שלומית גינדי היא... גם אמא, גם אישה
שלח לחבר
שלומית הגיעה ליום הכיף מלווה באימה. אמרה שהיום הזה עבורה הוא יום כיף אמיתי, "בלי בכי ברקע, בלי לחץ שצריך לחזור הביתה ולקחת את הילד מהגן".
היה לי הרושם שלשלומית התחשק קצת להתחבר לאישה-ילדה שבה, להתרפק קצת על חוויה שמחזירה אותה לימים נטולי-ההתרוצצויות ומרובי-האחראיות.
מאת: יעל רוזנולד-סטייליסטית וקניינית אישית
צילום: גיל מורון-קורו
שלומית גינדי מת"א
שלומית הגיעה ליום הכיף מלווה באימה. אמרה שהיום הזה עבורה הוא יום כיף אמיתי, "בלי בכי ברקע, בלי לחץ שצריך לחזור הביתה ולקחת את הילד מהגן".
היה לי הרושם שלשלומית התחשק קצת להתחבר לאישה-ילדה שבה, להתרפק קצת על חוויה שמחזירה אותה לימים נטולי-ההתרוצצויות ומרובי-האחראיות. רציתי לסיים את היום הזה כשבעיניה מופיע ניצוץ שובבי שהיה ברור לי שנמצא שם, ורק מחכה להזדמנות המתאימה לצאת החוצה.
בירור קצר עמה העלה, 
שמבין כל ההיצע העצום שהיה ל- h & o לפרוס לפנינו, היא הייתה מעונינת במערכת-לבוש יומיומית, "ושיהיה נוח" – מיהרה להוסיף.
מיד, כטיל מונחה, התחלתי להתרוצץ במעברים הנפתלים, אוספת לחיקי פריטי-לבוש רבים ככל האפשר, כשהמשותף לכולם – צבעוניות. אך לא סתם צבעוניות,
הו לא.
לאחר דיאלוג-פנימי ער עם עצמי, הבנתי כי הצבעים שיוציאו משלומית את אותו ניצוץ שובבי מיוחל, הם צבעי-הבסיס – אדום, כחול וצהוב על גוניהם השונים. וכדי להימנע מהאפשרות שתתקבל דמות מ"פרפר נחמד" הבאה ללמד את ילדי-ארצנו את תורת-הצבעים, החלטתי לאזן עם שילובים של לבן או של צבעי-אדמה, בתלות בסגנון הנבחר ובמראה הכללי.
למזלה של שלומית (ולמזלי, אחרת עבודתי הייתה הופכת קשה בהרבה)
, העונה הנוכחית מתאפיינת בצבעוניות עזה (במלעיל, למרות שיש כאלו שייקבעו כי דווקא במלרע), כך שבמהרה העמסתי על עצמי ועל שלומית כמות בגדים שלא הותירה מאחור אלא אדמה חרוכה, ושלחתי אותה לתא-המדידה לגרום לכולנו נחת.
ההתחלה הייתה מעט צולעת, אני מודה, כשהתעקשתי להפוך את שלומית לנערת-חוף א-לה פסטיבל קאן, בשעה שאם להיות כנה עם עצמי, מקסימום פסטיבל שיש לנו כאן, שעושה שימוש בחופים, הוא פסטיבל הבירה. לזכותי ייאמר, כי מאחוריי עמדה איזו תובנה שעורה השזוף של שלומית עשוי להתאים בצורה מושלמת לבגדים הבהירים שהתאמתי לה.
המשכתי הלאה.
כששלומית שאלה אותי האם היא יכולה למדוד זוג מכנסי ג'ינס לבנים, מעט חששתי. מעטות הן הבחורות שמכנסי ג'ינס בצבע הנ"ל ייראו עליהן טוב (רונית יודקביץ', לדוגמה, היא היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל)
. הסתייגתי מהמפגש עם המציאות כאשר יונחו אלו על גופה של זו.
הפלא ופלא, נס כן קרה לנו!
המכנסיים התאימו לגופה של שלומית כמו כפפה (עובדה שעשויה להעלות גבה – אם המכנסיים מתאימים כמו כפפה, האם לא עדיף פשוט לקנות כפפות?...). זוג המכנסיים אתו הגיעה שלומית באותו יום עשה עמה עוול – גזרת-דגמ"ח באורך 7/8, עם היצרות האזור הברכיים רק גרמו להרחבת אזור האגן והירכיים, ולטשטוש הנתונים הכל-כך מוצלחים של שלומית.
משם הדרך להתאמת חולצת-המשבצות הצהבהבה הייתה קצרה.
תוספת של אביזרים ברוח הבוהו-שיק...
ו...סֶה-טוּ.
יש להכניס כעת לתנור בחום של 180 מעלות למשך כמחצית השעה, ולהגיש חם.
לחילופין, יש להגיע לסטודיו של גילולסיים את המלאכה.
ההוראה היחידה שלי למרק מעצב-השיער הייתה "תשתולל". מיד לאחר-מכן הוספתי "ושיהיה פרוע". אולי הייתי צריכה לחשוב על זה קודם, אבל כשנותנים יד-חופשית למעצב שיער, הוא אכן ייקח אותה. הייתי חייבת למתן את התוצאה הראשונית, מרעמת אריה בוגר לתסרוקת לביאה שועטת.
שלומית המאפרת השלימה את התמונה ואיפרה את שלומית המצטלמת (יש כאן פוטנציאל בלבול) בצבעוניות קיצית מדהימה, שהלמה היטב את גווני-עורה.
נעמדתי בעמדת-הכן 
לתדרוך דוגמנית, ו....הופה, מצלמים!
זהו. כבר נגמר.
אני חושבת שהצלחנו להוציא משלומית את אותה דמות שובבית-נערית אליה חתרנו.
בדרכה הביתה, כך העידה שלומית, מבטים רבים נזרקו לעברה.
האמת?
גם אני הייתי מסתכלת...
הפקה: פורטל mamy.
ביגוד: h&o : חולצה- 140 ₪, מכנסיים- 396 ₪, חגורה- 80 ₪, נעליים- 250 ₪ .
סטיילינג: יעל רוזנולד-סטייליסטית וקניינית אישית.
צילום: "גיל מורון- שירותי צילום וגרפיקה".
עיצוב שיער: מרק קולקר- מעצב שיער ומורה בכיר לעיצוב שיער ותסרוקות.
איפור: "סטודיו שלומית"- איפור מקצועי, בי"ס לאיפור וקוסמטיקה הוליסטית.
