אחים לנשק?
שלח לחבריחסים בין אחים היו עוד בתקופת התנ"ך מקור לדרמות, סכסוכים ומאבקים, בצד קשר רגשי חשוב, וגם עמוק וסבוך. מעיין אטיה, מדריכת הורים ומנהלת ביה"ס המקוון להורות "מעיין ההורות", שופכת אור על המורכבות שביחסים בין אחים, שרק מתחדדת ומעצימה בתקופת הקורונה המלחיצה והמתסכלת ומציעה כלל אצבע להתנהלות משפחתית בריאה.
"הירושה היחידה שהורים צריכים לעסוק בה, היא להשאיר אחריהם ילדים שאוהבים אחד את השני" (קטי וייס)
בישול רגשי בסיר לחץ
"תקופת הקורונה מייצרת אצל רבים מאתנו תחושות של אי-וודאות, חרדות והרגשה כללית של "בישול רגשי" בסיר לחץ, במיוחד בתקופת הסגרים, כשבני המשפחה נאלצים לבלות יחד באופן אינטנסיבי הרבה יותר מבימי שגרה. מסיבה זו, עלולות המריבות בין האחים בבית להתגבר משמעותית, בעוצמתם ובתדירותם, ולהקשות עוד יותר על האווירה הכללית המתוחה, להכעיס אותנו ההורים ולערער את האיזון העדין והחשוב שביחסים ביניהם", מסבירה מדריכת ההורים ומנהלת ביה"ס המקוון להורות "מעיין ההורות" מעיין אטיה. במקרה הזה, היא מסבירה, "המריבות מתעוררות מתוך אווירה של מתח ומצוקה, ואם אנו המבוגרים חושבים שהילדים לא מרגישים את המתח והמצוקה שאנו חווים – הרי שזו טעות, הורים מעבירים מסר, גם אם ננסה להסוות אותו".
למה אחים רבים?
מבין הסיבות למריבות בין אחים, מונה מעיין תחרות על תשומת לב: "המריבות באות גם ובעיקר כדי לזכות באהבה ותשומת לב. על-פי רוב, הריבים נועדו לבסס את תחושת השייכות ויש ילדים המנסים לבדוק בדרך זו את ערכם במיקום המערך המשפחתי", מניע תחרותי: "ילדים רבים לפעמים על משאב כלשהוא כדי לבחון את כוחם, ויש המתחילים מריבה, כדי ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד האח או האחים", או חוסר יכולת לדחות סיפוקים: "בגילאים הצעירים, ילדים נוטים לפתח מריבה גם בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או יכולת חברתית לחלוק בחפציהם", מסבירה מעיין.
"הריבים חשובים להתפתחות התקינה"
לאחר שמנתה על קצה המזלג מהם המניעים להתלקחות מלחמת האחים בבית, מעניקה מעיין גם צפירת הרגעה: "ריב נחווה על ידי ההורים בקונוטציה שלילית, כשבעצם מריבות בין אחים טומנות בחובן המון דברים שחשובים להתפתחות התקינה של הילדים.
למשל, התמודדות עם תסכולים, התמודדות עם פתרון בעיות, אימון במצבים חברתיים ובקונפליקטים, התמודדות עם רצונות ודעות של מישהו אחר". לכן, היא מחדדת, כמו בהרבה נושאים אחרים, רצוי להימנע ככל הניתן מלהיקלע לקו האש בין הילדים, ולא להתערב בסכסוך שהתגלע ביניהם.
"אם ההורים מתערבים לפתרון המשבר, הם למעשה מונעים מהילדים את אותה התמודדות חשובה להתפתחות הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ובכלל לפיתוח האישיות", היא מסבירה. "סיבה נוספת להימנע מהתערבות, היא שהתערבות זו טומנת בחובה גם נקיטת עמדה לטובת צד זה או אחר בסכסוך. "בלי לשים לב, רוצים לא רוצים, אנחנו לוקחים צד, כשלא תמיד אנחנו יודעים עד הסוף מה באמת התרחש שם", היא מוסיפה. ולבסוף, "התערבות ההורים במריבות, כמעט בכל המקרים, מוסיפה שמן למדורה ומלבה את המריבה במקום להפסיק אותה".
"במקום להתערב- להעניק מסר הורי"
אז מה מציעה מעיין כאלטרנטיבה בריאה להתערבות ? להעניק מסר הורי של מסוגלות לפתור את המשבר בצורה עצמאית. "מסר הורי יכול להיות "לימדו להכיר האחד את השני ולחיות יחדיו תוך כבוד הדדי, כאשר קשה לכם, נסו למצוא פתרון שיתקבל על שני הצדדים או שתבחרו להתרחק זה מזה, לזמן מה". מסר "שתלמדו להסתדר בעצמכם" מזמין התנסות ולמידה שתעזור להם בדרכם ביחסים בינאישיים. כשהורים יתערבו במריבות באופן מתמיד כדי לשלוט בסיטואציות, הדבר עשוי לחבל בתהליך הסוציאליזציה החשוב שהילדים אמורים לחוות. מסיבה זו, זכרו את כלל האצבע- לא להתערב", היא מסכמת באופטימיות.
