האם בני השנתיים זקוקים למפגשי חברים אחר הצהריים?
זה שלי מהבית שלי! זה שלי ורק שלי! מכירים משפטים אלו? הם מאוד לא נעימים, כשנשמעים בבית בו אתם מתארחים או מארחים חברים. האם להתערב? מה לומר? האם בכלל צריך להעמיד את הילד במצבים כאלו? באיזה גיל רצוי להתחיל מפגשים חברתיים בבתים? האם גיל שנתיים, שלוש או מאוחר יותר?
מאת: נאווה ניסים, מדריכת הורים לגיל הרך ויועצת שינה
האם מפגשים חברתיים חיוניים ומספקים צורך חברתי רגשי כלשהו לילד?
יודעים מה? שאלה לי אליכם, ההורים: האם לאחר שביליתם במשרד יום שלם עם חברים לעבודה וחלקתם אותו חלל, תרצו להזמינם לכוס קפה בביתכם וכך לבלות את אחר הצהריים שלכם? קשה?! מה, באמת? אתם מעדיפים לעשות דברים אחרים? אבל למה? כיף לכם ביחד בעבודה ואתם ממש מסתדרים. הבנתם? אין צורך להמשיך…
למה באמת זקוק הילד בן השנתיים שלוש אחר הצהריים?
לבלות בצורה שונה, לא כמו שבילה בשעות הבוקר ובאותה חברה!
כל היום חלק צעצועים עם חברים והיה נתון בסיטואציות תחרותיות ונדרש ע"י הצוות החינוכי לחלוק ולשתף. אז גם אחר הצהריים, אימא/ אבא מזמינים לו חבר הביתה וכמובן, שהביקור נגמר במפח נפש לשני הצדדים: המארח חש בפלישה לטריטוריה שלו. הממלכה הפרטית שלו נפרצה ועליו להתגונן. למה? מדוע?
אין צורך להעמידם בסיטואציות כאלו בביתם שלהם! אל תחששו, זהו שלב התפתחותי ואין צורך "להתאמן" בלשתף ולחלוק. אתם מדמיינים ילד בן 12 מזמין חברים הביתה ולא חולק איתם את משחקיו הוא? מבוגר מביא עוגה למפגש חברתי, עומד בצד ומגן בחירוף נפש עליה, כשמתקרבים אליו?
כל גיל והשלב החברתי שתופי המתאים לו.
לא ניתן לדרוש מבן השנתיים לחלוק ולשתף את רכושו וגם אין זה הוגן!
כל מה שהילד רוצה אחר הצהריים זה אתכם ההורים לעצמו ואת הצעצועים לעצמו ובטח את הטריטוריה שלו רק לעצמו!
אגואיסטי? לא הגיוני? מה פתאום!
הצורך בשליטה בגיל זה מקבל משמעות וכך גם הרצון בהגדרת "מרחב קיום" אישי.
הצעצועים, הבית, אתם ההורים, מגדירים את מי שהוא. מנקודת מבט זו, ניתן להבין כמה חשוב לספק לילד את הצורך בשליטה על דברים שמוגדרים שלו "בטאבו" ואין זה הוגן ובטח שאינו תואם גיל לדרוש אחרת.
ילדים בגיל זה רוצים לבלות זמן אינטימי בבית עם ההורים. משחק רגוע, זמן צפייה סביר בטלוויזיה, אפייה או סתם טיול בשכונה או לגן המשחקים. למי שיש אחים בבית, נו מה לעשות? זה חלק מהמערכת המשפחתית…איתם יתמודד וילמד לחלוק.
מתי בכל זאת להזמין חבר או להתארח?
מאוד פשוט! כשהילד יבקש חברה אחר הצהריים. אימא/ אבא משעמם לי, בא לי חבר. או אז, ניתן להבין, כי הילד זקוק לחברה ואפשר לדבר אתו על כך, שאם מגיע חבר יש לחלוק ולשתף במשחקים. הכנה מראש חשובה ביותר. ניתן לעשות הפרדה ולהקצות מספר צעצועים אותם הילד מסכים לחלוק ולשתף ורק את אלו להוציא לחלל המשחק המשותף.
עד אז, תיהנו מהאינטימיות ואל תנסו לקדם תהליכים התפתחותיים.
איך אימא שלי אומרת? כל דבר בזמן שלו!
כמה פשוט ונכון! עם ילדים תהיו פשוטים ואז גם נכונים!