אמצעי מניעה בתקופת ההנקה
שלח לחברמזל טוב, הלידה עברה בשלום, הילוד/ה בריא/ה ושיגרת החיים משתנה ללא הכר. להניק או לא להניק ? ועד מתי? , אולם הפעם אין זו השאלה המרכזית בה נדון, השאלה היא אם כבר מניקים האם צריך גם אמצעי מניעה? ואם אני מעדיפה ליטול גלולות, האם אני יכולה לחזור לאילו שנטלתי טרםההיריון?
מאת: ד"ר צבי ואקנין, מחלקת נשים, חטיבת נשים ויולדות, בית חולים אסף הרופא.
מזל טוב, הלידה עברה בשלום, הילוד/ה בריא/ה ושיגרת החיים משתנה ללא הכר. להניק או לא להניק ? ועד מתי? , אולם הפעם אין זו השאלה המרכזית בה נדון, השאלה היא אם כבר מניקים האם צריך גם אמצעי מניעה? ואם אני מעדיפה ליטול גלולות, האם אני יכולה לחזור לאילו שנטלתי טרםההיריון?
ובכן , אנו יודעים כי הנקה הייתה אחת השיטות העתיקות ששימשו כאמצעי מניעה, אולם שיטה זו אינה מקובלת היום כשיטה בלעדית. כמוכן, שיטה זו אינה נחשבת בטוחה מאחר שכדי שתהיה בטוחה בכ – 98%, צריכים שבו זמנית יתקיימו שלושה תנאים בסיסיים יחדיו:
1. עברו פחות מ – 6 חודשים מהלידה.
2. תזונת הילוד/ה מתבסס/ת על הנקה בלבד.
3. האישה ללא דמם ויסתי.
איך ולמה תחת התנאים שצוינו לעיל ימנע הריון תחת הנקה רציפה ?
תחת הנקה מתמדת ורציפה, יש בדם האם המניקה רמות גבוהות של ההורמון פרולקטין (ההורמון המשפיע על הפקת החלב בשד). רמות גבוהות של פרולקטין גורמות לדיכוי של הפעילות המוחית השולטת על המחזור החודשי, ובכך נמנע התהליך בשחלה המשרה ביוץ. באין ביצית שחורגת מהשחלה (=ביוץ), אין הריון.
אם כך למה לא להתבסס רק על הנקה כאמצעי מניעה?
אין להתבסס על ההנקה מאחר וברוב המקרים, בעולם המערבי, לאחר לידה, חלק מהתנאים שצוינו לעיל לא מתקיימים. התנאי העיקרי שבד"כ לא מתקיים הינו שהיילוד/ה יקבלו תזונה המבוססת על הנקה בלבד (והדגש הוא על בלבד).
כאשר אין הנקה מתמדת, הרי שיתכן מצב בו רמות הפרולקטין לא תספקנה לדיכוי התהליך המוביל לביוץ (גם אם מצב זה מתרחש לזמן קצר בלבד) . במצב זה במוקדם או במאוחר יתקיים ביוץ (בד"כ בין השבוע 6 ל – 12 לאחר הלידה), כך שלמעשה קרוב מאוד למועד שבו חוזרים לשגרת קיום היחסים, האישה אינה מוגנת.
מדוע בכלל קיימת שאלה לגבי סוג אמצעי המניעה בזמן ההנקה?
אנו יודעים כי חומרים שונים אותן צורכת האישה בתקופת ההנקה יכולים להשפיע על ההנקה ו/או להיות מופרשים בחלב האם ולהגיע לילוד/ה. נשים מניקות חפצות ביתרונות ההנקה (ליילוד/ה ולהן עצמן), אנו רוצים להבטיח שההנקה אכן תספק ליילוד/ה את כל צרכיו החיוניים, ושחלילה הוא לא יושפע מחומרים לא רצויים להם אנו נחשפים בשגרת היומיום.
כמוכן, בשבועות הראשונים שלאחר הלידה גוף האישה עדיין לא שב באופן מלא לפיזיולוגיה הרגילה המאפיינת את המצב הלא הריוני, ועל כך בהמשך.
בפני האישה המניקה אם כן עומדות מספר אפשרויות של אמצעי מניעה הפיכים:
1 אמצעי מניעה חוצצים – כדוגמת קונדומים .
2 התקן תוך רחמי – רגיל/הורמונלי.
3 אמצעי מניעה הורמונליים (פומי/וגינלי/זריקות/מדבקות לעור) – בדגש על הגלולות למניעת הריון. מכאן ואילך אנו נתרכז בגלולות.
מדוע בתקופת ההנקה רופאי הנשים ממליצים על גלולות שונות מהרגיל?
בתקופת ההנקה, ובעיקר בשבועות הראשונים שלאחר הלידה בד"כ ממליצים הרופאים על הגלולה המכילה מרכיב פרוגסטטיבי בלבד (minipill) ולא על הגלולות המשולבות (המכילות מרכיב אסטרוגני ומרכיב פרוגסטטיבי) או כל טיפול הורמונלי אחר משולב (מדבקות/טבעת וגינלית).
מצב זה נובע מ 2 השפעות לא רצויות המיוחסות למרכיב האסטרוגני הקיים בגלולה המשולבת ואינו קיים בגלולה האחרת - minipill והם:
1 טענה כי המרכיב האסטרוגני בגלולה המשולבת יכול להפריע לייצור החלב בשד, ולהפחית הן את כמות החלב והן את איכותו, ובכך להביא להפסקת ההנקה מוקדם מהמתוכנן.
2 בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, בדומה למצב במהלך ההריון עצמו, האישה עדיין נמצאת בסיכון מוגבר לתופעות הנובעות מקרישיות יתר (כגון פקקת של ורידי הרגליים ותסחיף ריאתי, שהם מצבים היכולים לסכן חיים, אם כי מאוד נדירים). בתקופה זו מתן אסטרוגן יכול להגביר את הסיכוןבשל השפעתו המגבירה את קרישיות היתר.
מתן גלולות מסוג minipills בשלב זה יפחית את הסיכונים שצוינו לעיל ויש רבים הממליצים להתחיל בנטילתן זמן קצר לאחר תחילת ההנקה ולפחות 3 שבועות לאחר הלידה, בנשים שאינן מניקות על בסיס קבוע. ההמלצה לשוב לנטילת גלולות משולבות היא עם הפסקת ההנקה או בין 4 ל – 6 שבועות מהלידה, בנשים שאינן מניקות (בשל המצוין בסעיף 2 ).
אם הגלולות מסוג minipills כל כך "טובות" אז למה לא להשתמש בהן בכל מקרה ?
ובכן כנאמר במקורותינו "אליה וקוץ בה", המרכיב החשוב בגלולה הוא אכן המרכיב הפרוגסטטיבי, אולם במתן שלו בלבד, יש לעיתים נטייה מוגברת לדימומים והכתמות במהלך החודש (לא אצל כולן ולא כל הזמן, אצל חלק אין כלל דמם ווסתי). חוסר העקביות בתופעות, מפחית אצל חלק מהנשים את הרצון להתמיד בשימוש בגלולות אילו. בקרב הציבור הדתי, דמם/הכתמה לא צפוי/ה יוצרת בעיות רבות בחיי היומיום (נושא הנידה והשלכותיה על דיני טהרה). האסטרוגן המצורף לפרוגסטרון בגלולה המשולבת "מאזן" את השפעת הפרוגסטרון ומפחית עד מעלים לחלוטין השפעות לא רצויות אילו.
האם הנאמר לעיל הינו חד משמעי ?
למרות כל המצוין לעיל, שהוא השגור והנהוג בעולם ובארצנו, יש הקוראים תגר על ה"אקסיומות" שציינתי. רבים טוענים כי העבודות עליהן מבוססת ההנחה שיש פגיעה באיכות החלב הינן ישנות ואינן עומדות במבחן איכות המחקרים החדשים יותר. מחקרים רבים לא הוכיחו כל השפעה מזיקה על ההנקה כאשר נוטלים גלולות משולבות. בשנה האחרונה אף פורסם מחקר, בכתב עת גינקולוגי מוביל, המשווה בין 2 סוגי הגלולות, שאותן החלו הנשים ליטול כשבועיים לאחר הלידה. במחקר זה לא נמצאה כל השפעה מזיקה על האם, הילוד/ה וההנקה. אציין כי במחקר זה מינון האסטרוגן בגלולה המשולבת היה עד פי-2 גבוה יותר מזה המקובל ברוב הגלולות הניתנות בארץ.
אסכם בכך שאדגיש – "כל מקרה לגופו", ולפיכך יש לדאוג למעקב רופא נשים מטפל, ולדיון פרטני עימו על המומלץ ומוטב לכן במהלך שלאחר הלידה ובהנקה.
