על סוף העולם והנבטה
שלח לחברזהו. אנחנו אחרי. אפשר לנשום מחדש ולהבין...אנחנו עדיין כאן. סוף העולם לא הגיע ב- 2012, כמו שבאג 2000 לא באמת האמין לנבואות האפוקליפטיות שלנו אי שם לפני 12 שנה ובושש לבוא.
מאת: ריקי לוי - דינר
זהו. אנחנו אחרי. אפשר לנשום מחדש ולהבין...אנחנו עדיין כאן. סוף העולם לא הגיע ב- 2012, כמו שבאג 2000 לא באמת האמין לנבואות האפוקליפטיות שלנו אי שם לפני 12 שנה ובושש לבוא.
האנושות כנראה מזמנת לעצמה מעת לעת נבואות אפוקליפטיות כאלו ואחרות מכמה סיבות, ראשית זהו מקור הכנסה נהדר מתיירים מבוהלים אשר שמים פעמיהם כל פעם להר נבואתי זה או אחר. שנית, אין כמו נבואה אפוקליפטית אנושית רחבה כדי לנער מעלינו את אבק החרדות הפרטי- היי! יש אישור רשמי שמותר לנו להיות חרדים בפומבי, האח לאי שפיות וקדימה החרדות. שלישית ובנוגע לאבדון הקולקטיבי האחרון- כנראה שהיה לנו נוח להאמין כי סוף העולם מגיע כי כבר הרבה זמן יש הרגשה שמשהו באמת לא טוב קורה כאן.
האמת...אשר אלי לא האמנתי כי סוף העולם יגיע, אם היה זה מטאור מזמן היינו צריכים לראותו בשמיים או במסלול האטמוספרה שלנו, אם היה זה הגרעין האירני ומלחמת עולם כוללת מזמן היו קולות מלחמה רציניים יותר נשמעים. בקיצור ידעתי כי אתעורר ביום שבת נושמת וכאובת ראש משלושת ילדיי המשוועים לתשומת לב אימהית כרגיל. השגרה אכן המשיכה, לא שמעה על שום נבואה או אפוקליפטה זו או אחרת.
אני יותר מאמינה כי גם אם בני המאיה צדקו הרי שהמשפט- "it’s the end of the world as we know it" קצת יותר מתאים לאירוע. משהו בכל זאת משתנה כולנו מרגישים זאת, משהו טוב לא קורה כאן- לעולם , לאנושות.
לפני 20 שנה, בהיותי בצבא, אמר לי ידיד שלי כי אינו מתכוון להביא ילדים לעולם. לא הבנתי את זה אז, איך בן אדם לא ירצה להביא ילדים?
למה? שאלתי אותו.
הוא ענה לי בקור רוח מחושב של אדם בוגר שראה כבר דבר או שניים בחיים- "למה לעשות להם את זה? למה להביא ילדים לעולם שכזה?".
מאז כבר יצא לי לשמוע מספר אנשים מתבטאים בצורה זו, וזה עוד היה לפני 20 שנה...כשעוד יחסית היה כאן טוב (או שסתם היינו בני 18 נאיביים).
לי תמיד היה ברור כי יהיו לי ילדים, הדבר מעולם לא עלה יחד עם השאלה מה מצב העולם ו/או האנושות? ייתכן והבחירה בילדים ללא קשר למצב העולם אגואיסטית יותר מהבחירה שלא להעביר אותם את עולם זה. כך או כך אני מסתכלת על שלושתם , גם לאור בוקר יום שבת ושלמה עם בחירה זו.
שבת ה- 22.12.12, השעה 11:29, סוף העולם לא הגיע וילדיי עסוקים בהנבטה במטבח עם בעלי/אביהם. מתוך סימן השאלה הגדול האם יהיה כאן המשך או לא, אנחנו יוצרים המשך קטן של הנבטה מטבחית. מבחינתם לא היה בכלל ספק כי נהיה כאן עבורם בבוקר יום שבת ובכל יום אחר, מבחינתם אין בכלל שאלה אם נפעיל אותם או לא? מבחינתי זה פשוט ברור גם אם סוף העולם מגיע או לא כולנו נמשיך ברצף אחד מושלם של משפחת לוי דינר. מנביטים אחד את השני, מצמיחים מתוכנו תובנות ועולמות נוספים חדשות לבקרים. הפריה הדדית משפחתית.
אז גם אם העולם הולך למקום רע יותר, טוב יותר, אחר...נראה לי שזרעי המשפחה שלי שאנו שותלים מדי יום ביומו מצמיחים צמחים נהדרים. נראה את הנבואה הבאה מתמודדת עם זה...
