5 טיפים לחופשת הלידה הראשונה לאימא מתחילה!
שלח לחברמזל טוב! הפכת לאימא!!! כל כך הרבה דברים שזו הפעם הראשונה שאת עושה...כל כך הרבה דברים שלא היה לך מושג על קיומם...ועכשיו הפכו למרכז חייך. קבלי טיפים איך לצלוח במשימה בהצלחה.
מאת: דיקלה הראל, מאמנת הורים בתחילת דרכם
*המדריך נכתב לאימהות בהנחה שיש להן שותף/ה לגידול הילד. במידה ואת מגדלת את ילדך לבד, אין ספק שזה מורכב יותר. מקווה שחלק מהדברים בהתאמה אלייך יוכלו לסייע לך.
בהצלחה בדרך החדשה לתוך האימהות!
מזל טוב! הפכת לאימא!!!
כל כך הרבה דברים שזו הפעם הראשונה שאת עושה...כל כך הרבה דברים שלא היה לך מושג על קיומם...ועכשיו הפכו למרכז חייך.
את מאכילה...מחתלת...מקלחת...מודדת טמפרטורה של האוכל, של האמבטיה, של החדר...מרימה מוצץ, מרתיחה מוצץ, מחפשת מוצץ....(מקללת מוצץ...)
את מוצאת את עצמך מסתובבת כל היום סביב היצור הקטן והחמוד שנולד לך, ואיכשהו לא מצליחה למצוא דקה של שקט לעצמך.
ברוכה הבאה- נכנסת למועדון האימהות הטריות (:
מועדון האושר שלא ידעת מעולם, אבל גם מועדון הקושי והעייפות.
זהו פרדוקס שכל אימא חדשה חווה...את לא לבד (:
אז נכון שהתינוק שלך כנראה ימשיך להביע את עצמו בבכי... ונכון שכנראה שתמשיכי להתעורר בלילה כדי להאכיל אותו, או להרדים אותו, או סתם כדי לבדוק אותו...ונכון שתמיד יהיו דברים להתמודד איתם...
אבל מה כן תלוי בך? מה את יכולה לעשות אחרת בתוך המציאות הזו, שיכול לשפר את היום-יום שלך משמעותית?
באופן כללי, הנוסחא היא די פשוטה:
כמה שיותר להגדיל את רגעי הנחת והשלווה שלך.
כמה שאפשר לצמצם את רגעי התסכול והקושי.
*ככל שתצליחי לעשות את זה, כך יוטב לך, לתינוק שלך, ולבית כולו.
הגיוני, לא?
אבל תאכלס, איך עושים את זה???
במדריך הזה ריכזתי עבורך 5 טיפים פרקטיים שתוכלי ליישם כבר מעכשיו, ויוכלו לעזור לך להגדיל את רגעי הנחת והשלווה שאת חווה, ולצמצם את רגעי התסכול והקושי.
1. הנהיגי הרגל קבוע בבית- פעם אחת בשבוע (לפחות) את יוצאת בערב מהבית (לבד!) ומקדישה לעצמך זמן איכות
דמייני אותך...דמייני שאת יוצאת עם חברה לסיבוב שופינג...דמייני אותך נכנסת לתא מדידה עם בגדים שבא לך לקנות, מודדת מה שבא לך...ונהנית מתא מדידה שכולו שלך!!! דמייני אתכן יושבות אחר כך בבית קפה, ואת מתפנקת לך על ארוחת ערב טובה...את אפילו אוכלת אותה עם סכין ומזלג, כששתי ידייך פנויות!! דמייני אותך מבלה כמו שהיית מבלה פעם, עוד לפני שהפכת לאמא.
נשמע לך מוזר? הרי רק ילדת...ואיך תשאירי אותו/אותה לבד? ומה יקרה אם...
ככה רובינו חושבות אחרי הלידה הראשונה, שהתפקיד שלנו הוא להיות שם 100% כל הזמן.
זו אופציה אחת. והיא באמת אפשרית. יכול להיות שזה אפילו עובד לך ומרגיש לך מצוין.
אבל ברוב המקרים- זה לא המצב. ברוב המקרים, זה שואב אנרגיות ומותיר אותנו תשושות ועייפות, והרבה פחות מחייכות ממה שהיינו רוצות.
אנחנו רוצות להיות האימהות הכי טובות. אנחנו רוצות לעשות הכל בשביל התינוק שלנו. אז אנחנו שמות את כל הפוקוס עליו. ואנחנו שוכחות קצת את עצמנו.
כשאמא דואגת לעצמה, זה בהכרח עושה טוב גם לתינוק שלה. וזה מוכח גם מדעית! זה חשוב בשבילנו, אבל זה לא פחות חשוב בשביל התינוק שלנו. זה הזמן להתחיל:
- ריתמי את בן זוגך להישאר עם התינוק לבד. הכיני כל מה שהוא צריך כדי שזה יהיה פשוט לתפעול.
- קבעי עם חברה כבר מעכשיו את ערב הבילוי שלכן לשבוע הזה, ותכננו מה שהכי בא לך לעשות.
- הכיני את עצמך מראש (בכל דרך שתועיל לך), כך שכשיגיע הערב תדעי שאת יכולה ללכת רגועה ולהינות לך בשקט.
- נהדר! הגיע הערב שלך! התלבשי יפה (: ותזכרי- שעוד הרבה לפני שהפכת לאימא, היית את. פשוט את. ושאת עדיין- את! ומותר לך. מותר לך להינות לבד, ולקחת פסק זמן לעצמך. מותר לך, וזה אפילו רצוי מאוד! רצוי עבורך, ובמיוחד- עבור התינוק שלך! שבסוף ירוויח אמא הרבה יותר רגועה, מחייכת ונינוחה.
2. אפשרי לבן זוגך להיות שותף מלא. בהכל. עשו בניכם חלוקת אחריות ותיאום ציפיות מראש
בן הזוג שלנו חווה את הכניסה להורות שלו שונה מאתנו. זוהי האמת. וחשוב שנכיר בה. איך שלא נהפוך את זה, הוא עובר את התהליך שלו בדרך שלו, ולרוב- היא תהיה שונה משלנו. וסביר להניח שהוא גם לא ממש ידבר על זה.
לנו הנשים, יש המון כוח להשפיע על הדינמיקה שנוצרת בנינו מיד אחרי הלידה ולאורך החודשים הראשונים... לכאן או לכאן. כדאי שנהיה מודעות למה שאנחנו מייצרות כבר בשלבים המוקדמים להורות, על מנת שנבסס את הקשר הזוגי-הורי שלנו בצורה שתקדם אותנו ואת המשפחה החדשה שאנחנו מקימים.
אחד הדברים החשובים הוא לכבד את הקצב והדרך שבה בן הזוג שלנו חווה את האבהות החדשה שלו. לתת לו את המקום להיות שם, מבלי לנסות לשנות אותו, אלא לקבל אותו כמו שהוא (לא רק בהורות,זה נכון לחיים בכלל).
דבר נוסף שחשוב שנשים לב אליו, בייחוד בשלב הזה של אחרי הלידה הראשונה, הוא הצורך שלנו, האימהות, שהדברים ייעשו בדיוק כמו שאנחנו רוצות. הרי אנחנו ילדנו את הילד, אנחנו החזקנו אותו בבטן 9 חודשים, ואנחנו "יודעות הכי טוב מה נכון בשבילו". על המשפט האחרון הייתי שמה סימן שאלה ושואלת- האומנם?
הרבה פעמים אנחנו כאימהות לוקחות "בעלות" מלאה על הטיפול בילד, גם מבחינת הנהגת הדברים בבית, וגם מבחינה תפעולית- בטיפול בתינוק. ככל שאנחנו נתפוס את עצמנו כמי שמחליטות ועושות, וככל שנשים את בן זוגינו בעמדה של "נושא הכלים" (לך, תביא, תעשה, תקח, תקנה...) כך למעשה נגדיל את הפער בנינו, שגם ככה קיים באופן טבעי. לעתים, מבלי שנשים לב, גם אם בן הזוג שלנו רצה באמת להיות שותף בהתחלה, איכשהו עם הזמן אנחנו פשוט גורמות לו להידחק הצידה, ואז הוא יכול פשוט לוותר.
על מנת להימנע מכך, כדאי שנשים לב לשני דברים מרכזיים:
1- שאנחנו מייצרות שיח שווה, מתייעץ ומקבל החלטות משותפות (את יכולה להיות זו שתקבל את ההחלטה בסוף, אבל זה מרגיש אחרת כשאת שואלת לדעתו של בן זוגך מאשר כשאת מתמודדת עם הכל לבד).
2- כל זמן שבן הזוג שלנו נמצא בבית- התייחסי אליו כאל שותף פעיל בטיפול בתינוק. אפשרי לעצמך את המנוחה ואת העברת האחריות אליו (ניתן לעשות את זה כתהליך במידה והוא עצמו קצת חושש בהתחלה).
• כשאנחנו סומכות על בן הזוג שלנו, מעבר לזה שאנחנו מצליחות לרתום אותו לשותפות מלאה, אנחנו גם למעשה מחזקות אותו, מעלות לו את הביטחון בטיפול בילד ומייצרות "ביחד" של שנינו חזק יותר.
אם נצליח לאפשר לבן הזוג שלנו את מרחב הפעולה, אם ניתן לו לעשות את הדברים בדרך שלו (גם אם היא שונה משלנו), ונזכיר לעצמנו שגם הוא בדיוק כמונו רוצה את הטוב ביותר בשביל התינוק (ושזה לא באמת קריטי אם הוא שם את החיתול הפוך...בסוף הוא הרי ילמד), יש סיכוי טוב שנצליח לייצר את הדינמיקה שאנחנו באמת רוצות לייצר בבית, מה שיוכל להקל עלינו משמעותית בתקופה הזו, וגם שנים קדימה.
אז אנחנו סומכות על בן הזוג שלנו. אנחנו מאפשרות לו לעשות את הדברים בדרך שלו, מתייעצות איתו ומקבלות החלטות משותפות יחד איתו. עכשיו אפשר לעבור לשלב הבא החשוב לא פחות:
• תיאום ציפיות ושיח פתוח סביב סוגיית היום-יום, שתאפשר לשניכם להתכוונן יחד להרגלים קבועים שיעזרו לך בבית ויקלו עלייך את התקופה הזו (ומה שמקל עלייך, בסוף מקל גם עליו!) דוגמא להרגלים שאתם יכולים להחליט עליהם מראש: מקלחת ערב- תפקיד של אבא.
אמא יכולה להיות שם, לעזור לו, להביא לו מה שהוא צריך, אבל זה האחריות של אבא (ואז- את בתפקיד נושאת הכלים) דוגמא נוספת, בסוף שבוע, כשאבא לא עובד בבוקר- הוא זה שקם להאכיל את התינוק בלילה...וכן הלאה.
ככל שנייצר מצב של איזון בינינו בטיפול בתינוק (בהתאם לנסיבות כמובן), כך האב ירגיש מחובר יותר ומעורב יותר, כך את תוכלי לנוח יותר ולהקל על עצמך את השגרה היום-יומית, הנטל יחולק ולא תצטרכי להיות זו שעושה הכל לבד, וגם התינוק שלכם ירוויח- הוא למעשה יזכה ליחס, למגע ולטיפול משני הוריו. יש לכך חשיבות עצומה!
*ואם יש דברים שאבא מפחד לעשות, או נמנע מהם, תהיי שם בשבילו, תלמדי אותו, תעזרי לו לראות שזה לא כזה מסובך ושהוא לגמרי יכול. זה יחזק את הביטחון שלו, ויחזק את הקשר בניכם.
3. נטרלי עד כמה שאפשר דאגות מיותרות סביב מטלות הבית
אחד הקשיים שלנו בחופשת הלידה, היא העובדה שתמיד, אבל תמיד, יש מה לעשות בבית! גם כשהתינוק ישן ויש לנו דקה לנוח, אנחנו רצות לשים מכונה, לשטוף כלים, לנקות את הרצפה ועוד אינסוף מטלות מעצבנות שזוללות מאתנו אנרגיות.
אם נחיה את חופשת הלידה שלנו מתוך תפיסה אמיתית שכרגע- כל מה שחשוב זה התינוק שלי, אני, והקשר שנוצר בנינו, אז יהיה לנו הרבה יותר קל לנטרל את שאר הדברים שמפריעים לזה.
על מנת שהבית לא יתפוס יותר מדי זמן במהלך היום שלנו, יש כמה דברים פשוטים, שאם נדאג להפוך אותם להרגלים קבועים ביום-יום שלנו- נוכל באמת להינות מכל יום שיבוא, נוכל לנוח יותר, ואפילו לישון כשהתינוק שלנו ישן. וככה בדיוק מעלים את רגעי השלווה והנחת.
אז איך אפשר לעשות את זה? (אם יישמת את טיפ מספר 2- יהיה לך הרבה יותר קל גם כאן)
• באופן קבוע, מדי ערב, הקדישו את ובן זוגך רבע שעה עד חצי שעה לטיפול בבית. רצוי שבן הזוג ייקח את זה על עצמו ויאפשר לנו לנוח, אבל אם זה ממש לא מתאפשר- אז שהוא יהיה עם התינוק (כשאת כמובן "משחררת" ונותנת לו לגמרי להיות המבוגר האחראי) בזמן שאת מארגנת את הבית. אפילו רק למראית עין- שיהיה מסודר ונעים לשהות בו. כביסות, כלים, טיטוא, סדר בחפצים הזרוקים בסלון...כל מה שאפשר על מנת לקום בבוקר ליום חדש בבית נעים. כשאת תתחילי את היום שלך בבית מאורגן, לא רק שזה יחסוך לך אנרגיות, כל התחושה הכללית שלך תהיה נינוחה ושלווה יותר. כשאנחנו נמצאים בתוך מרחב מסודר, כשיש סדר בפיסי מסביבנו, זה משפיע על הסדר אצלנו בראש ובתחושה הכללית.
• עשו בניכם תיאום ציפיות- הגדירו מי עושה מה, מי אחראי על מה, והשתדלו לכוון למקסימום איזון בניכם! שתפי את בן זוגך באיך שהיום שלך נראה, ומה זה דורש ממך. ספרי לו מה יעזור לך שהוא יעשה, ושאלי אותו איך הוא היה רוצה שהדברים יתנהלו. חשוב שהשיח יתנהל בהקשבה מלאה שלך לבעלך, וממקום אוהב ומפרגן, כך שבן זוגך ירצה להיות מעורב ולהקל עלייך (איך בדיוק עושים את זה? זה נושא שדורש מדריך שלם כשלעצמו).
4. הזמנת איש מקצוע בעת הצורך
אם קיים איזשהו קושי לתינוק שלכם (בשינה, בהנקה...), אם אתם רואים שלבד אתם לא מצליחים לפתור לו אותה- אל תהססו לפנות לאיש מקצוע שיוכל לעזור לכם.
הרבה הורים מתמודדים עם בעיות רבות בשנה הראשונה להורות שלהם. בעיות כמו בעיות שינה, בעיות אכילה, בכי בלתי פוסק מבלי שום סיבה נראית לעין...כל אלו יכולים להפוך את החיים שלנו לממש לא פשוטים. זה פוגע בזוגיות, זה פוגע משמעותית באיכות החיים שלנו, ובטח ובטח שזה פוגע בתינוק ובהתפתחותו. הרבה הורים נשאבים לתוך מציאות של תסכול וקושי, והנטייה שלהם היא להאמין שזה יעבור מעצמו מתישהו בקרוב. בינתיים- הסבל של כולם רק גובר.
אז נכון, פעם גידלו ילדים בלי ייעוץ שינה, ובלי ייעוץ הנקה...ועוד מיני דברים. אבל אל לנו לשכוח, שפעם- כל החיים פה היו שונים. פעם לא היתה מודעות לכל מה שאנחנו מודעים אליו היום. חוקי המשחק השתנו, וכך גם בגידול ילדים.
• חשוב מאוד להיות עירניים. כשצצה בעיה, כשאתם מזהים שהתינוק שלכם סיגל לעצמו הרגל שלא מאפשר לכם את שגרת החיים שאתם רוצים, או שמשהו מפריע לו במיוחד (ואני כמובן לא מדברת על מקרים חריגים שנדרשת בהם מעורבות רופא!) הגדירו לעצמכם מראש תקופת ניסיון של X זמן, שבו אתם מוכנים לעשות הכל על מנת לפתור אותה- נסו דרכים שונות- ניסוי ותהייה, התייעצו עם חברים, קיראו ספרים...כל מה שתוכלו. אם הצלחתם- כמה נפלא! אם הבעיה נמשכת ונגררת- מיצאו איש מקצוע (רצוי ע"י המלצות מחברים או מכרים), והשקיעו את מה שנדרש על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורכם ועובר התינוק לטפל במצב. ככל שתקדימו לפתור בעיה, כך ייטב לכולכם.
5. הכיני לעצמך לו"ז שבועי, ובו "עוגנים קבועים של אושר"
ואני אסביר...
על מנת להרחיב את רגעי הנחת והשלווה שלנו, אנחנו צריכות לדעת מה עושה לנו טוב. וכל מה שעושה לנו טוב- צריך להיכנס ללו"ז היומי שלנו ולהתאים לאורח החיים החדש שלנו. לזה אני קוראת- "עוגנים קבועים של אושר" – כל דבר שעושה לנו טוב על הלב. מוזיקה, ספורט, שיחת טלפון עם חברה טובה, קריאת ספר, צפייה בסרטון העשרה...כל דבר.
- שאלי את עצמך- מה את הכי אוהבת לעשות? איזה הרגלים את צריכה לסגל לעצמך על מנת שהיום שלך יהיה הרבה יותר מחוייך?
- שאלי את עצמך- איך את יכולה לממש את ההרגלים האלו בהתאם לנסיבות הקיימות (זמני שינה שלך ושל התינוק, זמנים בהם נוח לך יותר להיות בבית לעומת בחוץ וכו'...) איך תוכלי להטמיע אותם בחייך?
- הכיני לעצמך לו"ז שבועי, והכניסי את כל העוגנים החשובים לך לפי זמנים וימים. הקפידי ללמוד משבוע לשבוע מה עובד יותר ומה עובד פחות. אולי תצטרכי לעשות התאמות עם הזמן.
כשאנחנו מתכננות את היום, את השבוע, אנחנו מכניסות את עצמנו מראש לתוך המציאות אותה אנחנו רוצות לייצר, וכך- מגדילות את הסיכוי שנעשה דברים שטוב לנו, ולא רק את אלה שאנחנו חייבות, וגם- אנחנו מקטינות את הסיכוי שהיום "יברח לנו מבין הידיים".
הקפידי להכין לו"ז שיתאים לך ולתינוק שלך במקסימום האפשרי. חשוב שיהיה מאוזן מבחינת שעות שינה, זמן איכות לעצמך, זמן איכות עם בן זוגך, זמן בילוי מחוץ לבית ובתוך הבית, זמן מנוחה וכו'. ככל שתיצמדי ללו"ז, כך הסיכוי שחופשת הלידה שלך תיראה הכי קרוב למה שאת באמת רוצה.
וזכרי- לפעמים אלו הם הדברים הקטנים שיכולים לעשות את השינוי הכי גדול!
להורות מאושרת מהרגע הראשון,
דיקלה.
