מה עושה הרחם שלך במהלך הלידה?
שלח לחבראין ולא היה איבר כל כך מדהים ומשוכלל כמו הרחם. אם לגברים היה רחם הם היו מתרברבים בו השקם והערב. אז למה שאנחנו לא נשוויץ? קראי מעט מה עובר על הרחם שלך במהלך ההריון והלידה.
רק כשאת נכנסת להריון את מתחילה להבין מה הרחם שלך עושה ומסוגל לעשות. לפני כן כשאת בתקופת המחזור את מרגישה מעט התכווצויות אבל עדיין לא מכירה בגודל הפלא של הרחם שלך.
אז מה עושה הרחם שלך?
בשליש הראשון הרחם עוד מוסתר ואת היחידה שמרגישה את ההשפעות של התינוק מתחבאות לו שם. הטרימסטר השני כאשר הרחם שלך מתחיל להשוויץ ומתחיל להידחף מתוך אגן הירכיים ובעצם מכריז על הריונך לעולם. בשליש השלישי הרחם כבר נוכח במלוא הפאר ועד סוף ההריון הרחם הוא אחד האיברים הגדולים ביותר בגופך.
מהו הרחם?
במהלך ההריון תפקידו של הרחם לספק מקום בטוח לעובר שלך להתפתח ולגדול, במהלך הלידה תפקידו של הרחם הוא להוציא את תינוקך מחוץ לגופך. ברחם יש שתי שכבות עיקריות של שרירים (מיומטריום) שכבת השרירית החיצונית היא אנכית ומעלה את הרחם בעוד ששכבת השריר הפנימית היא אופקית והשרירים נעים כמו חישוקים סביב התינוק.
מה תפקידם של שרירי הרחם?
לכל שכבה בשרירי הרחם יש תפקיד שונה. במהלך ההריון השכבה האופקית הפנימית של השרירים מחזיקה את צוואר הרחם סגור ושומרת על התינוק בתוכך. בתנאים הנכונים במהלך הלידה אותה שכבה נרגעת בעוד השרירים האנכיים החיצוניים מתחילים להתכווץ להרחיב את צוואר הרחם. כאשר צוואר הרחם מגיע לפתיחה מלאה השרירים יחדיו מוכנים לדחוף את תינוקך במורד הרחם.
החל משבוע השביעי של ההריון מופיעים כבר צירים בעקבות פעולות השרירים אך לא תרגישי אותם עד לקראת סוף ההריון. הגוף בעצם לומד לייצר את הצירים שבסופו של דבר יובילו ללידה. צירים אלו מכונים צירי בריקסטון היקס - צירים מדומים.
איך עובד הרחם במהלך הלידה?
מה שמיוחד הוא ששרירי הרחם לא פועלים כמו יתר השרירים בגוף. השרירים תפקידם להתכווץ ולאחר מכן לחזור לצורתם ולמצבם המקורי. שרירי הרחם שונים, לאחר ההתכווצות הם לא חוזרים לגודלם וצורתם הראשונית הם נהיים קצרים יותר ועבים יותר.
השרירים האופקיים בשכבה הפנימית מתקצרים ופותחים את צוואר הרחם.
בשלב האחרון של הלידה השרירים פועלים כדי לדחוף את התינוק בחוצה מהרחם דרך הנרתיק.
המוח מול הרחם
כיום רוב הנשים מעדיפות ללדת בבית החולים מתוך המחשבה שבית החולים הינו במקום הבטוח ביותר להיות, לעיתים קרובות הן לא מודעות לכך שמסגרת לידה זו פועלת נגד הרחם במובנים רבים.
במוחנו קיים חלק שאחראי על תגובת הגוף בשעת סכנה ואיום. במצב של איום וסכנה האישה מייצרת תגובת לחץ החריפה. במהלך תגובה זו הגוף נמצא במצב הורמונלי ובלחץ, אדרנלין וקורטיזול משתחררים ומציפים את הגוף, הם מאיטים את העיכול ומאיצים את קצב הלב. מפיצים דם אל השרירים הגדולים ומכינים את הגוף לפרץ של כוח ואנרגיה (כדי לברוח או כדי להלחם).
לכל היונקים יש רחם שפועל בדרך הזו, כדי להגן על האם ועל התינוק מפני טורפים במהלך הלידה. במידה והאם חשה סכנה מבול של הורמוני סטרס מתפרצים לגופה מה שגורם לעצירת הלידה - כך שהאם תוכל למצוא מקום מסתור ללדת בו. המוח לא מבחין בין איומים אמיתיים ודימיוניים. בתקופה ההיסטורית התגובה פעלה כדי להבטיח יכולת לברוח או להילחם כאשר נמצאים מול סכנה כמו תקיפת טורף. בעולם המודרני התגובה מופעלת במצבים בהם גם אין צורך בכך. במהלך הלידה האמהות זקוקות לפרטיות ותחושה של ביטחון, במידה ותנאים אלו לא מתקיימים המוח הפרימיטיבי יכול להרגיש שהוא תחת איום.
בתי החולים רועשים מאוד והם מלאים בצוות לא מוכר שעובדים לפי מדיניות מסוימת, יש מעט פרטיות לאמהות והדבר עלול להתפרש כסביבה עוינת עבור ההרה.
כיצד פועלת תגובת הלחץ?
כאשר תגובת הלחץ פועלת במהלך הלידה, השרירים האופקיים ברחם מתוחים והדבר מקשה על השרירים לנוע כלפי מעלה עם כל התכווצות. השכבה האנכית התחתונה של השרירים מושכת אותם, נסי לדמיין שאת מנסה ליישר את היד שלך עם שריר הזרוע כשיש התכווצות באותו הזמן. שתי שכבות השרירים ברחם עובדות כעת באופוזיציה. הצירים עשויים להאט ולהיות בלתי סדירים וכואבים מאוד. התרחבות של צוואר הרחם מואטת והלחץ של התינוק מופעל על צוואר הרחם שלך כאשר אינו מקוצר ומורחב וזה עלול להיות אינטנסיבי למדי ולהוביל לכאבים.
כאשר הכאב עולה בהדרגה זה מגביר את הפחד במוחה של ההרה וניתנת תחושה שאין יכולת להתמודד עם התהליך. בכל פעם שאנו מפוחדים המוח שלנו שולח יותר אותות ותגובות ומתח והשרירים שלנו, כולל שרירי הרחם הופכים למתוחים עוד יותר. התהליך נמשך במעגל חוזר של כאב> מתח > פחד.
מה את יכולה לעשות כדי לתמוך ברחם שלך בזמן שהוא פעיל?
הבנת עבודת הרחם שלך הינה הצעד הראשון לחווית לידה מעצימה. יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי לוודא שהשרירים יבצעו את עבודת הלידה החשובה. אחד הדברים החשובים ביותר שאת יכולה לעשות הוא להחליט על איפה ועם מי תרצי ללדת. כאמור, יש לכך חשיבות והשפעה עצומה על התפתחות הלידה. אמנם הסביבה הביתית המוכרת נחשבת למקום מוכר ומרגיע אבל זו סביבה שאינה מתאימה לכל יולדת בהתאם להיסטוריה הרפואית והמיילדותית שלה.
הנה כמה דברים שאת צריכה לשקול:
- הגיעי מוכנה ללידה. במהלך הלידה הרחם שלך עובד קשה, הכיני את עצמך מראש לכך באמצעות הכרת התהליך כדי שתדעי כיצד להגיב ולא תלחצי מהתהליך וההתפתחויות.
- השתמשי בכל מה שאת יכולה כדי להרגיע את השרירים שלך. מים, עיסוי, תנועה, צליל.
- אינך חייבת ללמוד כיצד לנשום, אך אם תתאמני זה יעזור לך.
- השתמשי במקורות אנרגייה כדי לתדלק את הרחם. חטיף קל, טוסט או דבש יכולים לעזור.
- שתי הרבה מים. במהלך הלידה תזיעי המון, התייבשות עלולה לעכב את התהליך.
- שמרי על ושקט בחדר הלידה עד כמה שניתן. זה לא פשוט אבל אפשר לבקש מהצוות ומהסביבה להיכנס ולצאת מהחדר בשקט.
- דאגי לקבל תמיכה נכונה, או מהשותף שלך, או מחברה טובה או מהדולה שלך. אנשים תומכים נמצאים שם כדי לעזור וליצור מקום בו תרגישי בטוחה על מנת שתוכלי להרפות מהכל ולהתרכז בעבודת הלידה.
- פרטיות. תדאגי להכיר את הצוות מראש אם ניתן, זה לא פשוט בחדרי לידה רגילים המבוססים על מסגרות זמן קצוב לכן חשוב לגשש קצת לפני ולדעת איפה תתבצע הלידה.
- אם את חווה תגובת ללחץ במהלך הלידה הביטי בסביבה שלך וסיקרי מי נמצא בה. זה יעזור לך להשתחרר מהלחץ וייקח לגופך כ- 20-60 דק' לחזור למצב עוררות. אלא אם יש מצב חירום רפואי את יכולה לבקש להישאר לבד עם אדם תמיכה מהימן בחלל שקט ומואר באור עמום, זה יאפשר לתגובת הלחץ להשתחרר.
- הרחם שלך הוא איבר מדהים, אין כאן חוקים. כאשר את מרגישה פחד ביכולת ללדת את תינוקך הרחם יפעל באופן אינטנסיבי להפליא. זכרי, הגוף שלך יוצר את הכוח הזה ואת יכולה להחליט אם להילחם בזה או להשתמש בכוח הזה ולזרום עם זה למען לידה נעימה שקטה וקלה.
