דגלים אדומים להתעללות בגן - מדריך מהותי להורים
שלח לחברהורים יקרים, אנחנו לקראת סוף נובמבר, כ-3 חודשים לאחר תחילת המסגרות (כולל חגים) וכעת ניתן להניח שתקופת ההסתגלות לקראת סיומה (מחקרים מראים שתקופת הסתגלות מלאה בגן היא תקופה של 4 חודשים (!). כן כן, מה שקראתם).
מאת: ספיר ים - הדרכת הורים, יעוץ שינה וגמילה מחיתולים בגישה ההוליסטית לקבוצת ווטס אפ חינמית בנושא הדרכת הורים לחצו כאן
הקדמה
הכותרות הנוראיות של "התגלה מקרה נוסף של התעללות בגני ילדים" ממשיכות לצוץ חדשות לבקרים ויכולה לגרום לבטן שלנו להתכווץ מכאב על הילדים, על ההורים על הסיטואציה הנוראית שבה הילד/ה שלנו, נמצאו חשופים מול התעללות במקום שאליו אנחנו מביאים אותם מידי בוקר.
המידע הבא מהותי מאין כמותו ונועד להעלות את המודעות גם ואולי במיוחד עבור מסגרת שאנחנו מרגישים בטוחים לגביה.
חשוב להכיר את הסימנים המעידים על התעללות אפשרית במסגרת החינוכית, שם ילדינו נמצאים רוב שעות היום.
למען נוחיותכם, חילקתי את המידע לפי קבוצות גיל (שימו לב שרוב הנקודות רלוונטיות לכל הגילים אך לא בהכרח מצוינות):
תינוקות (גיל 0-12 חודשים)
שינויים פיזיים:
- סימנים כחולים או אדומים על הגוף
- חבלות באזורים לא שגרתיים
- סימני צביטות או לחיצות, סימנים כחולים בלחיים, צליעה וכד'
- היגיינה: תפרחת חיתולים, סימני הזנחה כמו טוסיק לא נקי, נזלת שהתייבשה.
שינויים התנהגותיים:
- בכי מוגבר ובלתי נשלט בזמן ההגעה למסגרת או בזמן האיסוף
- קושי להירגע אחרי החזרה הביתה
- שינויים קיצוניים בדפוסי שינה
- תגובה חריגה למגע או להחלפת חיתול
- שינוי בתיאבון או בדפוסי האכילה
- תגובות לכל תנועה פתאומית כמו תנועת יד או צעקות
- שינוי התנהגותי – מתינוק פעיל ושמח לביישן ומופנם
- רעב וצמא קיצוניים לאחר האיסוף מהגן
פעוטות (גיל 1-2)
סימנים פיזיים:
- תלונות על כאבים ללא סיבה ברורה
- סימנים באיברים מוצנעים
- סימני צביטות או לחיצות, סימנים כחולים בלחיים, צליעה וכד'
- הרטבה פתאומית למרות שליטה קודמת בצרכים
שינויים התנהגותיים:
- פחד מוגזם מאנשי צוות מסוימים
- התנגדות חריגה להליכה לגן
- קושי בוויסות רגשי: תוקפנות פתאומית או התכנסות (הכוונה לא להתקפי זעם (טנטרומים) שהינם לגיטימיים ותואמי גיל)
- הימנעות ממגע פיזי
- שינויים קיצוניים בהתנהגות – פחד/חרדה/אשמה מחפץ שנשבר
- רגרסיה ביכולת שפתית ומוטורית
- רעב וצמא קיצוניים לאחר האיסוף מהגן
ילדי גן (גיל 2-4)
סימנים מילוליים:
- אמירות מדאיגות על יחס הצוות
- תיאור של עונשים חריגים
- שימוש במילים או ביטויים לא מותאמים לגיל
- סיפורים חוזרים על "סודות" עם אנשי צוות
שינויים התנהגותיים:
- רגרסיה התפתחותית
- חרדת פרידה קיצונית
- משחק שמדמה אלימות או התנהגות מפחידה
- שינויים קיצוניים במצב הרוח
- הימנעות מפעילויות שפעם אהב
- התבודדות חברתית
- סירוב עיקש ללכת לגן ותלונות על מחלות ומכאובים
נקודות חשובות לפסילת גן:
-
גנים בהם ההורים צריכים להודיע לפני שהם מגיעים.
- צוות מתחלף ולא קבוע, או שמורכב רובו מבני אותה משפחה.
- צוות ללא הכשרה
- גן צפוף עם המון ילדים/ יותר מדי צעצועים או כמעט בלי צעצועים
- סביבת הגן לא מתוחזקת, מלוכלכת, הילדים נראים מוזנחים
- גן ללא מצלמות
מה לעשות כשמזהים סימנים מדאיגים?
צעדים מיידיים:
1. תיעוד מפורט
o רשמו את כל הסימנים החריגים
o צלמו סימנים פיזיים
o תעדו תאריכים ואירועים ספציפיים
2. שיחה עם הילד (ככל שהגיל מאפשר)
o דברו ברוגע וללא לחץ
o הקשיבו ללא שיפוטיות
o אל תחקרו, תנו לילד להוביל את השיחה
3. פנייה לעזרה מקצועית
o התייעצות עם רופא ילדים
o פניה למפקחת הגן
o פסיכולוג ילדים ככל שעולה הצורך
4. דיווח לרשויות
o דיווח למשטרה במקרה הצורך
o פניה למטה למאבק למען הילדים – גם אם רק עולה חשד!!
סיכום
זיהוי מוקדם של התעללות הוא קריטי למניעת נזק מתמשך. חשוב לזכור:
• סמכו על האינטואיציה ההורית שלכם – אל תיתנו לקולות מהסביבה לבטל אותה
• אל תהססו לשאול שאלות ולברר מול צוות הגן והורים נוספים שילדיהם היו במסגרת/עדיין נמצאים בה
• עדיף לבדוק ולטעות מאשר להתעלם ולפספס.
• נקודה חשובה – תינוק/פעוט שהולך לגן בשמחה לא אומר שאין התעללות בגן! יכול להיות שקיימת התעללות אך היא כרגע לא מופנית לילד שלכם.
• נקודה חשובה נוספות – יכולה להיות התעללות בגן כלפי ילד אחר והילד שלכם יגיב בסימנים התנהגותיים כאילו ההתעללות היא כלפיו מתוך הזדהות ואמפטיה לילד הנפגע. יש לקחת זאת בחשבון!
זכרו: עליכם מונחת האחריות הבלעדית לוודא שהילד שלכם נמצא בידיים הטובות ביותר. אם משהו נראה לכם לא תקין, פעלו מיד לבירור העניין. אם יש ספק אין ספק.
