טיפול בשיימינג של ילדים באמצעות בעלי חיים
שלח לחברילדים ובני הנוער, שנפגעו בגיל צעיר משיימינג – בעיקר בשל השימוש הנרחב בסמארטפונים – יכולים 'להשליך' את הרגשות והדחפים השליליים על בעלי החיים בטיפול ייחודי בעזרת בעלי חיים .
מאת: לילך שמואלי ילוז, מטפלת בעזרת בעלי חיים ב"חוות הפקאן" במושב משמר השבעה ומרצה בבית החולים הווטרינרי בבית דגן, במכללתMY DOG ובאוניברסיטה הפתוחה.
תופעת השיימינג חצתה כבר מזמן כל גבול, וכיום הולך ופוחת הגיל שבו ילדים מרגישים מאוד פגועים כתוצאה מהעלבה והשפלה שחוו באחת מהרשתות החברתיות הפופולריות או באינטרנט. שיימינג ('ביוש פומבי') היא חשיפת מידע ופרטים אישיים על אדם מסוים, שנעשית על מנת לביישו, ללעוג לו ולהגחיכו, לגנותו או את התנהגותו, להעביר עליו ביקורת ולהוקיעו. בשנים האחרונות, בעיקר בשל השימוש בסמארטפונים, חלה עלייה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג כבר מגיל צעיר באינטרנט וברשתות החברתיות, שפעמים רבות מסתיימת בנסיבות טראגיות.
מה עושה שיימינג לילד?
אדם, ובעיקר ילד או בן נוער, שחווה מקרוב שיימינג, יחוש תחושות שליליות כגון: תחושת בדידות ודחייה הפוגעת בצורך הבסיסי להיות חלק מהחברה והתחושה שכולם שונאים אותנו. בעקבות זאת עשוי אותו ילד להרגיש רצון עז להסתתר ולא לצאת מהבית, ולהרגיש השפלה, בושה, מבוכה ופגיעה בכבוד בעקבות לעג מהסביבה. תחושות אלו פוגעות בבסיס הזהות העצמית של מי שחווה שיימינג, וגורמות לתחושת איבוד המעמד והסטטוס שלו בחברה.
בנוסף על כך, מי שחווה שיימינג עשוי לחוש מגוון רחב של תחושות שליליות ובהן: אשמה וחרטה על מעשים ובחירות שנעשו או אמון שנתן באדם מסוים, תבוסה ופגיעה בתחושות הערך העצמי והביטחון העצמי, חוסר אונים, תסכול, אובדן שליטה, פגיעה בתחושת העצמאות והאוטונומיה, ייאוש, העדר תקווה ועצבות, תחושה שאין לאן לברוח, תחושות פחד, חרדה, כעס, זעם, תיעוב ושנאה כלפי אדם אחד או כלפי בני אדם אחרים, פגיעה בביטחון העצמי כתוצאה מהצקות אפשריות, הטרדות או איומים, כעס, זעם, תיעוב ושנאה כלפי אדם ספציפי או כלל הסובבים אותנו, ועוד.
איך מתבצע טיפול בשיימינג בעזרת בעלי חיים?
בשנים האחרונות מסייע הטיפול בעזרת בעלי חיים לילדים ולבני נוער רבים, שעברו שיימינג ודחייה חברתית. אחד הכלים המעולים שבעלי החיים המשתתפים במפגשים הטיפוליים נותנים לילדים, לבני נוער ואף למבוגרים בטיפול בעזרת בעלי חיים הוא יכולת השימוש מולם במנגנון ההשלכה. מדובר במנגנון הגנה אישי, שמאפשר לאדם להשליך תכנים, חרדות, רגשות או דחפים אסורים וקשים אל עבר העולם החיצוני – בני אדם או בעלי חיים. פעמים רבות משמשים בעלי חיים בתהליך הטיפולי כדמויות, שניתן לעשות עליהן את ההשלכה.
למעשה, בדרך זו יכולים הילדים לדבר על התכנים ללא חשש לפגיעה משמעותית או חשיפה של הפנימיות שלהם.
כך למשל, מטופל בן תשע 'השליך' את תכני השיימינג שנעשה עליו – על הארנבון שפגש בו לראשונה כאשר ישב בצד, אך במקום להזדהות עם הארנבון הוא הזדהה עם 'תוקפיו' כביכול ונתן לגיטימציה למעשיהם. הילד טען שהארנבונים האחרים ושאר בעלי החיים בכלל שונאים אותו ושזה בגלל איך שהתנהל כלפיהם ובשל מראהו המוזנח. כשהארנבונים התקרבו לאותו ארנב, אותו ילד ניסה להרחיקם כדי להנציח את מצבו שלו. הוא אף היה משמיץ את הארנבון בכל פעם שהגיע לפינת החי. בהתנהלות זו הפך הילד את עצמו מדמות הדחוי לדמות הדוחה, שאיתה היה לו קל יותר להתמודד בשל כך שתפס את הדוחה כחזק ואת הנדחה כחלש. יום אחד הגיע אליו אותו ארנבון ואכל מכף ידו. הוא היה המום, ואז הגיב בבכי ובסערת רגשות שגרמו לו להיפתח ולדבר על מצבו כדחוי, בודד וחלש.
מתוך המקום של מודעות עמוקה של המטופל, ניתן היה להתחיל לעבד את התכנים ואף למצוא דרכים להעצמה, העלאת הביטחון ותחושת הערך העצמי ועבודה על פיתוח מיומנויות חברתיות. זאת על מנת שיוכל ויאמין במסוגלותו להיות חלק מקבוצה ובעל חברים כשווה בין שווים. הראייה שלו את הארנבון ואת שאר הארנבונים ובעלי החיים השתנתה, והעבודה החלה בפינת החי כ״שילובו״ של הארנבון עם ארנבון נוסף, לאחר מכן עם קבוצת ארנבונים ובהמשך עם שאר בעלי החיים. משם המשכנו לדבר עליו ועל האופציות שעומדות בפניו בשילוב רצונותיו מול קבוצת השווים שלו. דרך אגב, אותו ילד סירב לקרוא לארנבון בשם כלשהו, וזה אומר די הרבה.
במקרה אחר, ילד שחווה דחייה חברתית קשה סיפר לי במהלך הטיפול שאחד התוכונים בודד מאוד והחבורה לא מקבלת אותו ו׳מתעלמת ממנו׳. הוא ביקש לצייר את התוכון ולכתוב עליו סיפור, וכך למעשה השליך עליו את המציאות הקשה שהוא עצמו חווה. באחת הפגישות גילה הילד, להפתעתו, שאותו תוכון עומד על ענף ביחד עם שאר התוכונים, ומשם בעצם החל השינוי שלו בראיית המציאות שלו ובאמונה שלו ביכולת לשנות את הדברים. יכולת זאת לשנות את הדברים היא הדבר החשוב ביותר בטיפול בעזרת בעלי חיים: לקחת שני עולמות טהורים כמו ילדים ובעלי חיים, לחבר ביניהם, ולהעניק לילדים חוויה מתקנת שבמסגרתה יהיו קשובים עבורם חבריהם והמבוגרים הסובבים אותם.
