קבוצת האימהות הראשונה במירוץ ההירו צ'אלנג'
שלח לחברזהו סיפור על כוח נשי, 7 נשים וכל אחת עם קריירה ומשפחה משלה חלקן עצמאיות חלקן שכירות. אימהות במשרה מלאה!!!
מאת: אלינור למפל, מאמנת כושר להריון ולידה
קהל היעד: נשים, אימהות, לאחר לידה +
המטרה: להוכיח שהן יכולות, מסוגלות לעבור בהצלחה את המרוץ הראשון מסוגו בארץ hero challenge – תחרות המכשולים הקשה בישראל !
זהו סיפור על כוח נשי, 7 נשים וכל אחת עם קריירה ומשפחה משלה חלקן עצמאיות חלקן שכירות ורובן אימהות במשרה מלאה!!!
עם הפרסום הגיעו הרבה נשים שבאו לראות ולחוות אימון ראשון, חלקן עזבו והפכנו לקבוצה קטנה ומגובשת של 7 נשים חזקות , תומכות ומדהימות, האחווה ושיתוף הפעולה בינהן היה מדהים!!!
האימונים
האימונים התקיימו 4 פעמים בשבוע במשך חודשיים, אימונים אינטנסיביים וקשים על ידי מאמנת אחת, אני, שלא מרפה ולא מוותרת להן בשל היותן בנות, אימהות וכו', מה שנקרא "בלי הנחות".
הקבוצה הוכיחה את עצמה והגיעה לכל האימונים בכל שבוע במשך חודשיים והשאירה את כל התירוצים בצד.
אחד האתגרים בשימור הקבוצה, השותפות, התמיכה והנכונות למשימה, לעבור בהצלחה ובנחישות את המירוץ הוא גיוון, גם באימונים וגם בסביבה. לכן לקחתי אותן אחת לשבוע לאימון בפארק הירקון, במשמר השבעה ובפארק השקמה בראשל"צ, ואפילו הגענו עד יער בן שמן רגע לפני המרוץ.
השתדלתי ודאגתי שהבנות יהנו ויחוו אימונים שונים ומאתגרים, שהעבודה איתן תהייה בשלבים על מנת למזער פציעות מיותרות ולתת להן בסיס טוב ונכון. משבוע לשבוע עלינו בדרגת הקושי והגענו מוכנות ומתרגשות לחוויה. במהלך האימון הבנות הכירו עזרים שונים, כגון ה-power bag וה- trx , האימונים היו בדגש על כוח וסבולת ושונים לחלוטין מהעבודה בחדרי הכושר.
הבנות "נתנו את כל כולן", וכמו שיעל, אחת הבנות שהשתתפו במירוץ, כתבה בבלוג שלה: "האימונים לא היו מביישים גיבוש לשלדג", ואכן יש אמת בדבריה.
האימונים לא היו קלים, אבל הבנות התמכרו ושיתפו פעולה.
דליה, הגיעה עם בסיס ספורטיבי, אך כל הדרך חששה ואמרה כי היא תגיע רק לאימונים, אבל תוותר על חווית המירוץ, קבוצת הבנות לא ויתרה לה, ובסופו של יום גם היא עשתה זאת ובענק. בסיום המירוץ התקשרתי אליה אישית ואמרתי לה איזה ענקית היא היתה, ואיך היא עברה את זה כמו גדולה. בחוויה של דליה היה משהו כל כך עוצמתי, משהו שעזר לי לעבור מכשול ונקודת משבר לא פשוטה בחיי. דליה אמרה בסוף המירוץ : "אני מרגישה סיפוק אדיר", ואין ספק שגם אני הרגשתי כך.
אלונה אמרה שהאימונים איתי היו קשים יותר מהמרוץ עצמו, כמו שאומרים קשה באימונים קל בקרב j
זו הייתה חוויה אמיתית , מגבשת ומספקת של כל אחת ואחת מאיתנו.
לאמן חבורת בנות זה גם להיות סוג של פסיכולוג.
בזמן הריצה יש סיפורים מחדרי המיטות, החלפת מתכונים, פריקת מתחים ומילוי מצברים, ואפילו הפתעות נחמדות שרק בנות עושות :
- יום לפני ערב ראש השנה, סוזי הפתיעה אותנו בפארק הירקון עם ארוחת חג – מוזלי מפנק בסוף אימון עם גרנולה שהכינה במיוחד.
- שרון הפתיעה בפעם אחרת עם חולצות מדליקות עם הכיתוב girls for ever שהכינה במתנה לכולן ליום המרוץ.
- דליה היתה אחראית על פלייליסט מטורף שגרם לנו לרקוד בלי הפסקה בזמן האימונים…
- יעלי ארגנה ודגמנה לנו את תלבושת המרוץ, החל במכנסיים ורודים ( איך לא?!) ,מגני זיעה וגרביים תואמות.
שבוע לפני המירוץ, שרוני הפליגה על יאכטה למיקונוס ולקחה איתה trx . היא דאגה לשלוח לנו תמונות שלה באימון על יאכטה, מי שפספסה אימון היתה מחויבת לבצע אימון לבד.
ערב המרוץ
ערב המרוץ, ההתרגשות היתה גדולה. תוך כדי ההודעות בוואטס אפ נודע כי הבן הקטן של סוזי שבר את היד ונכנס לניתוח באמצע הלילה. דאגה, מתח והתרגשות פוצצו את הוואטס אפ, למרות הלילה הלבן, סוזי הגיעה למרוץ בזכות הבעל המפרגן והתומך.
ובכלל מגיע "שאפו" ענק לבעלים ולמשפחות התומכות והמפרגנות דבר שאינו מובן מאליו.
התרגשות נוספת היתה לראות סוף סוף את שרוני, שנסעה בסה"כ לשבוע ימים אבל התרגלנו לראותה 4 פעמים בשבוע.
יום המרוץ
בוקר, בחוץ עוד חשוך, קבלנו הודעה בוואטס אפ מיעלי, הבת שלה הכינה לנו הפתעה, פסק זמן עטוף עם מסר: ״הגיע הזמן לקחת פסק זמן מהעבודה והילדים ולתת בראש לשאר המתמודדים…, just do it, אוהבים ומאמינים בכם״…
הפרגון, תחושת הגאווה של הילדים באימהות - אין דברים כאלה.
אי אפשר להסביר את תחושת האושר וכמות האנרגיה שחיזקה וניתנה שם למתמודדות.
הרגע שחיכינו לו חודשיים הגיע, האווירה של המוני הספורטאים, גשר זינוק ענק, דוכני ספורט ומוסיקה, והנה הבנות הגיעו בתלבושת אחידה וסף ההתרגשות והאושר עלה, אך בשונה משאר תחרויות הספורט, הייתה אווירת פורים. הגיעו קבוצות ספורטאים מחופשים לסופרמן, לדבורה מאיה, ספורטאים נוספים מאופרים, וגם אנחנו הגענו לבושות בתלבושות בנות ( ורוד פוקסיה) וחולצת girls for ever. ראינו מאפרת ומיד תפסנו אותה לאיפור מתואם וקבוצתי.
המשפחות הפתיעו והגיעו, העידוד מהצד החל, הן על קו הזינוק ואז יצאו לדרך ביחד כקבוצה, ואני איתן מלווה מהצד על ידי צילום עידוד ותמיכה.
מה היה במרוץ : 5 ק"מ + 13 מכשולים לא פשוטים: טיפסו על חבילות חציר אימתניות, קפצו למכולת מים ענקית וגם יצאו ממנה, עברו שלושה קירות בגדלים שונים שנראים בלתי אפשריים, זחלו בבוץ, שקעו בבורות בוץ טובעניים שנראים מאיימים, עברו מכשולי חבלים מגוונים, צמיגים, ריצה עם שקים על הכתפיים, ריצה בבוץ, ריצה אל מעבר להר ושאר מכשולים מטורפים, ולרגע הן לא הפסיקו לרקוד, להנות מהחוויה לעודד ולדחוף את הקבוצה קדימה…
לסיכום, זו הייתה חוויה מדהימה לראות איך הקבוצה שלי עבדה ועברה בהצלחה את המירוץ, עוד יותר מדהים היה לראות את הילדים שלהם מעודדים, מצלמים, מתלהבים והבעלים היו שם אוהבים וגאים בנשים הצעירות והתותחיות שלהם.
יעל: " הירו צ'אלנג' הוכיח לי שוב שלגיל אין משמעות, את יכולה להיות בת 40 , להרגיש בת 20 ולעבור מכשולים של בני 17.... עבודה מנטלית, אופטימיות, שמחת חיים, ובעיקר עבודת צוות מדהימה כמו שלנו, הם סוד הקסם. נהנתי מהדרך אל אחלה תוצאה."
אלונה: "בתור הצעירה בין הבנות אני יכולה לומר שרק למדתי מכל אחת ואחת. על הכוח הנשי שאין לו גבולות, שמחת חיים ורוח שטות שלא נעלמת בשום גיל. היה לי כבוד גדול להכיר נשים כמוכן! ומקווה שזו לא התחרות האחרונה שלנו כצוות."
שרון: "כשתראו את התמונות שלנו בחוויות ההירו צ'אלנג' תבינו- תמונה אחת שווה אלף מילים!!! החיוך מאוזן לאוזן של חבורת נשים מאושרות, החיבוקים האוהבים בתוך הזיעה, היד שמושכת ותומכת בריצה, בתעלות הבוץ ובעלייה בדיונה המייגעת, הכתף שדרכנו עליה של זה שעזר לנו לעלות את הקיר הענק, הידיים המשולבות זו בזו בקו בגמר בקריאות כיפק היי- אין על זה! אין עלינו! תחושה עילאית. הודייה!
we did it – girls 4 ever! "
דליה: היו לא מעט שאמרו למה אני צריכה את זה?!, אני אמרתי להם שלסמן v לחווית החיים והכי חשוב לומר להם "לא" זו תחושת סיפוק שאין משהו דומה לה, במיוחד שאני מוקפת חברות לנשמה ועכשיו מתברר גם לגוף, שתמכו בי ללא עוררין, זה גילוי שאסור לוותר עליו. זה עוד אבן דרך ל "לחיות את החיים עכשיו ונכון".
שירה: "חוויה מדהימה שמחזקת את המשמעות של "כוח הביחד" כשכולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. אין שום מכשול שהאדם לא יוכל לעבור... ובזכות כוח הביחד מתחזקת האמונה והיכולת של כל אחד ואחד בנפרד."
דנה: " אחרי שנים של אימונים לבד, האימונים למירוץ והמירוץ עצמו הוכיח לי שיש הנאה רבה ויתרון גדול שפועלים בקבוצה. האווירה הטובה והתמיכה ההדדית תרמו רבות להפיכת המירוץ לחוויה נפלאה ומיוחדת"
סוזי: "נאמר כבר הכל, אני מצטרפת לכל אחת ואחת, הייתה חוויה מדהימה והרגשה של סיפוק אישי מטורף".
זו הייתה חוויה שאין שני לה, ההיכרות עם 7 המופלאות, ההכנות והאימונים, ההתרגשות רגע לפני , הגאווה וההתלהבות במהלכו ובסופו של מרוץ זה. למדתי וקיבלתי השראה מכל אחת ואחת, גם כיצד לנהל בית גם לנהל עסק ובתוך כל זה למצוא מקום לעצמך, וכמה המקום הזה הוא חשוב!!!
אין ספק כי נשים הוא הכוח החזק. היה לי העונג ללוות קבוצה מופלאה, צוות נחוש מטרה ומדהים.
מזמינה אתכן לבוא ולהצטרף למירוץ הבא.
אלינור
