בלי חיתולים...
שלח לחברהחיים יותר יפים בלי חיתולים...
החיים יותר יפים בלי חיתולים (כמו שחני נחמיאס שרה בקלטת "בלי חיתולים")
לא תיארתי לי עד כמה הם יפים.
בדפדוף אחורה על פני הזמן, אני רואה שלא היה כל כך פשוט לגמול את דניאל וליאור מטיטולים – דניאל נגמלה בדיוק כשאביה (בעלי הראשון) חלה בסרטן, אני לא הייתי הרבה בבית, לאמא שלי היה בית חדש עם ריהוט חדש.
ביום היא היתה גמולה לגמרי ובלילה אמא שלי היתה שמה לה טיטול – לקח שנים עד שסיימנו לגמול את דניאל בלילות.
עם ליאור היה קל יותר – חברה בעבודה המליצה לי לזרוק את כל הטיטולים מהבית כדי שלא יהיה לי מפלט בלילה – אם ליאור תרטיב להחליף מצעים ולהמשיך הלאה.
ובפה מלא אני מעריכה מאד את העצה הזו – אנחנו (האמהות) מחפשות מפלט על מנת לא לעבוד קשה ומבלבלות את הקטנים ונותנות להם להבין מסר כפול – ביום אפשר בלי טיטול ובלילה חייבים טיטול כדי שלא יהיה לאמא קשה עם ההחלפות.
ליאור נגמלה תוך שבוע עד 10 ימים יום ולילה עם פספוסים קטנים פה ושם.
אבל.......
השבוע אני בהלם.
אם חשבתי ששום דבר לא יכול להפתיע אותי, השבוע הופתעתי ובגדול!
אופיר בת שנתיים וחצי, כשהיתה בת שנתיים ניסיתי לגמול אותה על מנת שלא להיכנס לחורף נוסף עם טיטולים (חשבתי על עצמי – מודה ומתוודה).
לא הלך כל כך – למרות שקניתי לה סיר יפה וישבנון (כס מלכות לפיפי!) ומה לא עשיתי על מנת שהקטנה תיגמל – אחרי יומיים שלושה של ניסיונות כושלים נכנעתי והודיתי בכשלון. החלטתי לחכות עד שיתאים לאופיר להיגמל כשבראש שלי עומד תאריך יעד אחד – פסח ואז - מ-ת-ח-י-ל-י-ם!!!
לפני כחודש וחצי התחלתי לתת לה לצפות בדיסק של חני נחמיאס "בלי חיתולים" כדי שנושא הגמילה יכנס לה לתודעה בלי שתרגיש.
מדי פעם בחודש האחרון היא ביקשה לעשות פיפי בסיר, עשתה, שמנו טיטול חזרה והמשכנו הלאה.
ביום שישי בבוקר היא קמה ואמרה לי: "אמא אני רוצה לעשות פיפי בסיר" – הורדתי לה את הטיטול והיא עשתה פיפי עם הפתעה – גם קציצת קקי.
טוב, החלטתי שאין מנוס, למרות הקור צריך לגמול את הילדה, אני לא יכולה לתת לה לסגת עכשיו.
שלחתי אותה לפעוטון עם תחתונים, גרביים ומכנסיים לרוב להחלפה וגם זוג נעליים רזרבי – לכו תדעו איך היא תפספס פיפי, הרי כשהם מפספסים נראה כאילו כל העולם מלא פיפי.
חזרתי לקחת אותה ואמרו לי שהיא פספסה פעם אחת בלבד וזהו.
חזרנו הביתה ואחר הצהרים עבר במנוחה (גם של אופיר ללא טיטול), וללא פיפי, זה הפתיע אותי – הילדה לא מפספסת בשינה – פשוט מדהים!
לפני השינה הכרחתי אותה לשים טיטול, פשוט חששתי שהלילה הקר בצפת ימצא אותה עם פיפי והקטנה תקפא לי מקור. בבוקר היא התעוררה עם טיטול יבש וישר רצה לסיר לעשות פיפי.
בליל מוצאי שבת שוב הכרחתי אותי לשים טיטול ובבוקר יום ראשון היא התעוררה יבשה לחלוטין.
החלטתי ששני לילות זה כבר לא צירוף מקרים והחל מליל יום ראשון היא בלי טיטול בלילה ומתעוררת בכל בוקר יבשה (כבר שבוע) במשך היום למעט פספוסים קלים כתוצאה מהתאפקות היא לא מרטיבה. היא הולכת לפעוטון וחוזרת עם אותם בגדים – פשוט גמילה מופלאה – לא יכולתי לחלום אפילו על דבר כזה.
ומשהו מאד מאד חשוב – תגמול.
על כל פיפי שאופיר עשתה בסיר קיבלה מחמאות, מחיאות כפיים מאתנו ודניאל וליאור והפתעה – משהו קטן – מדבקה או ממתק.
על שני הלילות הראשונים ללא פיפי קיבלה בובה במתנה והיתה מאושרת ומרוגשת עד השמים.
הגעתי למסקנה בעקבות הגמילה של אופיר מטיטולים – היום דעתי נחושה יותר בעניין של גמילה משותפת גם ביום וגם בלילה ובנוסף, יש לחכות שהילד יהיה מוכן – כשאופיר היתה מוכנה....... כבר קראתם איך זה הלך.
אנחנו כבר אחרי והחיים באמת יפים יותר בלי חיתולים.........
