כיצד ניתן ליצור הצלחות עם פעוטות?
שלח לחברמאחורי כל 'דווקא' של פעוט, מסתתרות מטרות שלא הצלחנו לראות. אז איך נדע לזהות את המטרות של הפעוט על מנת להשיג את התוצאה הרצויה לנו ההורים ולפעוט גם יחד?
מאת: מירב שגב איתן, יועצת זוגית מינית ומשפחתית
כמה פעמים יצא לכם לשמוע את עצמכם או את בני זוגכם מייחסים לפלא היצירה הפרטי שלכם את הטענה הבאה : "הוא עושה לי דווקא". בין אם זה קורה בבוקר לפני הפיזור לגנים כאשר הפעוט מסרב לנעול נעליים, או בקניון הומה אנשים, כאשר הפעוט מסרב לעזוב את דוכן הממתקים. ורק למקרה שלא שמתם אליו לב, דואג להפגין יכולות משחק מעוררות התפעלות בצורת השתטחות מפוארת על הרצפה ושולח בעיטות חסרות רסן לאוויר. "מספיק עם הדווקא" אתם אומרים לו. ובזווית העין, אתם קולטים הורה אחר הקונה ממתק לילד שלו באותו הדוכן. והילד נועץ מבטים בפעוט שלכם ומשהו בלב שלכם מתערער. אתם חסים על הפעוט, עוזרים לו לקום ואולי אף קונים לו את מה שביקש. מייחלים בליבכם שהמצב ה'מוזר' הזה יסתיים. וזה מסתיים, עד לפעם הבאה...
רבים נוטים ליחס להתנהגויות אלו ואחרות אצל פעוטות את הביטוי 'עקשנות' או 'סרבנות' ואז לתייג אותן כשליליות או כחיוביות. אולם אם רק ננסה להסתכל מעיניו של פעוט, המפתח מודעות גדולה יותר לנפרדות שלו מהוריו, כל מה שהוא צריך, זה לבטא את הרצון שלו ולקבל החלטות עצמאיות. האחריות ההורית היא מצד אחד לאפשר את ההתפתחות הטבעית, ומצד שני, להגדיר את 'גבולות הגזרה' כך שהמערכת המשפחתית שהפעוט הוא חלק ממנה וכמוהו גם הכללים המגדירים אותה, ימשיכו להתקיים כתקנם.
מתוך מודעות לאותה התפתחות טבעית של הפעוט וקבלה שלה, יחד עם למידה של אופיו המתפתח, תחומי העניין, יכולת של יצירת קשרים חברתיים, הרצונות, יכולים הורים לסגל מיומנות המאפשרת להם לראות את מטרות הפעוט. מה הפעוט מעוניין להשיג, מה הצורך שלו ולזהות היכן אותן מטרות יכולות להתקיים והיכן נגדיר גבול. בדרך כלל הגבול הוא הקו הדמיוני העובר בין המטרות של הילד, למטרות ההורים הבלתי מתפשרות.
המטרות הבלתי מתפשרות, שהינן חלק חשוב בביסוס ההווי בבית לכלל הפרטים במערכת, הן אלו שהורים אינם מעמידים למשא ומתן ובכל משפחה ההרכב של מטרות אלו משתנה. מטרות רווחות הקשורות בשמירה על ביטחון הילדים, על בריאותם ובחלקים גם מטרות הקשורות במשמעת, יכנסו בדרך כלל כמטרות רוחביות המאפיינות את המטרות הבלתי מתפשרות בבתים רבים. למשל :
- שמירה על היגיינה – צחצוח שיניים, שטיפת ידיים, מקלחות.
- שמירה על בטיחות – מכשירים חשמליים, כלים חדים, התנהלות בכביש.
- שמירה על משמעת - סידור הצעצועים, זמני ארוחות, שעות שינה, כללי התנהגות ועוד.
הגבולות שנגדיר הם ראשית הגבולות שלנו מול עצמנו. עד כמה אנחנו מוכנים להתגמש ובאיזה תחום. בהתאם נבחר את הדרך המתאימה להגדרה של הגבולות והשרשה שלהם במערכת המשפחתית.
אז איך אדע מה המטרה של הילד שלי ?
מתוך היכרות של ההורה עם הפעוט מיום היוולדו, מתגבשת הבנה שהורים רבים מגדירים אף כאינטואיטיבית. ההורה לומד את ההעדפות והרצונות של הפעוט והיכרות זו עם תכונותיו ואופיו המתגבש, היא בעצם הכלי הראשון של ההורה בהתמודדות עם הפעוט המתבגר.
בנוסף לאותה הבנה אינטואיטיבית וכדי לקדם הבנה של מטרת הילד, על ההורה לבחור את אופן ההתייחסות שלו כאשר כל מקרה לגופו. בדרך כלל, ההתייחסות של ההורה לאירוע עם הפעוט, תושפע מהפרשנות שהוא נותן לאירוע. בנוסף, על ההורה לפתח מודעות לכל אותם מצבים בהם פעל באופן מסוים ולשאול את עצמו, האם התוצאה בהתייחס לכל מצב שירתה את המטרה שלו, את מטרת הפעוט, את המטרות המשותפות?
אם מזהה ההורה התנהגות חוזרת של הפעוט, המתאפיינת במטרות מנוגדות ויוצרת תסכול, בתחום אחריותו להעמיק באותו אירוע ולבדוק את אופן הטיפול בו מחדש.
אם ניקח לדוגמא פעוטה הבוכה ומבקשת מוצץ וההורה מגיש לה מוצץ אולם היא כועסת וזורקת את המוצץ לרצפה. יתכן וההורה יפרש את זריקת המוצץ בכך שהיא עושה דווקא ועשוי להתחיל פינג פונג, בו הוא מגיש לה שוב את המוצץ כדי להרגיע את הבכי והיא שוב זורקת אותו וחוזר חלילה. ברגע שההורה פירש את ההתנהגות כעשיית דווקא, הוא לא זיהה את המטרה של הפעוטה ולכן התוצאה היא לופ של בכי ותסכול. באם הפרשנות שיבחר ההורה תהיה שהפעוטה רוצה מוצץ, הרי היא ביקשה אותו, אולם המוצץ המסוים שהביא לה הוא לא מוצץ ה'מטרה' (כאן משתמש ההורה באותה הבנה אינטואיטיבית או ההיכרות שלו עם הפעוטה) הוא יציע לה מוצצים נוספים.
בפעם הבאה שתבקש מוצץ, יתכן שיבחר לשאול מראש איזה מוצץ היא רוצה. באם ישאף לתוצאה המשרתת את המטרות המשותפות הורה-פעוטה כאשר מטרתו לקיים שקט ומטרתה לבחור בעצמה (לפתח עצמאות), אפשרי שיבחר ביחד אתה מקום בהישג יד בו יונחו המוצצים והיא תוכל לקחת את המוצץ הנבחר בעצמה.
בנוסף להיכרות ההורה וההבנה האינטואיטיבית, ניתן ללמוד עוד מתוך ההתמודדויות של הפעוט במסגרות החינוכיות, על ידי פנייה לצוות המקצועי המלווה אותו לאורך היום, ולקבל חוות דעת מקצועית. התמונה שמקבלים עשויה לנסוך אור גם על מטרות נוספות של הפעוט. כמו כן, הורים המעוניינים להעשיר את ארגז הכלים ההורי שלהם או להתמודד עם אתגרים בגידול ילדים, יכולים לפנות לסיוע חיצוני של אנשי מקצוע בתחומי הדרכות ההורים והייעוץ משפחתי. באופן זה, הם רוכשים את הידע והכלים באופן מותאם ורחב יותר.
למה לשים לב כאשר אתם פונים לשלב היישום ?
מיקוד - נבחר למקד למטרה אחת. אם ניקח לדוגמא מקרה של פעוט המוגדר ע"י הוריו כ'סרבן', כלומר אנו נתקלים בהרבה מקרים בהם הוא מסרב לפעול לפי הסמכות ההורית. ניקח את אחד המקרים, רצוי מקרה פשוט יותר באופן יחסי, ונתמקד בו. לדוגמא : פעוט המסרב להתלבש בבוקר, להיפרד בגן, להחליף טיטול, להיכנס לאמבטיה, לאסוף את הצעצועים ואיך לומר, מראה לנו את גיל ההתבגרות הראשון בשיא תפארתו! נבחר להתמקד באיסוף הצעצועים. המטרה של הפעוט יכולה להיות לעבור למשחק אחר, המטרה הבלתי מתפשרת שלנו יכולה להיות שראשית אוספים את הצעצועים ואז עוברים לשחק במשחק אחר. ברגע שנשיג הצלחה בפעולה ה'קלה' יותר, איסוף הצעצועים, יפתח ערוץ להצלחות נוספות ויושג מנגנון עובד למצבים נוספים.
תקשורת מקדמת - ניצור מצב בו אנחנו עוברים מתקשורת מלאת 'רעשים' עם הפעוט, לתקשורת מקדמת. 'רעשים' הכוונה לצעקות, תנועות ידיים וכל תקשורת העשויה להתפרש כאיום מול הפעוט או להוות לו מודל שלילי לחיקוי. לשם כך, נצטרך להיפרד מתגובה שחוזרת על עצמה מולו ואינה משרתת את המטרה שלנו ולהחליפה בתגובה חדשה. אם ניקח לדוגמא פעוט שבאופן קבוע זורק את צלחת האוכל על הרצפה, ועד כה, הגבנו בצעקות וכעס, נבחר תגובה חדשה ונעמיד אותה לבדיקה. נשתמש במגע ומילים (תקשורת מילולית ולא מילולית), אפשרי תוך כדי ליטוף מרגיע, לומר לו "אני רואה שזרקת את הצלחת על הרצפה, אז אני מבינה שמשהו לא מצא חן בעיניך. האם היה בצלחת מאכל שאתה לא אוהב? אתה רוצה שנבחר יחד מה לשים בצלחת לפני ארוחת הערב?" במקרה זה המטרה של הילד יכולה להיות : לבחור את מה ששמים לו בצלחת או שיפסיקו לשים לו אבוקדו בצלחת.
עקביות והתמדה – העקביות בהתנהלות שלנו כהורים, הינה קריטית ליצירת התגובה הרצויה אצל הפעוט. לכן, במצב בו אנו נמצאים בתהליך של שינוי והחלטנו על דרך, למשל, כיצד אנו מגיבים להתנהגות מסוימת, נדאג לשמור על ההחלטה וכך להתמיד בתגובה. הפעוט מזהה את העקביות ומבין שההורים עומדים במילתם והשגת התוצאה הרצויה מתרחשת בזמן קצר יותר. חוסר עקביות, גם בודד, מאריך את תהליך השינוי. הילד ייצמד למטרה שלו המתנגשת במטרות הבלתי מתפשרות של ההורים.
חיזוק הערך העצמי – הצלחתם להיפרד מתגובה לא מקדמת שלכם ותוך ניסוי ותהייה ובעיקר עקביות והתמדה, הבנתם את מטרת הילד והשגתם את התוצאה הרצויה לכם! קטנה ככל שהיא תהיה, עודדו את עצמכם ואת הפעוט. אמרו לו : "ראיתי שמאוד רצית לאכול עוד שוקולד היום, אבל זכרת את הסיכום בינינו ונתת לי שאשמור לך למחר, אתה מתאמץ ואני רואה את זה", אחריות הורית היא מה שלקחתם על עצמכם ויש לכך תוצאות.
שימו לב : כל התרחישים לעיל יכולים להתקיים אך ורק תוך תאום הורי בין שני בני הזוג.
בהצלחה מירב שגב איתן, יועצת זוגית מינית ומשפחתית http://lp6.me/Yhe7U?utm_source=whatsapp
