איך לצור קשר עם התינוק בשנת החיים הראשונה, ומדוע כל כך חשוב לאבות, לצור קשר כבר בשנה הראשונה לחייו של התינוק? דר' עדנה כצנלסון פסיכולוגית קלינית, חינוכית, התפתחותית משיבה, ונותנת רעיונות לחשיבה.

מאת: יעל סנדלר

"השנה הראשונה לחיי הילד נחשבת לשנה מכריעה בהתפתחות ההתקשרות בין הילד להוריו, ושנה משמעותית עבור ההורים. מיתוסים שהיו מקובלים בעבר, הניחו שהקשר הראשוני בראשית החיים הוא הקשר עם האם, אך בדור האחרון השתנתה החשיבה לחלוטין. המחקר והניסיון הקליני הוכיחו שהקשר אב- תינוק   הוא משמעותי לשני המינים, ודווקא ראשית החיים, הוא הזמן שלקשר זה השפעה מכרעת", אומרת ד"ר עדנה כצנלסון.

"ההמלצה שאבות יהיו נוכחים בלידה, אינה תורמת רק לאם ולזוגיות, אלא גם לילוד עצמו, שמיד עם צאתו לאוויר העולם הפתיחות למגע עם המטפלים בו מכרעת, והיא התשתית להמשך. אך גם אבות שלא נוכחו ברגעים הראשונים לאחר הלידה, לא מפספסים את ההזדמנות לקשר קרוב עם הילד. גם אם האם מניקה באופן מלא, והאב לא מאכיל את הילוד, יש  צורך  בזמן ארוך של טיפול מהחלפת חיתולים, רחצה ועד משחק , הקראת ספר,  השמעת שירים ליטוף, תנועה ודיאלוג שכולל מגע פיזי חושי ומילולי. עם המעבר לאוכל מוצק, ד"ר עדנה כצנלסון ממליצה שהאב יהיה נוכח בהאכלה ( וגם בהכנה). גם להשכבה בערב, או הרדמה בלילה, יש חשיבות רבה לקשר האינטימי עם ההורה. מוצע שאבות יהיו נוכחים גם בביקורים בטיפת- חלב,  מתן החיסונים, וכמובן אצל הרופא כשהילד חולה.  זמן איכות נוסף לאב ותינוק יכול להיות בחוגים לתינוקות כגון קורס שחיית תינוקות, תנועהלגילהרך ועוד...

כצנלסון ממליצה שההחלטות העקרוניות לגבי  הרופא המטפל, סוג האוכל, בחירת מטפלת, מעון  או משפחתון- יהיו של שני ההורים.

מחקרים שהתפרסמו מאז שנות השבעים מלמדים שהפוטנציאל ההורי של הגבר אינו מוגבל רק לזמן בו הילד כבר מדבר ומסוגל לשחק איתם בכדור, אלא מראשית חיי הילד. כושרם של אבות לטפל בתינוקות ולגלות כלפיהם חום אינו פחות משל הנשים. תינוק שגודל מראשית החיים על- ידי שני ההורים, עשוי  לגדול כילד בטוח יותר בעצמו, שזהותו המינית שלמה יותר. תינוקות שטופלו על- יד אבות בשבועות הראשונים לחייהם יוצרים קשר דומה עם שני ההורים, ולא מעדיפים את האם, אומרת ד"ר עדנה כצנלסון

תרומת האב להתפתחות ילדיו רבה:

•                      השותפות בטיפול בילד משמעותית לגבי האם ולגבי הילד. האם רגועה יותר מאשר אם היא מטפלת יחידה.

•                      הילד נחשף לשני מודלים הוריים ולא לאחד בלבד. סוגיה חשובה בהמשך ההתפתחות. הוא גמיש יותר, כיוון שאינו צמוד למודל אחד. גם היכולת להפרד, עם היציאה לגן, למשל, קלה יותר אצל ילדים שלא היו צמודים לדמות אחת בלבד. ילדים שגודלו מינקות על- ידי שני ההורים  הם עצמאים ומסתגלים יותר.

•                      השפעת חשיפת הילד למודל גברי במציאות בה עיקר החינוך ( גן, בית- ספר), נעשה על- ידי נשים- רבה. הוא חווה את האב מקרוב, ולא רק דרך הסטראוטיפ החברתי. בסטראוטיפ החברתי יש מרכיבים סכמתיים (מאצ'ואיסטים), ואילו המגע הקרוב, אינו כזה.

•                      מחקרים מלמדים כי קיים מתאם בין מעורבות האב יחד עם האם  בטיפול בילד, לבין ניקוד גבוה יותר בסולם ההתפתחות השיכלית. ילד שמטופל על- ידי שני הורים מקבל מכל אחד מהם דברים דומים, אך גם שונים בהתאם לאישיותו ולנקודות הכוח של כל אחד מהם, והמגוון הרחב יותר תורם להאצת ההתפתחות.

•                      החוק בדור האחרון, מאפשר גם לאב לקחת חלק מחופשת הלידה, מתוך הכרה בחשיבותו בטיפול ברך הנולד. אך גם אם הוא אינו בחופשה,  הוא יכול להיות שותף  משמעותי בהורות.

מה עלול להקשות על האב? ד"ר עדנה כצנלסון מונה כמה סיבות שעלולות להרחיק את האב:

•                      הפחד לגעת בתינוק הזעיר.  אולם  הבטחון שבמגע, נרכש ומתבסס עם הניסיון. אין לאבות פחות  יכולת ביולוגית לגעת בעולל.

•                      האם לא סומכת על האב. אם אבות לא יקבלו דעות מוקדמות שנובעות מתפיסה מינית מפלה, שמעניקה רק לאימהות את היכולת לטפל בתינוק, הם ילמדו , ישקיעו מאמץ, ויוכיחו עצמם להם ולאם, שהם אבות טובים ורגישים. שיחה עם האשה, בה יעמוד האב על הרצון, הצורך שלו  לטפל בילד והבטחון שיעשה זאת טוב, יעזרו לשניהם לעבור את המשוכה המפלה שהתבססה במשך דורות, לגבי היתרון הבלעדי של האם.

•                      האב עסוק שעות מרובות מחוץ לבית, והתינוק מתקשר חזק יותר לאם. יש מקום לנסות לנצל כל הזדמנות לטפל הילד- מוקדם לפני העבודה, לדחות את הרחצה לזמן בו חוזר האב בערב, ולהיות שותף בהאכלה בלילה אם הילד אוכל מבקבוק, או אם האם שאבה חלב לבקבוק. מוצע לנסות לחזור  מוקדם יותר מהעבודה פעם או פעמיים בשבוע, ולהקדיש את סופי השבוע בבית להיות עם התינוק עד כמה שאפשר.

•                      גם אם ניכר שהתינוק מעדיף את האם, אין להרים ידיים ולסגת, אלא לעשות כל מאמץ כדי לאזן את ההתקשרות.

ולסיכום אומרת ד"ר עדנה כצנלסון גם אימהות שמתקשות להפרד אפילו לזמן קצר מהילד,  צריכות להיות מודעות לחשיבות הקשר אב ילד כבר מראשית החיים. אבות שטיפלו  רק באחד מילדיהם מאז שנולד, מספרים על קשר עמוק יותר שיש להם עם ילד זה, יותר מאשר עם ילדים שלא היו שותפים מלידה בגידולם. לא כדאי לדחות את ההתקשרות, כיוון  שכל דחייה עלולה להגביל את עוצמת ההתקשרות העתידית.

 

ד"ר כצנלסון, מלמדת באוניברסיטת תל- אביב בחוגים פסיכולוגיה ובית הספר לרפואה. מטפלת בילדים , במבוגרים ובמשפחות. ומחברת הספרים: משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו (1983) (נכתב עם פרופ' עמירם רביב). הופיע לראשונה בשנת 1983(מעריב). מהדורה מורחבת ומעודכנת 2003. (עמיחי). הורים ילדים ומה שביניהם (1988.) (הוצאת עמיחי) כואב לי! התמודדות נפשית עם כאב פיזי  ( 1993) ( עמיחי( דיאלוג עם  ילדים מדריך להורות אפקטיבית. ((2005 (דביר) חינוך לניקיון-גמילת ילדים מחיתולים  (2005 ) (עמיחי) וסבאות עכשיו  (2009)  (עם  פרופ' עמירם  רביב), כנרת זמורה- ביתן)