כיצד נהפוך את ארוחת המוצקים לרצויה וכיפית?
שלח לחבראפשר ורצוי להפוך את שעת אכילת המוצקים להתנסות מלהיבה ומסקרנת, אשר תרתום את ילדכם לשתף פעולה בשמחה ובהנאה. היפכו את שעת הארוחה לזמן איכות קסם. הפעילו את הדמיון והיו יצירתיים בזמן החשיפה למוצקים. הרשו לילדכם לחקור את המזון החדש והדריכו אותו לגבי אופן האכילה.
מאת: נטע בכר – מלווה התפתחותית, מלווה אחרי לידה ומדריכת שינה.
תינוק, שזה עתה נולד, ניזון מהנקה או מתחליף חלב, אשר מותאם לצרכיו הפיזיולוגיים. כשהתינוק גדל, מתחיל שלב הטעימות (גילאי 4-6 חודשים), כאשר הכמויות הן מזעריות בשלב הראשון (2-3 כפיות) והאוכל הינו טחון. בתחילה יש הפרדה מזונות (כמו: פירות), ע"מ לבדוק רגישויות והעדפות של הילד. בהמשך הורים משלבים סוגים שונים של מזונות והארוחה מתעבה ותופסת חלק נכבד מהתפריט היומי של הקטנטנים.
הורים רבים ממשיכים לתת אוכל טחון, גם כאשר תינוקם מגיע לגיל 8 חודשים ומתחיל להביע התעניינות באוכל של המבוגרים, אשר נמצאים סביבו. בעוד שהם, הגדולים, אוכלים אוכל מוצק ומעורר סקרנות, התינוק (שכבר לא ממש תינוק) נאלץ להמשיך לאכול אוכל טחון, שכעת נראה לו פחות מעניין. אולי גם המרקם כבר לא נעים לו בחך והוא מביע התנגדות ומסרב לאכול.
אם לילד שלי עדיין לא בקעו שיניים, איך אתן לו אוכל מוצק?
האם מסוכן לתת אוכל מוצק, כשעדיין אין שיניים?
קיים חשש בקרב ההורים לתת אוכל מוצק, כאשר השיניים עדיין לא צמחו. אולם, אם תנסו למשוך נשכן מפיו של הקטנצ'יק, תגלו שזה לגמרי לא פשוט! החניכיים כעת חזקים מספיק והם, ללא ספק, יכולים לחתוך בדיוק כמו שיניים.
ואם הילד עדיין לא יושב יציב?
בגיל 8 חודשים רוב הילדים יודעים לשבת באופן יציב, כשהם מצליחים להחזיק את מרכז גופם במרכז וראשם מוחזק בקלות, בצורה יציבה. אולם, ישנם ילדים, אשר קיים אצלם עיכוב מוטורי כלשהו או שהם נמצאים בשלבי למידה ועדיין לא רחשו את המיומנות בשלמותה. אין שום חשש להושיב ילדים אלו לכמה דקות, ע"מ לאכול את ארוחתם. ישיבה זו נקראת: ישיבה יעודית. כשמה כן היא – נועדה לשרת צורך כלשהוא, כאשר המיומנות עדיין לא הושגה בשלמותה.
ישנה חשיבות רבה ליצירת אווירת אכילה במקום קבוע, כאשר בני הבית יושבים סביב שולחן במטבח, ללא הפרעות רקע (כמו: טלוויזיה, פלאפון, אייפון). הילד הקטן, אשר לומד מתוך חיקוי של המבוגרים המשמעותיים בחייו, מפנים את כללי הבית. הוא מבין שבזמן הארוחה נהוג לשבת ליד השולחן (או בכסא אוכל משלו). הוא לומד, תוך כדי חיקוי המבוגרים, שצריך ללעוס את המזון לפני בליעתו וכן - נהנה מחווייה רב חושית של התנסות בצבע, מרקם, מגע וטעם.
זמן הארוחה מהווה פסק זמן, לצורך אכילה אך גם לצורך מפגש משפחתי, בו משוחחים בנחת על חוויות היום.
איך ניצור אווירה משמחת בצלחת?
או במילים אחרות: כיצד נגרום לילד לאכול בהנאה?
- תנו לילדכם להתנסות לבד – באחיזה: אחיזת פינצטה – בין אצבע לאגודל / אחיזה עם כל כף היד, בהגשת האוכל אל פיו – תיאום עין יד, בהרחת האוכל ובמישושו. תנו לו להפעיל את כל החושים ולפתח יכולת עצמאית ומיומנות מוטורית (מוטוריקה גסה – של כל היד, ומוטוריקה עדינה – של האצבעות).
- קנו עם ילדיכם צלחת עם ציור, שהילד אוהב. היו שותפים לדעתו והישארו קשובים לרצונותיו. בזמן הארוחה תוכלו להניח את האוכל על הדמות ולתת לילד משימה לחשוף את הגיבור, החביב עליו, אשר מצוייר על הצלחת, ע"י אכילה, וע"י כך – חשיפת הדמות בפני הילד.
- אפשרו לילד לבחור מנה אחת מבין שתי אפשרויות. הראו לו, שאתם מתחשבים בדעתו ושאתם נהנים לשמח אותו. הישארו נאמנים לבחירה, גם אם ילדכם החליט שהוא מתחרט במהלך הארוחה (חשוב, שתשמרו על גבולות ברורים).
- היו יצירתיים ו"ציירו" לילדכם ציור מהאוכל, שאתם מגישים. כך למשל, הפסטה היא השיער, הקציצות הן העיניים, האף הוא מלפפון והפה הוא עגבנייה. תנו לדמיון להוביל אתכם. עוד תהיו מופתעים מהיכולת שלכם "לצייר" על הצלחת.
- נצלו את זמן האוכל לשעת לימוד אותיות ומספרים, תוך כדי משחק. כך, למשל, תוכלו לכתוב את שם הילד עם צ'יפס/שעועית וכדו'. כנ"ל לגבי מספרים. עשו תרגילי חשבון פשוטים (כאמור,בהתאם לגיל הילד), בו תאתגרו את המחשבה של ילדכם. לדוגמא: אם היו 3 חתיכות ואכלת חתיכה אחת. כמה נשארו בצלחת?
- חזקו את הילד על ישיבה נאותה, לעיסה רגועה ואכילת המזון. במידה וילדכם מנסה להעיף את הצלחת מהשולחן, החזירו אותה מבלי לומר דבר (זיכרו: התייחסות שלילית יכולה להתקבע, מבלי שהתכוונו לכך).
היו מודעים לעובדה, שכמו בכל למידה חדשה, גם כאן נדרש זמן. לכן, היו סבלניים שימרו על איפוק ורוגע. זיכרו שאכילת מוצקים הוא עוד שלב בתהליך החיברות של הילד (מעבר ללמידה) וכניסתו לעולם של הגדולים. עיזרו לו להשתלב וחזקו אצלו את תחושת היכולת.
