סקירת מערכות
שלח לחבר
סקירת המערכות התפתחה בשנים האחרונות ובאמצעותה ניתן לזהות מומים מולדים. בבדיקה זו בוחנים את איברי העובר מבחינת הצורה, "הצבע", המרקם, הגודל והמיקום. ישנו הבדל משמעותי בין סקירה בסיסית הממומנת על ידי קופות החולים לבין הסקירה המורחבת הממומנת באופן פרטי .
סקירת המערכות התפתחה בשנים האחרונות ובאמצעותה ניתן לזהות מומים מולדים. בבדיקה זו בוחנים את איברי העובר מבחינת הצורה, "הצבע", המרקם, הגודל והמיקום. מסיבות טכניות לא ניתן להדגים את כל האיברים.
קיימות גישות שונות לבדיקה זו. הגישה הציבורית - על פי הנחיות משרד הבריאות והאיגוד הישראלי לאולטרסאונד גניקולוגי והגישה הפרטית. על פי הנחיות האיגוד הישראלי יש לבדוק את מבנה הגולגולת, רוחב חדרי המח, מח קטן, גומה אחורית, אזור הצואר והעורף, מבט 4 מדורי הלב, מיקום הלב בבית החזה, כליות, חיבור השורר לבטן, שלפוחית השתן ועמוד השידרה. הגישה הפרטית איננה מוגדרת ולכן אין אחידות בין הבודקים. בגישה הפרטית בדרך כלל, נבדקים יותר פרטים בעובר. בימים אלו ממש מנסה האגודה הישראלית לאולטרסאונד ליצור אחידות בין הגישות השונות.
ישנו הבדל משמעותי בין סקירה בסיסית הממומנת על ידי קופות החולים ובודקת את המערכות העיקריות של העובר, לבין הסקירה המורחבת הממומנת באופן פרטי וסוקרת באופן מקיף יותר את מערכות העובר. הבדיקה אמורה להתבצע על ידי רופא מומחה שהוכשר לכך במיוחד. הבדיקה מבוצעת דרך הנרתיק, על הבטן או במשולב ואורכת 20-40 דקות. איכות ההדמיה והשלמת הבדיקה תלויים בתנוחת העובר, עובי דופן הבטן של האם, כמות מי השפיר וכו'.
הבדיקה מבוצעת באמצעות סריקה דו-מימדית, מאחר ותרומת השיטה התלת-מימדית הינה זעומה ושנויה במחלוקת.
המועדים המועדפים לביצוע הסקירה הינם:
סקירה ראשונה - שבוע 15-16.
סקירה שניה - שבוע 20-24.
חריגה ממועדים אלו תלויה ביכולת ואיכות ההדמיה. נשים שבצעו סקירה מוקדמת יכולות לבצע את הסקירה השניה בשבוע 25-26.
הבדיקה כאמור מסייעת בגילוי מומים בעובר. מומים אלו יכולים להיות: 1. מומים המאפשרים חיים מחוץ לרחם, למשל שפה שסועה.
מומים אלו אינם מסכנים את חיי התינוק אולם לעיתים פוגמים באיכות החיים. לעיתים ניתן לתקן את חלקם באמצעות ניתוח.
2. מומים שאינם מאפשרים חיים מחוץ לרחם אך ניתן לתקנם באמצעות ניתוח, הניתוח יאפשר לתינוק חיים לעיתים עם הגבלות שונות. לעיתים גילוי המום יוביל להפסקת הריון ואם לאו, יסייע בהכנת ההורים לקראת הלידה.
3. מומים אשר אינם מאפשרים חיים מחוץ לרחם ואי אפשר לתקנם למשל חוסר התפתחות של המח. במצב זה מומלצת הפסקת הריון.
4. מומים אשר עלולים לגרום להרס איבר או לפגיעה בהתפתחות הילוד, אשר לא היו מתגלים אלמלא בדיקה זו. למשל הרחבת אגני כליות אשר במשך הזמן עלולה לגרום להרס הכליות, שיתגלה רק לאחר שהכליות תפסקנה לתפקד. מהלך זה ניתן למניעה ע"י תיקון הפגם לפני הרס הכליה.
בבדיקה לא ניתן לגלות את כל המומים שניתן לגלות לאחר לידה, אולם, ניתן לגלות את מרביתם. במקרים בהם עולה רק חשד לפגם מומלץ לאישה לפנות ליעוץ גנטי לביצוע בדיקות נוספות לצורך איתור מומים. בבדיקה זו ניתן לגלות מומים או ממצאים המעלים את הסיכון הסטטיסטי להפרעה כרומוסומלית. במקרה כזה יש לפנות ליעוץ גנטי על מנת לשקול ביצוע דיקור מי שפיר.
הבדיקה איננה יכולה לגלות הפרעות תיפקודיות כמו: חרשות, עיוורון, פיגור שיכלי, היפראקטיביות, אוטיזם וכדומה.
למרות כל המגבלות, בדיקה זו הינה היחידה שמדגימה את איברי העובר ומונעת טרגדיות בלידה.
בטיחות הבדיקה - השימוש באולטראסאונד במיילדות קיים מעל 25 שנים. הידע המצטבר מהשימוש בו בנשים הרות, מלמד כי ככל הידוע אין בבדיקה סיכון ו/או תופעות לוואי לאישה או לעובר. אין זה אומר כי בעתיד לא ימצא סיכון . נכון להיום הרווח והתועלת עולים לאין ערוך על החשש והסיכון.
סקירת המערכות התפתחה בשנים האחרונות ובאמצעותה ניתן לזהות מומים מולדים. בבדיקה זו בוחנים את איברי העובר מבחינת הצורה, "הצבע", המרקם, הגודל והמיקום. מסיבות טכניות לא ניתן להדגים את כל האיברים.קיימות גישות שונות לבדיקה זו. הגישה הציבורית - על פי הנחיות משרד הבריאות והאיגוד הישראלי לאולטרסאונד גניקולוגי והגישה הפרטית. על פי הנחיות האיגוד הישראלי יש לבדוק את מבנה הגולגולת, רוחב חדרי המח, מח קטן, גומה אחורית, אזור הצואר והעורף, מבט 4 מדורי הלב, מיקום הלב בבית החזה, כליות, חיבור השורר לבטן, שלפוחית השתן ועמוד השידרה. הגישה הפרטית איננה מוגדרת ולכן אין אחידות בין הבודקים. בגישה הפרטית בדרך כלל, נבדקים יותר פרטים בעובר. בימים אלו ממש מנסה האגודה הישראלית לאולטרסאונד ליצור אחידות בין הגישות השונות.
ישנו הבדל משמעותי בין סקירה בסיסית הממומנת על ידי קופות החולים ובודקת את המערכות העיקריות של העובר, לבין הסקירה המורחבת הממומנת באופן פרטי וסוקרת באופן מקיף יותר את מערכות העובר. הבדיקה אמורה להתבצע על ידי רופא מומחה שהוכשר לכך במיוחד. הבדיקה מבוצעת דרך הנרתיק, על הבטן או במשולב ואורכת 20-40 דקות. איכות ההדמיה והשלמת הבדיקה תלויים בתנוחת העובר, עובי דופן הבטן של האם, כמות מי השפיר וכו'.
הבדיקה מבוצעת באמצעות סריקה דו-מימדית, מאחר ותרומת השיטה התלת-מימדית הינה זעומה ושנויה במחלוקת.
המועדים המועדפים לביצוע הסקירה הינם:
סקירה ראשונה - שבוע 15-16.
סקירה שניה - שבוע 20-24.
חריגה ממועדים אלו תלויה ביכולת ואיכות ההדמיה. נשים שבצעו סקירה מוקדמת יכולות לבצע את הסקירה השניה בשבוע 25-26.
הבדיקה כאמור מסייעת בגילוי מומים בעובר. מומים אלו יכולים להיות: 1. מומים המאפשרים חיים מחוץ לרחם, למשל שפה שסועה.
2. מומים שאינם מאפשרים חיים מחוץ לרחם אך ניתן לתקנם באמצעות ניתוח, הניתוח יאפשר לתינוק חיים לעיתים עם הגבלות שונות. לעיתים גילוי המום יוביל להפסקת הריון ואם לאו, יסייע בהכנת ההורים לקראת הלידה.
3. מומים אשר אינם מאפשרים חיים מחוץ לרחם ואי אפשר לתקנם למשל חוסר התפתחות של המח. במצב זה מומלצת הפסקת הריון.
4. מומים אשר עלולים לגרום להרס איבר או לפגיעה בהתפתחות הילוד, אשר לא היו מתגלים אלמלא בדיקה זו. למשל הרחבת אגני כליות אשר במשך הזמן עלולה לגרום להרס הכליות, שיתגלה רק לאחר שהכליות תפסקנה לתפקד. מהלך זה ניתן למניעה ע"י תיקון הפגם לפני הרס הכליה.
בבדיקה לא ניתן לגלות את כל המומים שניתן לגלות לאחר לידה, אולם, ניתן לגלות את מרביתם. במקרים בהם עולה רק חשד לפגם מומלץ לאישה לפנות ליעוץ גנטי לביצוע בדיקות נוספות לצורך איתור מומים. בבדיקה זו ניתן לגלות מומים או ממצאים המעלים את הסיכון הסטטיסטי להפרעה כרומוסומלית. במקרה כזה יש לפנות ליעוץ גנטי על מנת לשקול ביצוע דיקור מי שפיר.
הבדיקה איננה יכולה לגלות הפרעות תיפקודיות כמו: חרשות, עיוורון, פיגור שיכלי, היפראקטיביות, אוטיזם וכדומה.
למרות כל המגבלות, בדיקה זו הינה היחידה שמדגימה את איברי העובר ומונעת טרגדיות בלידה.
בטיחות הבדיקה - השימוש באולטראסאונד במיילדות קיים מעל 25 שנים. הידע המצטבר מהשימוש בו בנשים הרות, מלמד כי ככל הידוע אין בבדיקה סיכון ו/או תופעות לוואי לאישה או לעובר. אין זה אומר כי בעתיד לא ימצא סיכון . נכון להיום הרווח והתועלת עולים לאין ערוך על החשש והסיכון.
