום לא הולכים יחד, הם מביאים מחלות ושאר חולירות. אגדה אורבנית אחרת מספרת שאולי לא יחד אך הם הולכים. כן ככה זה מסתבר שלקור, חום ושאר מצבי צבירה שונים יש יכולת הליכה, ריצה, ואתלטיקה קלה על כל ענפיה. כך כל ילד שפתח אי פעם את המקרר בחיפוש נואש אחר טופין וטובין נתקל במשפט האל-מותי: "תסגרי את המקרר, הקור בורח".
לא ברור לאן כבר יש לו ללכת, אולי בגלל זה הוא בורח. המשפט קביל בענייני מזגן, שם החום בורח. בריחה והמלטות על הפרק- למוצא הישר מובטח פרס.
סליחה
סליחה היא מילה כללית, אשר לא מעידה בהכרח על תוכנה ועל בקשת סליחה כנה מצד הפולנים. היא למעשה משמשת כתחליף ניקודי- מדובר בנקודה בסוף משפט הבאה להבהיר עמדה נחרצת ותוכחה במידת הצורך. כך לדוגמא המשפט "אתה לא צודק", נשמע הרבה יותר רציני ומאיים כשמוסיפים לו את המילה סליחה בסופו. נסו את זה והיווכחו בכל מיני הזדמנויות:
- "אתה לא צודק. סליחה".
- מצטערת מאוד, אבל זה לא עובד ככה. סליחה"
- טוב אתם יודעים הכל. סליחה"
- היא לא בדיוק אמרה את מה שאת אומרת. סליחה, כן?"
כי ככה
כי ככה מגלם בתוכו למעשה שני משפטים פולנים- "כי ככה" ו"כי אמרתי". בחיבור השניים "כי ככה אמרתי". זהו למעשה ביטוי להררכיית התפקידים בכל בית אב יהודי באשר הוא- האישה מחליטה. לא צריך ללוות להחלטתה הסבר רציונלי, אמוציונאלי, או כל הסבר באשר הוא. היא החליטה. וכפי שבעלי השלים וטוען עד היום "אשתי החלטנו". אני אומרת שככל שיקדם היום בו גברים וילדים יפנימו משפט זה כן ייטב לכולנו.
20 שנה
20 שנה הוא פרק הזמן בו נשמרים חפצים אצל הפולניות באיכות מעולה! ככה זה לגבי נעליים, תיקים, חולצות, סלונים ומני טובין. המשפט הנלווה לכך מקלס את המתבונן מצד אחד ומשבח את פולניה מצד שני:
- לא יודעת איך זה מגיע למצב כזה אצלך...אצלי דברים נשמרים 20 שנה"
ואני רק רוצה להגיד: ברור שדברים ישמרו 20 שנה, מה שלא מחזיק מעמד זה הניילונים, הסלוטייפים, הנפתלין וכל חומר חיטוי, כיסוי, פינוי בינוי אחר המקיף את החפץ. הלוואי ומעיליי, ונעליי היו מחזיקים מעמד ונראים כחדשים כפי שהם נראים אצל אמי. מצד שני אינני מסוגלת להשתעבד בצורה כזו לחיזוק ושימור כל חפץ כאילו היה אתר מורשת. חוץ מזה אין לי כך כך הרבה ניילונים. ובל נשכח את הקרושה!
סיכומונצ'יק
מובאות טרמינלוגיות פולניות אל – מותיות
- כשזה יקרה אל תבואי אליי לבכות
- אם לא אני צנצנצת
- קריאה: אמא!!!! תשובה: מתה! (בהן צדקי אמי הייתה עונה לנו כך).
- טוב (ומי שקורא זאת בעגה פולנית יודע שזהו עולם וממלואו)
- תעשו מה שאתם רוצים (yeah right).
- אני לא אמרתי כלום (רק הנהנתי, הרמתי גבות, כחכחתי בגרוני אבל לא אמרתי כלום).
- רק בקבר אני אנוח.
- אם את לא רוצה לדעת אל תשאלי.
- אני לא מתערבת.... (רק מהנהנת, מרימה גבות, מכחכחת בגרוני אבל לא מתערבת).
- כמה פעמים אני צריכה להגיד את זה? אתה לא שומע?
- אמא יודעת הכי טוב!!!!
ברבות הימים גיליתי אכן כי אמא יודעת...כמעט הכי טוב. כי גם אני אמא אז גם אני יודעת, חושבת, מגיבה ורוצה הכי טוב לילדיה למשפחתה ולכולם. בקיצור אני צריכה שיעשו מה אני רוצה. מתוקף צורך זה (זה צורך, זה בלתי נשלט) אני מוצאת עצמי אומרת לילדיי ובעלי את המשפטים הנ"ל- חלקם לפחות. אז לפני שאתם מתרעמים, על הוריכם ומשפטי העבר דעו כי אכן הקור בורח, הלכלוך עובר ממקום למקום ולאמהות יש יכולת טלפתית. כך שללא מנוס מסתבר כי לא ירחק היום בו תעמדו במטבח ביתכם ותגידו
"oh my god i'm becoming my mom"
אתם מוזמנים לשתף בתגובות לטור במשפטי אמהות שייחרטו לדורות, בחיוך, הומור, ובעיקר עם המון הבנה.
