שינוי מדיניות משרד הבריאות ביחס לבדיקות מי שפיר
בדיקת מי שפיר היא אחת משורת בדיקות אותן ניתן לבצע בהריון לצורך אבחון טרום לידתי של תסמונת דאון בעובר. חלק מהבדיקות, לרבות בדיקת מי שפיר, הן בדיקות אבחון, הנותנות תשובה חד משמעית לשאלה האם לעובר תסמונת דאון ואילו בדיקות אחרות הן בדיקות סינון (בדיקות סקר) הכוללות בדיקה מוקדמת (שקיפות עורפית), תבחין משולש או תבחין מרובע ובדיקה משולבת נוספת – בדיקות אלו אינן נותנות תשובה חד משמעית אלא מלמדות על הסיכוי לתסמונת דאון. בכל אחת מבדיקות אלו נכלל גיל האישה בחישוב הסיכון והתוצאה המתקבלת היא מספר המציין את הסיכוי לעובר עם תסמונת דאון. עפ"י הנחיית משרד הבריאות, כאשר הסיכון לעובר עם תסמונת דאון עולה על 1:380, האישה מופנית לייעוץ גנטי כדי לשקול המשך בירור.
עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי בשנת 2007 בוצעו בישראל 14,728 בדיקות מי שפיר על-חשבון משרד הבריאות, מהן 11,895 בוצעו בגין קריטריון של גיל (כלומר, נשים מעל גיל 35) ו-2,831 על בסיס ייעוץ גנטי.
לפי הערכה, בין 13,000-11,000 בדיקות נוספות בוצעו שלא במסגרת סל הבריאות, מהן כ-6,000 בוצעו על חשבון קופות-החולים ו-7,000-5,000 בדיקות נוספות בוצעו באופן פרטי לחלוטין.
בשנת 2005 נולדו בישראל 154 ילדים עם תסמונת דאון, מהם 106 במגזר היהודי (69%). באותה שנה בוצעו 182 הפסקות היריון בשל תסמונת דאון בנשים יהודיות ו-29 הפסקות היריון נוספות בוצעו בנשים לא-יהודיות.
ח"כ ליה שמטוב, יו"ר הוועדה: "ראוי ונכון שבדיקות הסינון (בדיקות הסקר) שעליהן ממליץ משרד הבריאות כתחליף לבדיקת מי שפיר, יהיו כלולות בסל התרופות, משום שלא סביר שהמדינה תמליץ לאישה הרה בדיקה שאינה כלולה בסל". היא הוסיפה: "ראוי גם לקצר את תקופת הביניים בעניין הכנסת בדיקות הסינון (בדיקות הסקר) לסל התרופות, כדי למנוע מימון זה באופן פרטי, על-ידי נשים הבוחרות על-פי שיקול דעתן לעשותן כיום".
ד"ר יורם לוטן, רישום מוסדות רפואה, משרד הבריאות, אמר: "כיום בדיקת מי שפיר ממומנת לנשים הרות מגיל 35. בדיקה זו מהווה סיכון ויכולה לגרום ללידה מוקדמת ואף לאפשרות של איבוד הריון. בסיטואציה זו יכול להיווצר מצב בו עובר שאינו נושא גן פגום, יעבור בדיקה שעלולה לגרום לו לפגם". הוא הוסיף: "כיום, קיימת תוכנית מקצועית מגובשת המסתמכת על מחקרים בארץ ובעולם ולה דעה מקצועית ברורה הממליצה שבמקום לתת באופן אוטומטי אפשרות לבצע בדיקת מי שפיר עפ"י מדד הגיל, תינתן אפשרות לבדיקות הסינון שעל-פיהן תיקבע מידת ורמת הסיכון.
פרופ' זלוטוגורה, מרכז בדיקות מי שפיר, המחלקה לגנטיקה, משרד הבריאות, אמר: "יש היגיון מקצועי וכלכלי לשינוי המצב שבסופו של דבר יהיה לטובת הצדדים. במצב זה, אף אישה לא תקופח. כמובן שבהמלצת משרד הבריאות לשינוי המדיניות בדבר בדיקות מי שפיר, לא יהיה מצב בו אישה תיזקק לבדיקת מי שפיר ולא תקבל זכות זו, אלא הוא, שבדיקה זו תומלץ עפ"י ממצאים ולא עפ"י גיל, כפי שקיים כיום". הוא הוסיף: "כיום, בשלב ההמלצה, אנו רוצים לתת בידי האישה ההרה את האפשרות לבחור עפ"י שיקול דעתה בבדיקת מי שפיר או בבדיקות הסינון, עד השלב בו נגיע למימוש מלא של ההמלצה, היינו, הכנסת בדיקות הסינון לסל התרופות".
גב' רבקה סנה, יו"ר סניף ירושלים, עמותת ית"ד – ילדי תסמונות דאון: "כל אישה זכאית למקסימום הבדיקות. מחקרים הראו על עודף עצום של בדיקות גנטיות, היכולות להגדיל את הסיכוי להפלה. יש לדאוג שבדיקות הסקר יהיו כלולות בסל וכן לכל קבוצת גיל".
בתום הדיון החליטה הועדה כי תפעל לקיצור תהליכים והעברת תקציבים בטיפול בנושא בדיקות סקר.