מהי לידה שקטה?
שלח לחברלידה שקטה זו לידה לכל דבר עם הבדל אחד - התינוק אינו בוכה בצאתו אל העולם, הוא שקט וללא רוח חיים. אישה לאחר לידה שקטה נמצאת בסיטואציה קשה להבנה והתמודדות. אז מה עובר עליה? האם ואיך נוכל לעזור?
מאת: אסנת בן ברוך, פסיכותרפיה הוליסטית, מדריכה ומלווה תהליכי אבל ופרידה לאחר אובדן היריון / לידה שקטה
למעשה היתה כאן לידה של ממש, הגוף של האישה חווה לידה.
מבחינה פיזית ורגשית האישה במצב של משכב לידה, היא סובלת מכל התופעות האופייניות לאחר לידה.
ועדיין ידי האישה ריקות, אין לה תינוק.
כל הציפיות, התקוות והחלומות שרקמה בהיותה בהיריון מתנפצים באחת ולאחר האובדן נמצאת האישה במצב רגשי בלתי נסבל אשר ברוב המקרים אינו זוכה לתמיכה והכרה חברתית.
אובדן ילד הוא נורא ויחד עם זאת אובדן יילוד בסמוך ללידתו עשוי להיתפס על ידי החברה, דתית וחילונית כאחת, כאובדן שאינו ממשי.
יש שיגידו כי מצב זה עצוב אך יש להתגבר עליו במהירות מאחר וזה לא אובדן "אמיתי" כי התינוק לא "אמיתי".
האם יש לגיטימציה לאבל?
מחקרים מגלים כי לחברה החילונית והדתית גם יחד יש נטייה להפחית מחומרת השכול במקרים של לידת עובר מת או מוות סמוך ללידה וההורים בדרך כלל אינם מקבלים לגיטימציה לרגשות האובדן והאבל אותם הם חווים.
כאשר אישה מאבדת את תינוקה בלידה ו/או סמוך אליה היא מאבדת בנוסף גם את מה שהתינוק ייצג עבורה לא רק במהלך ההיריון אלא עוד לפני כן, ברצון להיכנס להיריון ולהביא תינוק, חיים חדשים לעולם.
מכאן אישה אשר איבדה את תינוקה עלולה לפתח רגשות אשם, כעס כלפי עצמה וכלפי הסביבה שלה, בדידות, תחושה שהיא מקולקלת, פגם בנשיות, קושי, הדחקה, אבל מוסתר ומופנם המביא לתפקוד מלא תוך כדי הדחקת רגשותיה.
עפ"י ההלכה היהודית על תינוק שנולד ללא רוח חיים אין לשבת שבעה.
המקובל בחברה, הן המסורתית והן החילונית, שבמקרה של לידת תינוק מת לא נוהגים על פי הלכות האבל ומצפים מהאישה לחזור למעגל החיים הנורמטיבי כמעט מיידית.
יחד עם זאת האם מרגישה צורך להתאבל ומכיוון שאין היא מקבלת תמיכה מן הסובבים אותה, נוצרת בעיה – יש אמביוולנטיות למידת הלגיטימיות שהיא מאפשרת לעצמה.
מודל האבל של קובלר-רוס
מצאתי את מודל האבל של קובלר-רוס מדויק להפליא ומועיל ביותר לאישה לאחר לידה שקטה אשר אינה יודעת כיצד להביא לידי ביטוי את תחושות האובדן והאבל המציפים אותה:
שלב ראשון - הכחשה/הדחקה
האישה מנסה להגן על עצמה מפני רגשותיה הקשים, ואומרת לעצמה ולסביבתה שהיא חזקה, הכל בסדר!
מנגנון הגנה זה הינו טבעי ואנושי ומאפשר לאישה זמן הסתגלות להכיר במציאות הקשה בה איבדה את ההיריון ואת התינוק שלה.
שלב שני - מיקוח
"אני חייבת להבין מה קרה!" "אני רוצה לדעת למה זה קרה" "אני חייבת למצוא היכן הקבר התינוק/ת שלי!" "אני חייבת להיכנס להיריון חדש מיד ואז הכל יהיה בסדר".
האישה עדיין איננה מאפשרת לעצמה להתמודד עם אובדן ההיריון ומנסה למצוא כל דרך להעסיק את ראשה ומחשבותיה כאשר המניע הנסתר הוא – לא להתמודד ולא להכיר באסון הגדול שנפל עליה.
שלב שלישי - כעס
"זה לא הוגן! למה זה קרה דווקא לי? איך ייתכן שזה קרה דווקא לי?" "הרופא שלי לא בסדר" "אני לא בסדר, הייתי צריכה לשים לב, לדעת!!"
בלתי אפשרי למשוך את שלבי ההכחשה והמיקוח זמן רב ומכאן באופן הטבעי ביותר הרגש הראשון אשר פורץ החוצה הוא הכעס. כעס על מה שקרה ועל איך שקרה.
שלב זה אינו קל להתמודדות, לא רק לאישה אלא לכל הסובבים אותה הנאלצים לספוג את רגשות הכעס המתבטא בדרכים שונות כמו התכנסות פנימה, התבודדות, ניתוקים רגשיים, התקפי זעם, התקפי אכילה ועוד...
שלב רביעי – עצב / דיכאון
"שום דבר לא שווה כלום, הכל אבוד. מה הטעם לנסות להיכנס שוב להיריון?"
שלב העצב חשוב ביותר ומבטא בעוצמה רבה את תחושות האובדן הקשות המציפות את האישה.
יחד עם העצב מגיעים רגשות נוספים כאשמה, החמצה וכישלון.
לא מומלץ להרגיע את האישה הנמצאת בשלב זה, יש לאפשר לה לבטא את רגשותיה כדי שתוכל לעבד את האובדן.
כאשר האישה מביעה את העצב שלה היא מתחילה להתאבל ומכאן להתקדם לכיוון קבלה, השלמה, חיים לצד האובדן.
יש להקפיד בשלב זה לקבל תמיכה מתוך הקשבה והבנה – מומלץ מאוד לשקול עזרה וטיפול רגשי ממוקד.
שלב חמישי - השלמה
לאחר מימוש ארבעת השלבים הקודמים מוצאת עצמה האישה יכולה להתמודד ולהשלים עם האסון, שפקד אותה ולחיות עמו בשלום יחסי ובידיעה כי יהיה בסדר.
לאחר שלב זה האישה מפסיקה להיאבק ברגשותיה, היא יודעת להכיל אותם, והם אינם מכלים אותה ומכאן מתאפשרת שלמות וקבלה מלאה.
אני מזמינה אותך לבחון את עצמך ולגלות באיזה שלב את נמצאת כעת?
חשוב לציין כי בניגוד לפרויד אשר טען שיש חובה לעבור את כל חמשת שלבי האבל על פי סדר, אני מסכימה עם גישתה של קובלר-רוס אשר טענה, שאין חובה על סדר השלבים וכי למעשה לא כל השלבים מתקיימים לאורך זמן במידה שווה.
לעתים האישה תחווה את כל השלבים בו זמנית ואפילו בעת האשפוז בבית החולים, ולעתים כל שלב (ובעיקר שלושת השלבים הראשונים) יימשך תקופה ממושכת - על אחת כמה וכמה כשהאישה לא מסכימה לעבור טיפול רגשי ממוקד תהליך.
הצטרפי אלי לקבוצה סגורה בפייסבוק
