כניסה להריון מהנסיון הראשון

בגמרא  נאמר "שלושה שותפים יש באדם: הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו". כדי להרות אם כך , צריך שיתוף מלא של כל השלושה. מתי לקיים יחסי מין? איך יודעים מתי הביוץ? מה כדאי לשנות באורח החיים לקראת הריון? על כל זאת ועוד בכתבה.



מאת: ד"ר אונית סלע-גוטמן, מומחית לפריון האישה

 


כניסה להריון מהנסיון הראשון

בגמרא  נאמר "שלושה שותפים יש באדם: הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו". כדי להרות אם כך , צריך שיתוף מלא של כל השלושה.

באופן גס נהוג לומר שהסיכוי להריון אצל זוג פורה ובריא למחזור נע בין 20 ל-30%. לפיכך, 85% מהזוגות יכנסו להריון תוך שנה אחת (93% תוך שנתיים) ללא כל התערבות רפואית. לכן אצל זוגות שרק עכשיו התחילו בנסיונות להרות, ללא בעיות בריאות ידועות, אין צורך לבצע כל מעקב, אלא לתת לזמן לעשות את שלו. רק מתום שנה לנישואין כדאי להתחיל בבירור אי פריון. כלל זה אינו כולל זוגות שהתחתנו בגיל מבוגר (מעל גיל 38) אז יש מקום לפנות לבירור כבר לאחר 4-6 חודשים בשל הירידה בפוריות בנשים הבאה לידי ביטוי בגילאים אלו.

במקרים של מחלות רקע כמו: טיפולי כימותרפיה והקרנות, דלקות אגן חוזרות, אנדומטריוזיס, ניתוח בטני כמו תוספתן פרוץ בילדות, ניתוח להורדת אשכים טמירים או לתיקון וריקוצלה; יש מקום לבירור מוקדם יותר לשלילת פגיעה בפוריות עקב הטיפול או מחלת הרקע ולתת לכך מענה עוד קודם שחלפה שנה מהנישואין.

 

אורח חיים בריא

רצוי לאמץ אורח חיים בריא לקראת ניסיונות הכניסה להריון. זאת, כדי לזרז את התהליך. פעילות גופנית ושמירה על תזונה מאוזנת לצד הימנעות מעודף משקל או תת-משקל (bmi אידיאלי לפני הריון בין 20-25), חיוניים בעת הכניסה להריון. מומלץ להימנע מתרופות שונות שיתכן ומשפיעות לרעה על הביוץ כמו משככי כאבים וכן להפחית בצריכת קפאין ולהפסיק לעשן. טיפים נוספים:

                      אישה שסובלת מבעיה בבלוטת התריס חשוב שתבוא מאוזנת להריון .

                      במידה ויש מחלת רקע המחייבת נטילת תרופות התייעצי עם רופאך האם ניתן להפסיק את התרופה במהלך ההיריון, האם יש צורך בהחלפתה או יש צורך בנטילה רגילה שלה גם בהריון.

                      סיימי טיפולי שיניים ובצעי צילומים נדרשים.

                      יש להפסיק כמובן אמצעי מניעה אם לקחת, תוך כדי הקפדה על נטילה של חומצה פולית המפחיתה סיכון למומים.

                      בצעו יעוץ גנטי למחלות שכיחות לפי מוצא במידה ולא ביצעתם זו קודם לנישואין.

                      להשגת הריון יש צורך במערכת מין תקינה, כלומר: קיום שחלות, חצוצרות ורחם, קיום ביוץ, וכן זרע תקין. כל פגיעה באחד מהם יכול להביא לבעיית פריון.

 

מתי לקיים יחסים?

מרבית ההריונות מושגים כאשר היחסים היו תוך שלושה ימים לפני הביוץ ויש לכוון את קיום היחסים למועד זה, אם כי קיימים גם מקרים של הריונות שהושגו 6 ימים לאחר הביוץ ו-3 ימים לאחר מכן. יחד עם זאת, חשוב לדעת  שזרע יכול לשרוד באשה ולהפרות ביצית שלושה עד חמישה ימים לאחר חדירתו. הביצית ניתנת להפריה בין 12 ל-24 שעות לאחר הביוץ. כמו כן, ידיעת  תזמון הביוץ חשובה ביותר במטופלות במרפאת פריון לשם תזמון הזרעה או שאיבת ביציות. 15% ממקרי אי הפריון נובעים מבעיות בביוץ, ולכן חשוב לברר מהו מועד הביוץ.

המחזור החודשי הוא תהליך בו מבשילה ביצית מידי חודש בתוך השחלה ויוצאת אל החצוצרה וממנה לרחם מתוך תקווה לפגוש זרע שיפרה אותה ליצירת עובר.  במידה ולא חלה הפריה, – רירית הרחם מתקלפת ונושרת בצורת הדימום הווסתי. מחזור הווסת משתנה באורכו מאישה לאישה, מעט מאוד נשים (15%) בעלות מחזור ווסת מסודר ומדויק של 28 ימים. לרוב, השונות רבה יותר ונעה באופן גס בין 25-35 ימים. לפחות 20% מהנשים חוות מחזורי ווסת שאינם סדירים. אורך המחזור אינו מעיד על פריון האישה, אך מחזורי ווסת מועטים יכולים להעיד על בעיית פריון. הביוץ מופיע בדרך כלל כ-14 ימים לפני הווסת הבאה, מה שמאפשר לזוג לתזמן יחסים סביב הביוץ.

 

כיצד יודעים מתי מתרחש הביוץ ?

מעבר לזמנים הממוצעים שהוזכרו, ניתן לדעת על מועד הביוץ באמצעים שלהלן:

1.  מדידת חום גוף – הביוץ מופיע יום לפני עליה בחום גוף. עליה זו של 0.5-0.2°c מושפעת מהעליה ברמת הפרוגסטרון. לשם כך יש צורך במדידה קבועה במדחום רגיש בשעה קבועה בבוקר, לאחר השכמה לפני קימה מהמיטה. השיטה אומנם, פשוטה, זמינה וזולה, אך יש לה חסרונות:

א.  החמצת מועד הביוץ מכיוון שהמדידה מצביעה כבר על קיומו של ביוץ – חום הגוף נופל לנקודה הנמוכה ביותר יום לפני הביוץ או יום לאחריו. לכן, לא ניתן לזהות בדיוק נקודה זו עד לאחר הופעת עלייה בטמפרטורה.

ב. החום יכול לעלות גם מסיבות אחרות שאינן קשורות לביוץ.

2. ערכות ביוץ - הביוץ מתרחש 10 - 12 שעות לאחר העליה ברמת ההורמון lh ו-24 עד 36 שעות לאחר השגת רמות שיא של אסטרוגן. על בסיס שינויים הורמונאליים אלו  פותחו ערכות ביוץ שונות, המדויקות ב-99%:

א. זיהוי lh בשתן – קיימות ערכות שונות, כמו סנסוטסט, לייף ועוד, המזהות את העליה בהורמון ה-lh שמופיעה באמצע המחזור ונמשכת כ-50 שעות מתחילתו לסיומו. ל-lh זמן מחצית חיים קצר, לכן, המבחן יהיה חיובי ליום או יומיים בלבד.

ב. זיהוי אסטרוגן ברוקערכת ביוץ רב פעמית באמצעות רוק (כמו ovalook) המתריעה ארבעה ימים לפני הביוץ לפי ריכוז המלחים ברוק המושפע מרמת האסטרוגן בדם. עדיף להשתמש בערכה בבוקר לפני האוכל והשפעתו על הרוק.

3.  ריר צוואר הרחם - הריר הצווארי משתנה לאורך מחזור הווסת בהשפעת השינויים  ההורמונליים. הימים של שיא הפרשת הריר מעידים בדרך כלל, על הימים הפוריים ביותר בהם אמור להיות ביוץ משוער. בזמן זה, הריר צלול עם יכולת מתיחה מרובה. שיטה זו טובה לנשים המכירות את גופן ואינן חוששות מהחדרת אצבע לנרתיק ומישוש הריר הצווארי.

4. מעקב רפואי - ניתן לבצע תזמון ביוץ על ידי מעקב רפואי הכולל מדידת רמות הורמונים בדם ושילוב עם בדיקת על-שמע (ultra-sound): מעקב זקיקים לאיתור זקיק מוביל, בחינה של קיום ריר הצוואר, ובחינת מראה ועובי רירית הרחם.  מעקב זה הוא היעיל ביותר, אך דורש התערבות חיצונית והפרעה למהלך היומי ולכן מומלץ לא לבצעו בתחילת הדרך.

5. תזמון ביוץ באופן תרופתי - ניתן להיעזר לתזמון הביוץ בתכשירים על בסיס ההורמון hcg שונים הקיימים בשוק. בכל מקרה הם אינם מומלצים בתחילת התהליך.

 

לסיכום, למרבית הזוגות די בהמלצה של קיום יחסים פעמיים בשבוע לשם השגת הריון. מומלץ לקיים יחסים בתדירות גבוהה סביב מועד הביוץ, לפחות אחת ליומיים מחמישה ימים לפני הביוץ ועד ליום שלאחריו. גם אם ההריון המיוחל לא מגיע במהירות, חשוב לא להתייאש מוקדם מדי, ולהמשיך לנסות.