טיפול בבעיות פריון לפי ראיית רפואת אייפק
שלח לחברכיצד ניתן לטפל בבעיות פריון שכיחות כגון: שחלות פוליציסטיות, הפרעות ביוץ, אנדומטריוזיס ועוד בשיטת האייפק?
מאת: דפנה מבור, אפידמיולוגית, אשת מרפא ומטפלת הוליסטית המתמחה בהשפעות הרגשיות והנפשיות של טיפולי פוריות על נשים.
אייפק היא שיטת טיפול חדשנית שפותחה בישראל לפני כ-20 שנה, וצברה התלהבות רבה בקרב עשרות אלפי המטופלים שזכו לחוות אותה בעקבות יעילותה הרבה.
השיטה שואבת עקרונות מכמה תורות טיפוליות, ביניהן הרפואה הסינית, ההודית, עולם הפסיכותרפיה, הקבלה והקינסיולוגיה.
היעילות הגבוהה של השיטה מתבססת על דרך האבחון, שנעשה על פי תגובת השריר של המטופל לגורמים שעלולים להחליש אותו. מכאן, נוצר טיפול שמותאם אישית למטופל לפי התגובתיות האישית שלו, ואין פרוטוקול טיפולי קבוע. כך מתקבלת יעילות גבוהה ביותר המסוגלת לתת מענה למגוון של סימפטומים ומחלות.
טיפול תומך בפוריות
במהלך שנות עבודתי כמטפלת אייפק, החלטתי להתמקד בטיפול בנשים, ובייחוד בטיפולים רגשיים מתוך אהבה רבה לנושא. אנו הנשים, יצורים מופלאים שהקשרי הגוף נפש שלהם, קרי היכולת של הגוף לאותת על רמזים נפשיים ולהפך, כה מורכבת, סבוכה ומופלאה.
כך אני זוכה לחקור ביחד עם הנשים שמגיעות אליי לטיפול אחר המשמעויות התת-מודעות של הסימפטומים שהגוף שלהן מאותת להם, וזהו תמיד תהליך מרתק.
בייחוד, אהובה עלי דרך העבודה בתחומי בעיות הפריון.
נשים שנכנסות לתהליך של טיפולי פוריות נאלצות להתמודד עם רגשות מעורבים, מורכבים וכבדים, ולא פעם אני שומעת במהלך הטיפול על הקושי שבחוסר התמיכה הנפשית שכה דרושה בתהליך.
תחושת הכישלון, הדאגה, החרדה, האשמה או הכעס על העצמי ועל בן הזוג גבוהים. גם החשש מ"ליפול לסטטיסטיקה", והחשש מהתגובתיות להורמונים מלחיצים ומפחידים מאוד. יש צורך ליצור מערך תמיכה והכלה לאישה, שמתמודדת עם רגשות לא פשוטים, ובד בבד גם לעזור בהגדלת הסיכויים לכניסה להריון עצמו, ולהביא להבראה מבעיות גניקולוגיות שעלולות להפריע לקליטת ההריון.
אז איך עושים את זה?
כאשר האישה מגיעה לטיפול, מתבצע אבחון ראשוני מקיף, בעזרת שריר גופה, על מנת לזהות את הגורמים הפיזיים שאולי מפריעים לכניסה להריון. אבל לא רק, גם אמונות מגבילות ורגשות קשים ניתנים לידי זיהוי על פי השריר. לאחר האבחון, האישה ואני יוצרות רשימה מסודרת של הצעדים שיש לבצע על מנת לטפל בגורמים הפיזיים, לנקות את האמונות המגבילות, בין אם הן מודעות או בלתי מודעות, לפנות מקום לאמונות מפרות ולהגיע למצב של גדילה וצמיחה עם תהליך הפוריות. וגם, כמובן, לתמוך על מנת להפחית עד כמה שניתן את התגובה לטיפולים ההורמונאליים.
הקשרי גוף נפש
במהלך עבודתי, אני נתקלת רבות בבעיות פיזיות שמקורן בביטוי התת מודע של האישה ברגע שניתן לזהות את השורש התת-מודע, ניתן לטפל ולתת מענה והקלה על הסימפטומים, וכך כמובן להגדיל את סיכוי הכניסה להרות.
להלן כמה דוגמאות קלאסיות:
שחלות פוליציסטיות או הפרעות ביוץ
תפקידן של השחלות הוא לאגור הביציות בעלות הפוטנציאל האדיר לחיים.
שם גם נמצא מקור הכח הנשי שלנו, האינטואיציה והיצירתיות שלנו. לכן, אגב, מומלץ לאישה שיודעת לזהות את הימים שבהן היא מבייצת, לנסות ולכוון את הלו"ז כך שכתיבת מסמך חשוב לעבודה, דרישה לפרויקט פרודקטיבי וכו', יתבצעו בימים אלו. כאשר אישה מפתחת שחלות פוליציסטיות, פירוש הדבר מבחינת גוף-נפש הוא שישנו רעיון מסוים שהיא לא נותנת לו דרור, מחשבה שהיא דוגרת עליה ומסיבה מסוימת מפחדת לתת לביצים "לבקוע" ולהבשיל. זה הזמן לבדוק מהו אותו הדבר שמפחד לצאת החוצה לעולם, ולראות כיצד אפשר לתת לו מקום להתבטא.
אנדומטריוזיס
זוהי תופעה נפוצה ביותר שמימדיה מזוהים על ידי גניקולוגיים רק בשנים האחרונות. מדובר בתאים ממקור אנדומטריאלי (תאי הרחם) שנודדים לאיברים ורקמות סמוכות, כגון השחלה, החצוצרות, ואף חלל הבטן ורקמות נוספות. הסיבה לכך, לפחות מנקודת מבט רפואית, אינה ברורה. הנושא הוא כל כך "חם" בקרב הקהילה הרפואית, שצריך להיזהר מאבחנת יתר, כלומר להיזהר מלהאשים בעיה גניקולוגית בלתי מוסברת באנדומטריוזיס ולפתור זאת כך.
הקשר הגוף-נפש של אדדומטריוזיס הוא בעיניי ברור למדי.
תאי הרחם שלנו מכילים פוטנציאל אדיר ליצירת חיים, והם גדלים ומתעבים במשך שבועיים רצופים בכל חודש באופן דרסטי – (עד פי 10!). תפקידם הוא ליצור קרקע פורה ומזינה עבור העובר הפוטנציאלי, ולכן הם בעלי אנרגיה חזקה מאוד, עד כדי כך שבעולם בוצעו מחקרים שבודקים את פוטנציאל תאי הרחם לתפקד כתאי גזע.
כשאישה מרגישה מדוכאת בסביבה החברתית, הזוגית, או המשפחתית שלה, ולכן קשה לה להביא את עצמה לידי ביטוי, תאי האנדומטריום, שבדרך כלל אחראיים על כושר הביטוי והכלת הרגשות, מוצפים. וכך, הם מציפים גם אותה. האישה תרתי משמע, מוצפת ברגשותיה.
אי-פריון בלתי-מוסבר
מקורו פעמים רבות בנושאים החבויים בתת מודע. שהרי, אם אי-הפריון היה מודע, הוא היה מוסבר...
בין אם מדובר באמונות אישיות בלתי מודעות, שמקורן בחשש מאמהות, בפחד מלהפוך להיות כמו אמא שלך, בחשש לקשור את עתידך עם בן זוגך, או בפקפוק עצמי, מומלץ לגשת לטיפול על מנת לשפוך אור, מודעות ופתרון לנושאים האלו, באהבה.
דפנה מבור היא אפידמיולוגית, אשת מרפא ומטפלת הוליסטית שמבצעת את מחקרה במכון לחקר הפריון בבי"ח איכילוב במטרה לזהות את ההשפעות הרגשיות והנפשיות של טיפולי פוריות על נשים.
