שינוי בפסיקה לגבי ילד עם מום שלא אובחן בהריון
שלח לחבר
לפני כשנה התקבלה החלטה בבית המשפט העליון, לפיה מתקצרת תקופת ההתיישנות במקרי תביעה של רשלנות רפואית בהריון, כך שבפני הורים לילדים מעל גיל 7 המעוניינים לתבוע בגין מום שלא אובחן בהריון, עומדת שנה בלבד להשלמת תהליך תביעה, אשר מגיעה לסופה באוגוסט הקרוב.
במאי 2012 התקבלה "הלכת המר", פסיקה אשר שינתה את עילת התביעה בגין רשלנות רפואית במקרים של ילוד שנולד עם מום שלא אובחן במהלך ההיריון. עד להלכת המר הוכרה זכותו של הילד לתבוע בגין המום שנולד עימו וזכתה לכינוי המשפטי "חיים בעוולה".
לפני כשנתיים וחצי, שינה בית המשפט העליון את זכות התביעה וקבע כי לא תוכר עילת התביעה של הילד, אלא רק זכות התביעה של הוריו בגין "הולדה בעוולה", זכות תביעה של ההורים בלבד.
המשמעות של שינוי העילה הינה, כי ברגע שזכות התביעה אינה של הילד אלא של הוריו, להורים עומדת תקופת התיישנות של 7 שנים בלבד ולא 25 שנים, כפי שמוגדר במקרה של תביעת קטין. הכרעה זו של בית המשפט העליון למעשה הובילה למקרים רבים של התיישנות. כלומר, משפחות רבות איבדו את הזכות לתבוע בגין רשלנות באבחון מומים בהריון.
לפני כשנה ניתנה הכרעה ברורה של ביהמ"ש העליון בנושא, כאשר בית המשפט קבע מועד יעד להגשת תביעות מסוג זה עד ליום 27/08/2015, כך שמי שמלאו לילדו 7 שנים ושתביעתו לא תוגש עד ליום זה לא יוכל להגיש תביעה כלל. עבור הורים שילדיהם נולדו עם מום שלא אובחן, כתוצאה מרשלנות במהלך תקופת ההיריון, מדובר בהחלטה הרת גורל.
עו"ד אייל בן ישי: "לאור השתלשלות האירועים והבלבול שחל בעקבות "הלכת המר" לפני כשנתיים, המודעות הציבורית חשובה ביותר על מנת לאפשר להורים למצות את זכויותיהם המשפטיות בכל הנוגע לרשלנות רפואית במקרים של מום בהריון ובלידה".
עו"ד בן ישי מוסיף ומדגיש, כי הורים אשר נולד להם ילד עם מום שלא אובחן בהריון, צריכים להיות מודעים כי עומדת בפניהם הזכות לתבוע רק 7 שנים מיום היוולדו, ולא 25 שנים. היות וביהמ"ש העליון קבע תקופת התיישנות של שנה במקרים בהם כבר מלאו לקטין 7 שנים, חשוב לפנות לייעוץ ובדיקה במיידי, בכדי להעריך האם עומדת בפני ההורים זכות תביעה ובהתאם, זכות לפיצוי כספי אשר יסייע להם בטיפול בילד ובצרכיו המיוחדים. לרוב מדובר במקרים מורכבים מבחינה רפואית המחייבים איסוף חומר רפואי רב, ייעוץ עם מספר מומחים רפואיים. תהליך זה, של בדיקת היתכנות הגשת תביעה אורך לכל הפחות מספר חודשים. אומנם ביהמ"ש קבע טווח זמנים של שנה להגשת תביעות מסוג זה, אך מבחינה פרקטית מדובר בחלון זמנים מצומצם מאוד.
"הורים רבים לא מודעים לשעון המתקתק וסבורים כי עומד בפניהם הזמן להגשת תביעה ובינתיים הם פנויים להתמודד עם הטיפולים הכרוכים במצב הרפואי של ילדם", מוסיף עו"ד בן ישי. "חברות הביטוח מסתמכות על חוסר הידיעה והבלבול שחל בעקבות שינוי ההלכה בביהמ"ש העליון. חשוב שהציבור יהיה מודע לעובדה כי כעת, משניתן פסק הדין, הגשת התביעה תתאפשר רק עד 7 שנים מהלידה ובמקרה של ילדים שכבר מלאו להם 7 תתאפשר התביעה עד סוף אוגוסט."
