היבטים משפטיים בפונדקאות חו"ל - חלק א'
שלח לחברבטיפולי הפריון המבוצעים כיום, נעשה שימוש בטכניקות רפואיות מתקדמות ביותר, אשר משתכללות ומתפתחות כל הזמן בקצב מרשים. להליכים האלה ישנן השלכות בתחומים רבים – רפואיים, משפטיים, הלכתיים, סוציולוגיים, תרבותיים ועוד. במאמר זה אבקש להתמקד בעיקר בהליכי הפונדקאות המבוצעים בחו"ל, ובהיבטים המשפטיים וההלכתיים של הליכים אלה.
מאת: עו"ד אברהם אלטלף -מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.
בטיפולי הפריון המבוצעים כיום, נעשה שימוש בטכניקות רפואיות מתקדמות ביותר, אשר משתכללות ומתפתחות כל הזמן בקצב מרשים.
להליכים האלה ישנן השלכות בתחומים רבים – רפואיים, משפטיים, הלכתיים, סוציולוגיים, תרבותיים ועוד. במאמר זה אבקש להתמקד בעיקר בהליכי הפונדקאות המבוצעים בחו"ל, ובהיבטים המשפטיים וההלכתיים של הליכים אלה.
הליך הפונדקאות בארץ מוסדר במסגרת החוק לאישור הסכמים לנשיאת עוברים והתקנות שהותקנו במסגרתו. חשוב לציין שחלק מההוראות הקבועות בחוק נובעות מדרישות הלכתיות שנועדו לצמצם למינימום את השאלות ההלכתיות המתעוררות במקרה כזה.
נסקור תחילה, ובקצרה, את העקרונות הבסיסיים של הוראות החוק בישראל, הרלוונטיים לעניננו.
כמו כן, כיון שעיקר העיסוק שלי בפונדקאות חו"ל הוא בקזחסטאן, הבסיס לתיאור המצב החוקי והמשפטי בחו"ל, יתייחס בעיקרו למצב המשפטי בקזחסטאן, אם כי באופן עקרוני ההליכים דומים בכל הארצות האחרות בהן מתבצעים הליכי פונדקאות כאלה. השוני נובע מהסדרים חוקיים שונים הנוהגים בכל מדינה.
ההיבטים המשפטיים:
ההוראות העיקריות הקבועות בחוק בארץ והעקרונות של הועדה המאשרת, לשם קבלת אישור לביצוע הליך של פונדקאות הן אלה:
1. ההליך יכול להתבצע רק ביחס לבני זוג נשואים ותוך שימוש בזרע של הבעל.
2. לגבי הביציות קובע החוק כי המגבלה היחידה היא שהביציות לא יהיו של האם הפונדקאית. מכאן שניתן לעשות שימוש בתרומת ביציות (לא מהפונדקאית עצמה) אך לא בתרומת זרע.
3. פרט למקרים חריגים, האם הפונדקאית צריכה להיות פנויה ולא נשואה, אולם היא חייבת להיות כזו שעברה כבר תהליך של הריון ולידה, לפחות פעם אחת אך לא יותר מארבע לידות.
4. אשה ששימשה פעמים כפונדקאית, לא תאושר לשמש כפונדקאית פעם נוספת.
5. האם הפונדקאית צריכה להיות בת אותה דת של ההורים המיועדים.
חלק מהעקרונות האלה נובעים מהרצון למנוע מסחר בפונדקאות.
השלבים אותם יש לעבור בארץ הם אלה:
1. הגשת בקשה לאישור עקרוני לוועדה.
2. איתור אם פונדקאית בהתאם להוראות החוק והעקרונות שנקבעו ע"י הוועדה והסדרת התנאים הכלכליים של ההתקשרות.
3. הגשת הבקשה לאישור ההסכם שבין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית.
4. דיון בוועדה, לרבות ראיונות אישיים.
5. חתימה על ההסכמים וקבלת אישור הוועדה.
לאחר הלידה, וכפי שנראה כיון שדרישות החוק נועדו למנוע שאלה ביחס לזהות הדתית של הילד, נותר לפעול, רק מן הבחינה המשפטית, למתן צו הורות לילד, לטובתם של ההורים המיועדים.
בגלל המגבלות שהחוק מטיל על הליכי פונדקאות בישראל, וכיון שישנם זוגות, או בודדים שאינם עונים על הקריטריונים של החוק בישראל, מתעורר אצל רבים הצורך לבחון את ההליכים הללו בחו"ל.
הליכי פונדקאות בקזחסטאן:
כיון שמדובר בהליכים המבוצעים במדינה זרה, יש לבחון את ההיבטים המשפטיים גם בחו"ל וגם בארץ.
1. המצב המשפטי ביחס להליכים המבוצעים בקזחסטאן:
על פי המצב החוקי בקזחסטאן הליכי פונדקאות הינם הליכים לגיטימיים, מוכרים ומוסדרים. החוק מאפשר לבצע הליכים כאלה בין תמורת כסף ובין בהתנדבות מלאה מצידה של הפונדקאית. מדובר במספר חוקים שנחקקו, החל משנת 1995 והעיקרי שבהם נחקק בשנת 2004 המסדיר את ההוראות לגבי הליכי פונדקאות.
אחד העקרונות הבסיסים על פי חוק בקזחסטאן, הוא שההסכם שנחתם בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית הוא זה שמסדיר את היחסים בין הצדדים לו, ומחייב אותם. למעשה, ככל שההסכם עומד בדרישות החוק, הוא מסדיר את היחסים בין הצדדים וקובע את מעמד הילדים הנולדים כתוצאה מהליכים אלה. חתימת הצדדים על הסכם כזה מאושרת על ידי אימות החתימה בפני נוטריון ציבורי ובכך למעשה ניתן לו התוקף המשפטי המלא.
בניגוד לישראל, אין גוף מבקר כמו הועדה הקיימת בארץ, ואין צורך לעבור דרך בית המשפט, בסיום ההליך, כדי לאשר את הקשר שבין ההורים המיועדים לילד הנולד.
אין בקזחסטאן מגבלה כל שהיא הקשורה לדת של ההורים המעורבים או לדת של הפונדקאית.
כמו כן אין כל מגבלה על ביצוע התהליך כאשר מדובר בהורים מיועדים שאינם נשואים או באשה לא נשואה (אם יחידאית או זוג לסביות) המבקשת לשכור את שירותיה של פונדקאית.
בניגוד לחלק מהמקומות האחרים בעולם, בקזחסטאן אין אפשרות שגבר ישכור שירותי פונדקאות ויהיה צד בלבדי להסכם כזה. מגבלה זו מונעת מזוגות של הומואים לבצע הליך של פונדקאות בקזחסטאן.
החוק לא מגביל את השימוש בתרומת זרע או ביציות בהליכים כאלה.
מבחינת החוק בקזחסטאן אין דרישה שהפונדקאית תהיה דווקא נשואה ואין מגבלה על מספר הפעמים שהיא משתתפת בהליך כזה.
באופן עקרוני, כאשר אשה או הורים מיועדים מציגים בעלות על תאי רבייה, או על עוברים שלהם, בין אם מדובר בתאי רבייה שלהם או בכאלה שנרכשו על ידיהם, וההסכם נחתם עם הפונדקאית בהתאם לחוק, הם מוכרים כהורים המיועדים של הילד הנולד בהליך זה.
הפרוצדורה היא כזו, שמבחינת הרשויות בקזחסטאן, כאשר הפונדקאית יולדת את הילד, ומוצג לרשויות הרלוונטיות הסכם הפונדקאות כשהוא מאומת ע"י נוטריון ציבורי, אוטומטית נרשמים ההורים המיועדים או האשה לבד, כהורים של הילד ולפונדקאית אין כל זיקה לילד הזה.
באופן עקרוני, החוק בקזחסטאן מכיר באם, בעלת הביציות (מבחינה ביולוגית או שרכשה אותן) כאמו של הילד הנולד, לפי ההסכם. אם היא נשואה ויש לה תעודת נישואין, ירשם גם הבעל, כאביו של הילד (בין אם הזרע שלו ובין אם הזרע מגיע מתרומה).
אם בני הזוג לא נשואים ולא יכולים להציג תעודת נישואין, הגבר לא ירשם כאביו של הילד הנולד מבחינת הרשויות בקזחסטאן.
כאשר מדובר בהורים מיועדים, שאינם אזרחים או תושבים של קזחסטאן, המסמכים הרשמיים, ובעיקר תעודת הנישואין שלהם, עוברים תהליך של אימות, כמקובל בחוקים ובנהלים בין-לאומיים והם מהווים מסמכים תקפים לכל דבר ועניין.
כחלק מהוראות החוק על הפונדקאית לספק להורים מידע מלא על מצבה הרפואי בטרם חתימת ההסכם. כמו כן נכללת החובה שלה לעמוד במעקב בריאותי בכל תקופת ההריון,לספק מידע מלא על מצבה הרפואי ולקיים כל בדיקה או הליך שיידרש בהתאם להנחיות הרופאים המטפלים.
חשוב לציין שלאור המורכבות של ההליכים הללו יש חשיבות לבצע אותם בצורה מסודרת, בליווי מערכת של הסכמים הנחתמים בין ההורים המיועדים לפונדקאית ולמרכז הרפואי הספציפי בו מתבצע ההליך עצמו. כמו כן יש להכין מסמכים שונים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש במסגרת ההליכים הללו.
במאמר הבא נבחן את ההיבטים ההלכתיים של הליכים אלה וההשלכה שלהם על מעמדו של הילד הנולד כתוצאה מפרוצדורה רפואית זו.
האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
