לידת מים וצילום הלידה
שלח לחברנשים רבות מבינות את חשיבות תהליך הלידה הטבעית – גם לעצמן כנשים ואמהות, וגם לתינוק עצמו. מחקרים מראים כי מהלך הלידה עצמה בסביבת מים מקטין את ההזדקקות לאמצעים רפואיים ומשככים, ומקטין את ההסתברות לסיבוכים המובילים לניתוח קיסרי.
מאת: עדי כהן –ציזנר, צלמת הריון ולידה עם וותק וניסיון מעל 3 שנים בתחום.
קצת היסטוריה
"אופנת" הלידה בשכיבה על הגב החלה במאה ה-17 בצרפת, כאשר רופא מיילד צרפתי החליט כי קשה לו ליילד על הרצפה, בכריעה או בישיבה, וכי למען נוחיותו שלו הוא מעביר את הנשים לשכיבה על הגב במיטות גבוהות. ההרגל הזה, שהשתרש והפך לנורמה רפואית בכל העולם המערבי עד ימינו אנו, מתגלה משנות השבעים של המאה הקודמת כשגוי ובעייתי ליולדת עצמה. במהלך שכיבה על הגב, עוצמת הצירים מגיעה לשיאיה, ויותר מכך – הדחיפה והלחיצה אינן אפקטיביות כמו בתנוחות כריעה ועמידה, מכיוון שהעובר לא נעזר בכוח הכבידה במסעו אל מחוץ לרחם.
לידה במים
כאמור, נשים רבות מבינות את חשיבות תהליך הלידה הטבעית – גם לעצמן כנשים ואמהות, וגם לתינוק עצמו. מחקרים מראים כי מהלך הלידה עצמה בסביבת מים מקטין את ההזדקקות לאמצעים רפואיים ומשככים, ומקטין את ההסתברות לסיבוכים המובילים לניתוח קיסרי. הרעיון העומד בבסיס לידת מים הוא מעבר, עד כמה שיותר טבעי ונעים לעובר, מסביבת מי השפיר המכילה והנעימה שבה שהה במשך תשעה חודשים ואותה הוא מכיר, אל העולם שלנו. בלידת מים העובר עובר משק מי השפיר החמים אל סביבה מימית חדשה. הוא עדיין לא מרגיש את כובד משקלו ומניע ביתר קלות את איבריו. במקרים רבים נהוג להשאיר את העובר במים במשך כמה דקות, בכדי לאפשר לו מעבר הדרגתי יותר לאוויר העולם. יכולת הנשימה שלו תתחיל בהדרגה ברגע שיצא ראשו אל מחוץ למים, ועד להפסקת זרימת החמצן והדם דרך חבל הטבור של אימו – כחצי שעה לאחר הלידה.
למה מים? מים עוזרים לרכך את רקמות הפירנאום ומפחיתים את הסיכון לקרעים במהלך הלידה. כמו כן, השהייה במים מפחיתה את עוצמת הצירים ואף מזרזת את תכיפות הצירים. כמו כן, המים תורמים לתחושה מקלה של חוסר משקל.
תהליך הלידה במים
את השלב הלטנטי תעביר היולדת בבריכת צירים, כאשר אדם נוסף נמצא איתה ועוזר לה לנוע בצורה הרמונית עם הצירים. אדם זה יכול להיות בן הזוג, מטפלת הידרו-תרפיסטית או כל אדם קרוב אחר שהאישה מרגישה איתו בנוחות אינטימית. אין צורך לצאת מבריכת הצירים על מנת לבדוק פתיחת צוואר רחם או לבצע בדיקת מוניטור – הפעולות האלה ניתנות לעשייה בבריכה עצמה.
המעבר מבריכת הצירים אל אמבטיית הלידה נעשה בשלב צירי הלחץ. איך יודעים מתי מתחילים צירי הלחץ? פשוט מרגישים דחף אדיר לדחוף את התינוק החוצה. אמבטיית הלידה כשמה כן היא – מיכל קצת יותר גדול ועמוק מאמבטיה רגילה, בה יש מקום ליולדת ולמלווה. תהליך לידת מים מאפשר ליולדת לחזור ולהתחבר לאינסטינקטים הבסיסיים ביותר בטבע, ולהיות מודעת ליכולתה ללדת בכוחות עצמה – בעדינות, בטבעיות ובנוכחות מלאה – מה שנותן ליולדת תחושת סיפוק עוצמתית.
איפה ניתן ללדת במים?
בעבר, המרכז היחיד בישראל שאיפשר לידת מים נקרא משגב לדך, ושכן בירושלים. עקב כשלים ניהולים הוא נסגר בשנת 2001.נכון להיום, אין שום בית חולים בישראל שמאפשר ללדת במים – לבתי חולים שונים (כגון תל השומר, לניאדו, איכילוב) ישנן מחלקות לידה טבעיות המאפשרות שהייה באמבט צירים, אך הלידה עצמה לא מתבצעת במים.
כיום ישנו מרכז לידת מים יחיד בארץ בשם ג'הארה דולה, במושב קדימה שבשרון. המרכז מספק רופא מיילד ומטפלת הידרו-תרפיסטית, ואת כל המתקנים והתמיכה הנדרשים ללידה טבעית.
ברחבי העולם, לידות מים הן תופעה שכיחה הרבה יותר. אנגליה מובילה בתחומה, הן בלידות טבעיות והן בלידות מים, וישנה הסברה רבה בתחום. כמו כן, בית חולים אוסטנד בבלגיה מאפשר לידות מים טבעיות במיכל מים שקוף, בו היולדת נמצאת לבדה ולצידה נמצא רופא מיילד, המשגיח על התהליך בחסות המיכל השקוף. ברוב המקרים המיילד כלל אינו מתערב בלידה, והנשים מיילדות את עצמן. בית החולים מעלה לאינטרנט סרטוני לידה מרתקים ועוצמתיים.
מחקרים על לידות במים
מחקרים בעולם מראים ש-80% מהנשים יכולות ללדת לידות טבעיות במים, ללא התערבות רפואית, מה שכמובן מאפשר ירידה משמעותית באחוזי הניתוחים הקיסריים.
נקודה מעניינת למחשבה: פעמים רבות נוטים בתי החולים לזרז את תהליך הלידה, על מנת למקסם את השימוש במיטות בבתי החולים. אולם מכיוון שבלידה טבעית זמן ההתאוששות הוא לרוב קצר יותר מבלידות רגילות, בוודאי מניתוחים קיסריים, ריבוי בלידות טבעיות יכול דווקא להקל על התפוסה בבתי החולים!
"מחקרים רבים מוכיחים שכאשר הלידה היא טבעית ופעילה, היולדת נהנית מיתרונות רבים:הלידה קצרה יותר, שכיחות מקרי המצוקה העוברית נמוכה יותר, הצורך בהתערבויות רפואיות פוחת והיולדת סובלת פחות. נשים החוות לידה פעילה יוצרות קשר ראשוני טוב יותר עם תינוקן, וחשות שביעות רצון רבה יותר. הן מרגישות שתרמו לתהליך הלידה, ומשוחררות מתחושות של פאסיביות, חוסר אונים, פחד ולעיתים גם השפלה, הכרוכות בשכיבה על הגב ובחיבור למכשירים" (מתוך "לידה פעילה – המדריך ללידה טבעית" מאת ג'נט בלאסקס).
צילום לידה במים
במקרים רבים, רשמי היולדת מהלידה מעורפלים, ואין לה זכרון ממשי של מה שהתרחש. גם אם אחד הנוכחים בלידה דאג לצלם או להסריט חלקים מסוימים ממנה, הצילומים יוצאים בדרך כלל חובבניים, מטושטשים או כהים. הרצון לחזור אל חווית הלידה מגיע בדרך כלל מנשים שחוו לידות פעילות ועוצמתיות. היולדת רוצה שמי שמתעד אותה תהיה אישה, אשר חוותה בעצמה תהליך לידה טבעית, מבינה את עדינות התהליך וכמובן – צלמת מנוסה. הצלמת בתהליך שכזה היא מעין נוכחת נפקדת – נמצאת בחדר, עוקבת אחר התהליך בתוך המים ומחוץ להם – אך לא משתתפת פעילה בתהליך הלידה, לא מביעה דעה ומשתדלת להיות כמה שפחות מורגשת. צילום לידות מצריך שילוב בין רגישות לסיטואציות, אסתטיקה צילומית, יכולת טכנית והשתלבות הרמונית עם הנוכחים בחדר, בראשם היולדת עצמה. הצילום במים מצריך את כל אלה ובנוסף היכולת לשהות מתחת למים וכמובן את הציוד הדרוש.
בית החולים אוסטנד בבלגיה מצלם את הלידות בצורה דוקומנטרית, בהסכמת היולדת אך לא לבקשתה. לעומת זאת, נשים רבות שמזמינות צילום לידה מבקשות לקבל את הזווית האינטימית והפרטית של התהליך.
מצורף לינק לבלוג ההריון "צילום מהבטן " בו ישנה עדות של יולדת שצילמתי את לידתה מתחת למים.
