תזונת פעוטות: מה ואיך מגיל שנה ועד שנתיים
שלח לחברהאכילה בין גיל שנה לשנתיים שונה לחלוטין מהאכילה בשנה הראשונה לחיים, דבר שעלול להדאיג את ההורים שלא לצורך ואף ליצור עימותים עם הפעוט. הבנה של התהליכים בשלב התפתחות זה, כמו גם עצות מעשיות, יכולים להפוך את החיים לצידו של הפעוט לקלים ומהנים יותר.
מאת: טובה קראוזה דיאטנית קלינית מתמחה בתזונת נשים הרות ולאחר הלידה.
ד"ר חביב ומיסטר בררן
הורים רבים מתפלאים לראות כיצד התינוק החביב, שאכל את ארוחותיו בשקיקה הפך לפתע לפעוט בררן והפכפך, שרצונותיו והרגלי האכילה שלו משתנים לעיתים קרובות. למעשה, בשנה הראשונה לחיים, קצב הגדילה של התינוק הינו עצום: הוא משלש את משקל הלידה שלו, אם לא למעלה מכך, בהגיעו לגיל שנה. כדי להגיע להישג זה, עליו לאכול כמות רבה של מזון. לעומת זאת, מגיל שנה עד שנתיים, מוסיף הפעוט רק שליש למשקלו, כחלק מקצב הגדילה הטבעי בתקופה זו.
שינויים בהרגלי הצריכה
בגלל השינוי בדפוסי הגדילה, חל שינוי גם בדפוסי האכילה, והפעוטות אוכלים כמות קטנה יותר של מזון באופן בררני יותר, אך לנו נדמה שהפעוט אינו אוכל מספיק.
פעוטות כבר הולכים ומתרוצצים, ועסוקים מאד בחקירת העולם שמסביבם. לא תמיד תהיה להם הסבלנות לשבת לאכול ארוחה מלאה, ולכן עדיף לארגן את היום סביב ארוחות קטנות. חלוקה לארוחות קטנות ותכופות תאפשר שמירה על רמה תקינה של סוכר בדם ותהווה פתרון לשלב ההתפתחותי הנוכחי של הפעוט. משרד הבריאות ממליץ להאכיל בצורה זו את הפעוט בתדריך להזנת התינוק והפעוט, אשר מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
עוד ועוד ממזון אצבעות
מגיל שנה ואילך, משתכללת יכולת אחיזת עצמים בין האצבע לאגודל, אשר נקראת "אחיזת הפינצטה", והפעוט נהנה לתרגל אותה גם על המזון. אם נאפשר לו להאכיל את עצמו על ידי הגשה של פיסות רכות של מזונות שונים אותן יוכל להרים באחיזה זו ("מזון אצבעות"), נפתח עוד את המיומנות הזו ונגרום לו הנאה רבה תוך כדי התרגול.
כמה צריך לאכול
הרגלי האכילה של הפעוט אינם קבועים ומאפיינים גם את השינויים במצבי הרוח שמהווים חלק מהתפתחותו התקינה בגיל זה. ביום אחד הילד יכול לאכול כמות גדולה של מזון ובמשנהו - מעט מאד. ביום אחד הוא עשוי לאכול ירקות בשמחה, ואילו ביום אחר לא יהיה מוכן לגעת בהם. חוסר עקביות שכזה הינו נורמלי ואין צורך לדאוג. המטרה היא לגרום לילד לצרוך מזון מאוזן על פני תקופה של שבוע. מחקרים מוכחים שזה בדיוק מה שפעוטות עושים, בתנאי שמציגים בפניהם מזון שכזה. בן השנה פלוס זקוק ל- 105 קלוריות לכל קילוגרם משקל גוף, שהם 1000 עד 1300 קלוריות ליום בממוצע, אך אין זאת אומרת שיאכל בכל יום את אותה הכמות.
האם להמשיך עם התמ"ל גם לאחר גיל שנה?
משרד הבריאות ממליץ להמשיך להיניק לפחות עד גיל שנתיים. נשאלת השאלה, אם תינוקות שהפסיקו לינוק לפני כן, או תינוקות שלא ינקועדיין זקוקים לתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) גם לאחר גיל שנה.
אין תשובה מוחלטת לשאלה זו, כיוון שקיימות שתי דעות: על פי דעה אחת, חלב פרה יכול להחליף את התמ"ל ואין בו צורך לאחר גיל שנה. דעה אחרת גורסת כי מכיוון שתמ"ל הוא המזון הקרוב ביותר בהרכבו לחלב אם, והואיל ומומלץ להיניק עד גיל שנתיים, הרי שכדאי להמשיך את התמ"ל עד גיל שנתיים, תוך הורדה הדרגתית בכמויות עד הפסקה בסביבות גיל זה.
משרד הבריאות אמור לצאת בעתיד הקרוב בהמלצה בנושא זה לאחר שיתקבלו מסקנותיה של ועדה שדנה בנושא תזונת ילדים מגיל שנה ועד גיל חמש.
האחריות שלנו, האחריות שלהם
כלל ברזל שאין לשכוח הוא ,שתפקיד ההורים לקנות את המזון הנכון, להכין אותו בצורה המזינה ביותר ולהגיש אותו בצורה המושכת ביותר.
עצות לתזונה בריאה ולהאכלה נעימה:
- לטבול: פעוטות אוהבים לטבול את מזונם. כדאי להכין מטבלים כמו ממרח אבוקדו, גבינה לבנה עם מעט תבלינים כמו פפריקה או עשבי תיבול כמו שמיר, יוגורט כמות שהוא או מומתק בכפית דבש, וכמובן חומוס או טחינה. בדרך זו יגבר הסיכוי לאכילת ירקות, וגם שאר בני המשפחה יוכלו ליהנות מההשקעה.
- מגש נשנושים: לחתוך מגוון מזונות לכל בני הבית בצורה שתקל על הפעוט לאוכלם. פעמים רבות, מראה ההורים או האחים האוכלים יעודד את גם את הפעוט להצטרף. דוגמאות למזונות כאלו: פרוסות תפוח עץ, קוביות מלון או אבטיח, פרוסות מלפפון, ביצה קשה חתוכה, ירקות מבושלים חתוכים לקוביות או בצורת "מקלות" כמו תפוח אדמה, גזר, סלק ובטטה, "שבלולים" או "צינורות" של פסטה, "פרחי" ברוקלי או כרובית מבושלים, חתיכות קטנות של דג לא מטוגן. מובן שאפשר לטבול את כל אלו במטבלים שהוזכרו. בארוחה בשרית משלבים, כמובן, פיסות רכות של עוף או הודו, אשר קלים יותר לעיכול מבשר בקר.
- למרוח: ממרחים שונים יתקבלו בברכה על גבי חצאים או רבעים של פרוסת לחם או קרקר. אפשר גם להכין כריכים זעירים עם גבינה מותכת, אבוקדו, ממרח שקדים, חומוס או ריבה ולהרגיש כמו במסיבת קוקטייל.
- למעוך: קטניות הן מזון בריא ומומלץ, אך רצוי למעוך אותן כדי למנוע סכנת חנק. אפשר למעוך שעועית, אפונים, עדשים או גרגרי חומוס מבושלים, אפשר גם למרוח אותם כמו בסעיף הקודם.
- המטרה – כמויות קטנות: אם נגיש לפעוט צלחת עמוסה נבלבל אותו. עדיף להניח בצלחתו מעט מזונות ולמלא אותה כאשר היא מתרוקנת ואם הוא מבקש תוספת.
- לעודד לעצמאות: אמנם בגיל זה חלק מהפעוטות עדיין זקוקים לכך שיאכילו אותם, אך חשוב לתת בידם את השליטה בכל ארוחה. מתן כפית בידם והכנת "מזון אצבעות" הם פעולות חיוניות לכך. הלכלוך הוא חלק מהעניין, הכינו את הדלי והמגב.
- לגוון: גיוון המזון חשוב הן מבחינה תזונתית והן מבחינת העניין שהוא יוצר. מובן שאם הפעוט מסרב לאכול מזונות מסוימים, יש להציע לו אפשרויות אחרות.
בעקבות כל האמור לעיל, נראה שכדי להאכיל היטב את הפעוט צריך לעבור קורס בחשיבה יצירתית ולהצטייד במטענים עודפים של אורך רוח... יחד עם זאת, כל משפחה מוצאת את השיטות אשר מסייעות לה. ולהורים – חשוב לזכור לא לאכול את השאריות של הפעוט, מתכון בדוק לצבירה מיותרת של קלוריות אצל הגדולים.
