רגרסיה בגמילה מחיתולים בכניסה לגן
שלח לחבר
האם כניסה לגן חדש יכולה לגרום לרגרסיה ומה עושים שהפעוט לא נגמל לפני גן עירוני?
באדיבות מומחי האגיס
החופש הגדול הסתיים. עם ההתלהבות מהחזרה לשגרה מתלווה גם חשש לא פשוט מפני החזרה לגן, מעבר לגן חדש והשתלבות הפעוט במערכת החינוך. החששות מתעצמים כשמדובר במערכת העירונית, הגדולה יותר והפחות רגישה וכמובן אם הילד עדין לא נגמל לגמרי מחיתולים או רק סיים את תהליך הגמילה.
גמילה מחיתולים הוא תהליך מתמשך ומורכב, וכשלתהליך זה מצטרף לחץ המעמיד את הילד או את ההורים בתאריך יעד של הגמילה, המצב מסתבך.
אם שואלים מומחים, רובם ימליצו להקשיב לילד ולסימנים שנצפים אצלו המעידים על בשלות לגמילה. במקביל, חוק חינוך חינם שנקבע לפני שנים אבל מיושם רק בשנים האחרונות, מעמיד ילדים רבים בלחץ להיגמל לפני ה- 1 בספטמבר ולהגיע לגן העירוני גמולים ובלי חיתולים. משימה שנשמעת פשוטה אבל למעשה דורשת גם מהילד וגם מההורים סבלנות.
המצב לא פשוט. בארץ גיל הגמילה עומד על שנתיים וחצי בואך 3 שנים. לגן העירוני מגיעים ילדים בני שנתיים ושמונה חודשים ומעלה מה שמעמיד ילדים רבים שאינם גמולים או באמצע התהליך.
חייבים להיגמל לפני הגן העירוני?
אם הקשבתם לשיחה בגן הציבורי הקיץ או הצצתם לקבוצות סגורות ברשת, ראיתם שמדובר באימת ההורים. השמועות אומרות שגננות לא מחליפות לילד ש"ברח לו" והוא ימתין בצד, מושפל ועצוב, להורים שלו. המצב אינו כה גרוע. חוזר מנכ"ל הקיים שנים, דורש מצוות ההוראה להחליף לילדים, לפחות בחודשים הראשונים בגן. בחוזר מנכ"ל מצוין אפילו תקן לפינת החתלה וכיור רחצה בגני הילדים בהם ילדים לא גמולים.
מצד שני חוזר מנכ"ל לא תמיד מתכתב עם המציאות ולא בכל הגנים ישנה פינה נעימה להחתלה או צוות המוכן לעזור.
אז איך מתמודדים עם הגמילה בגן העירוני?
ההמלצה החשובה ביותר היא להגיע לגן לשיחה פתוחה עם הגננת ולהסביר באיזה שלב בגמילה נמצא הילד. חשוב לנסות לגייס אותה לעזרה, לפעמים מספיק שהיא תזכיר לילד להגיע לשירותים או תעודד אותו.
עוד לא התחלנו לגמול, כדאי לעשות את זה עכשיו?
לפני שמתחילים בתהליך הגמילה צריך לוודא שהילד מוכן לגמילה מבחינה פיזיולוגית, פסיכולוגית, מנטלית ופיזית. בד"כ ילדים מוכנים לגמילה סביב גיל שנתיים וחצי. יחד עם זאת ניתן לראות שילדים מחבר העמים, ילדים במזרח הרחוק ובאתיופיה גמולים סביב גיל שנה והיום יש טרנדים של גידול ילדים בלי חיתול. ילד נולד עם "שירותים צמודים". בגיל מסוים מבקשים ממנו לשנות את המציאות. יש ילדים שהשינוי קל להם ואחרים – קשה להם לבצע את המעבר. המושג "המוכנות של הילד" קשורה גם למוכנות של ההורים וליישום תוכנית הגמילה בצורה ברורה וחכמה.
ד"ר ברוך קושניר, פסיכולוג קליני המנהל מרפאות לטיפול בהרטבת לילה ובחרדת אסלה מדגיש ש"תהליך הגמילה חייב להיות באווירה רגועה תוך עידוד ותמיכה בילד וללא עימותים עם הילד או פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי של הילד".
התחלה חדשה ושינוי כמו כניסה לגן חדש יכולה ליצור תופעה של רגרסיה בגמילה לילד גמול גם אצל ילדים שהגמילה נעשתה אצלם בקלות או אפילו ביוזמתם וגם לילדים שתהליך הגמילה אצלם היה ארוך יותר. גם אם יש נסיגה אצל הילד אסור להתאכזב ממנו, להציב לו דרישות או להפעיל עליו לחץ גלוי או סמוי, אלא צריך לתמוך בו ולעודד אותו ולחזק את הביטחון העצמי שלו.
להחזיר את החיתול ברגרסיה?
אחת השאלות של הורים, במקרה של רגרסיה קשה, היא האם להחזיר את החיתול ומה הנזק בהתעקשות על גמילה. ד"ר קושניר מדגיש שגמילה מוצלחת מחיתולים וגם התגברות על רגרסיה בגמילה, מחייבת הקפדה על מספר כללים. אסור לחשוש להחזיר לשימוש את החיתול. אם נוצר מצב של נסיגה ולא יודעים מה לעשות עדיף להחזיר את החיתול ואז בלי לחץ להבין את הגורם לקושי ולחזור לגמילה חוזרת. חשוב להבין את הילד ולהזדהות איתו ולא להפעיל עליו לחץ, שיגרום לו לאי-נוחות. התנהלות בצורה רגועה, בשיתוף פעולה עם צוות הגן יעזור לילד להתמודד עם הגמילה.
איך להתחיל בגמילה?
התחלתם בגמילה או אתם חושבים להתחיל? חשוב להבין שמדובר בתהליך ולא קסם. נכון שאצל השכן הילד נגמל באחר הצהרים אחד ובת הדודה נגמלה תוך יומיים בגיל שנה, אבל רוב הילדים, לא אלה של השכן, אלא שלכם, יעברו תהליך בו ילמדו לשלוט, יפספסו ובסוף יצליחו להיגמל.
איך מתחילים?
- תוכנית ותכנון – פעלו על פי תוכנית מסודרת שגיבשתם מראש. יש מגוון דרכים ושיטות. אמצו את השיטה שמתאימה לכם. כדאי לקרוא על גמילה וכדאי לחשוב על עיתוי מוצלח, לא בסוף שבוע באילת או בטיול בצפון, פנו לכך זמן.
- הכנה מוקדמת – לפני הסרת החיתול מומלץ לחשוף את הילד לספרים ולקלטות בנושא וכך לחזק את ההיכרות ואת המודעות לגבי הפרידה מהחיתול והמעבר לשימוש באסלה.
- היו נכונים לנסיגה – ההתקדמות בתהליך הגמילה אינה רציפה בהכרח והיא כוללת עליות וירידות. התאימו את הגישה ואת הקצב לסגנון של הילד. לפעמים האיצו ולפעמים הרפו. ישנם מקרים בהם נוצר צורך להפסיק את התהליך לחלוטין ולחזור לשימוש מלא של חיתול.
- שימו לב לרטוריקה – דברו עם הילד במילים ובטון דיבור שמעניק תמיכה ועידוד ובשום אופן לא לעג, השפלה, כעס או אכזבה.
- השקיעו בשת"פ עם הסביבה הקרובה – שתפו את התהליך עם אנשים אחרים הקשורים בגמילה כמו סבא וסבתא, צוות הגן ואחים גדולים.
ד"ר קושניר מעלה 6 כללים שיעזרו לכם להתנהל נכון מהרגע שהחלטתם להתחיל:
- בלי לחץ ובלי עימותים ובלי כעסים – לחץ לא יתרום לתהליך הגמילה וגם לא עימותים. אל תריבו על השאלה האם ומתי ללכת לשירותים.
- הימנעו מהשפלות ישירות או עקיפות - אל תשתמשו בביטויים כמו: "רק ילדים קטנים עושים פיפי במכנסיים" או " אפילו ילדים יותר קטנים ממך כבר לא צריכים חיתול", נסו להימנע מהשוואה לאחים גדולים או חברים, תנו לילד את המקום שלו וכבדו אותו.
- הימנעו מ"תקליט שבור" – אל תחזרו שוב על משפטים, שהילד כבר מכיר ויודע ולא מחדשות לו דבר, כמו: "פיפי וקקי עושים רק בשירותים" או "בפעם הבאה תודיע כאשר אתה צריך". החזרה הזו משדרת שוב את הציפיות מהילד יחד עם האכזבה ממנו. היא רק מתישה את ההורים, פוגעת בילד ולא תורמת לתהליך הגמילה.
- פיפי פרס שוחד ומתנות? – בניגוד לתהליך גמילה חיובי המתקיים על מי מנוחות תוך כדי שיתוף פעולה של הילד, שבו פרסים עשויים לפעול באופן חיובי. כשנתקלים במכשול והילד לא מגיב לפרסים ולחיזוקים רצוי לעצור ולהבין מה מהות המכשול. ניסיונות חוזרים ונשנים להצעת מתנות גדולות ומפתות יכול יצור אצל הילד לחץ ולא יקדמו את התהליך. ותרו על מתנות ושוחד ותנו לילד להתקדם.
- הימנעו מחבטת ראש בקיר – כשמזהים חוסר תגובה של הילד לפעולות או למשפטים, רצוי להפסיק את השימוש בהם ובמקומם לנסות ללמוד ולהבין מה מהות המכשול.
- הימנעו מהצגת דרישות כלפי הילד – תהליך הגמילה הוא תהליך שהילד עובר. הוא לא חייב שום דבר להורים, גם אם הראה כבר יכולות ושליטה. ההורים צריכים להנחות אותו, לעודד אותו ולחזק אותו לעבור התהליך, אך בשום פנים לא להציג דרישות להקניית הרגלי ניקיון.
מתי פונים לעזרה מקצועית?
- כשמרגישים שיש צורך להניע את תהליך הגמילה, אך לא יודעים כיצד לעשות זאת.
- כאשר מתרחשת נסיגה בתהליך הגמילה ודמויות שונות בסביבת ההורים, כמו גננת, יועצת, אחות טיפת חלב וקרובי משפחה, ממליצות על גישות שונות לפעולה.
- כאשר מתעמתים עם הילד על תהליך הגמילה וחשים שאתם בדרך ללא מוצא ומתלבטים בדרך הנכונה לפעולה.
- כשהילד מפתח עצירות מתמשכת של מספר ימים או מראה ירידה חדה בתיאבון, כדאי לפנות לרופא ילדים.
בהצלחה!
