25.4- יום שבת בבוקר- נפאל- האדמה פוערת את פיה, רעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט, התרחשה בשעה 11:56 לפי הזמן המקומי. מוקד הרעידה היה כ-29 קילומטרים דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג שבנפאל.

לרעידה התלוותה סדרה של רעידות משנה עוקבות.

איתור הנפגעים התנהל במשך ימים אחדים לאחר רעידת האדמה, ובהתאם לכך מניין ההרוגים והפצועים גדל מדי יום. שבוע לאחר רעידת האדמה נמנו מעל 7,600 הרוגים, בהם מטייל ישראלי יחיד‏ ומעל 17,200 פצועים (מתוך ויקיפדיה)

 

בשביל הורים ישראלים שנמצאים בתהליך פונדקאות בנפאל, אירוע כזה הטיל פצצה גדולה על מפעל חייהם - הבאת ילד לעולם. במסע שמלכתחילה הוא מורכב, ארוך וטעון רגשית.

מאחורי עשרות סיפורי הלידה המרגשים שהתבצעו בתנאי שדה תחת מראות קשים של הרס וגופות, עומדים מאות מתנדבים מהארץ ומהעולם שנשלחו עם משלחות סיוע הומניטריות לסייע לניצולים ולאתר את המתים. אחד מהאנשים מעוררי ההשראה האלו הוא אסי דבילנסקי מנהל פרויקטים מיוחדים במד"א.

 

מייד לאחר רעידת האדמה הראשונה נסגר שדה התעופה בקטמנדו בשל חשש להרס. לאחר 24 שעות נפתח שוב השדה רק לטיסות הומניטריות. 

"אני הגעתי אחרי רעידת האדמה הראשונה עם פתיחת שדה התעופה בקטמנדו.

איתרתי מטוס מיוחד משוויץ והטסנו אותו לישראל. בשדה דוב הוא נבנה לצרכים המיוחדים של תינוקייה. כ-11 שעות חנה המטוס על הקרקע ונבנה על מנת לעמוד בדרישות המשימה הטסת כמות תינוקות גדולה. 

מטוס עם אנשי צוות, מלא בציוד רפואי, אוכל וטיטולים לתינוקות שם את פעמיו לנפאל."

אין 24 שעות שעוברות בלי רעידות משנה לרעידה הגדולה- המונח המקצועי הוא "רעידה עוקבת". היא מתרחשת לאחר רעידת אדמה קודמת עזה, המכונה "רעידת אדמה ראשית", באותו אזור של רעידת האדמה העיקרית והיא לרוב בעוצמה נמוכה יותר.

אחת מהרעידות האלו הייתה הרעידה השנייה שהתרחשה כשבועיים לאחר הרעידה העזה בעוצמה של 7.4. ברעידה זו היו הרבה פחות הרוגים מכיוון שרוב האוכלוסייה כבר ישנה תחת כיפת השמיים וכך פחתה התוצאה של אנשים קבורים תחת הריסות בניינים.

 

 

משלחת הסיוע הישראלית מגיעה לבי"ח הצבאי שהוקם בשדה. "אין משלחת שעשתה מה שהמשלחת הישראלית עשתה" אומר בגאווה דבילנסקי. אין בשום מדינה בעולם אח ורע לתחושת "המדינה מאחורי" תמיד! גם מחוץ לגבולותיה". ישראל נמצאת בכמה סטנדרטים הומינטריים מעל כולם כשמדובר בהצלת חיי אדם בכלל ושל אזרחיה בפרט.

בטיסה הראשונה עשו את דרכם לישראל כ-6 תינוקות ו-12הורים צעירים.

 

 

"בטיסה השנייה לאחר הרעידה השנייה, שכרנו מטוס טורקי מחברת  טורקיש איירליינס. הם אפשרו לנו לבנות בחלק האחורי של המטוס תינוקייה/פגייה מעופפת" מספר דבילנסקי בגאווה. המטוס הטורקי אסף את ההורים והפגים מקטמנדו בליווי הצוות הרפואי של מד"א וחזר לאיסטנבול. גם בשדה התעופה הטורקי הוקמה בזריזות פגייה מאולתרת. הטורקים פתחו לנו חדר VIP שיועד לקבלת ההורים והפגים עד למועד הטיסה  החזרה לישראל.

 

נותרו המון יתומים ילדי רחוב שנפגעו ברעידות.

הנפאלים לא ערוכים לטפל בכל היתומים. נפאל  היא המדינה הכי ענייה בדרום מזרח אסיה. המשטר מושחת ולא מתפקד. הילדים ישנים ברחובות. ארגוני הסיועי לעיתים משולים לעיתים לחרב פיפיות . הוא מדגים :" את מכירה את המשל של הדג והחכה?". "מה?" אני שואלת. הוא ממשיך, "אם תתני למישהו דג, הוא יהיה שבע ליום. אם תתני לו חכה הוא גם ילמד לדוג ולשרוד לבד, כל החיים". זה מה שקורה עכשיו. הנפאלים מקבלים את הדג מכל ארגוני הסיוע והמתנדבים ולא את החכה. מתי שהוא ארגוני הסיוע יתקפלו והחיים האמיתיים יתחילו". עוד מספר לי דבילנסקי שמדגיש את האצילות והגדלות רוח של מדינת ישראל . "צה"ל תרם את בית החולים הצבאי שהוקם שם. הנפאלים פינו את הצוות הרפואי משם והשאירו רק את הציוד הרפואי. זה הפריע להם ברמת האגו הלאומי- הם רוצים שייתנו להם להסתדר לבד".

אני ראיתי וסייעתי בעשרות לידות במהלך עבודתי במד”א זה משהו שאני רגיל אליו... כל לידה מחוץ לכתלי בית חולים היא לידה ברמת סיכון גבוהה. "היה אפידורל?" אני מתעניינית. כאילו זה הדבר החשוב ביותר עכשיו ליולדת תחת ההריסות. "בבתי החולים שצה"ל הקים יש אפידורל" הוא מגחך. "הסטנדרט של בי"ח שטח צה"לי הוא מאד גבוה". 

 

השגריר הישראלי בקטמנדו אמר שהם מצפים כרגע לכ–100 לידות של פונדקאות ישראלית. 

"לא בטוח יותר להביא את הפונקאיות הכורעות ללדת לישראל להורים העתידיים שידאגו להם בתנאים בטוחים יותר מבצל ההריסות ובתי החולים ששרדו בנפאל?", אני מתעניינת. "ברור שעדיף" אומר דבילנסקי. אבל זה הליך דיפלומטי מורכב. מדינת ישראל לא ערוכה לקבל את היולדות הזרות, זה לא עובד ככה, התינוק עדיין לא ישראלי. משרד החוץ מלווה את התהליך עוד לפני שהפונדקאית נכנסת להריון. זוג ההורים חייב לדווח בכל מיני פרקי זמן של ההריון על התקדמות ומצב ההריון. אחרי הלידה בנפאל ההורים נשארים כחודש כדי להעביר את התינוק רישומים לקבלת אזרחות ישראלית". 

 

"לעזאזל המורכבות והניירת" אני חושבת בקול רם. "בטיחות הנשים והתינוקות צריכה לעמוד עכשיו בראש כל דיפלומטיה ". דבילנסקי מספר כי ארגוני הנשים וזכויות אדם הקימו קול צעקה להביא את הפונדקאיות ללדת בארץ. 

"תראי זה לא האסון טבע הראשון שאני חווה לצערי. צריך להבין שאדם יכול להיות הכי מחוספס ולמוד קרבות ועדיין בכל אירוע כזה יש משהו ששובה ומרכך לך את הלב. אני יכול להעיד על עצמי שככל שאני מתבגר ורואה אסונות בהיקף כזה שאנשים רק קוראים עליהם בעיתון,יש משהו שאני לא מצפה לו אף פעם וזאת התגובה הרגשית שעולה לי. דווקא באירוע הזה, הילדה הזו שהראיתי לך בתמונה (ראה תמונה מטה),ילדה נפאלית בת פחות מ-6 סוחבת את אחותה התינוקת על הגב כל היום. זה עול פיזי ממש קשה, אפילו לי .. אם תגידי לי לקחת תינוקות ולשים אותה על הגב כל היום אני לא אחזיק מעמד.

הילדה הסתובבה סביבי הרבה. אני למשל נתתי לה אבטיח והיא ישר נתנה אותו לתינוקת. מטפלת בה כמו אמא קטנה. הן ישנות בחוץ , תחת יריעת ניילון ארעית- מכמיר לב". עוד חודש לדבריו מגיעה עונת המונסונים. מדובר בסופות וגשם שמטילים סכנה מיידית על עיר האהלים. 

הרבה אנשים פנו אליי לאחר שראו את הסרטון ובו תמונת הילדה עם התינוקת. הם רצו לעזור לה. אבל אני לא יודע..אין לי מושג איך אפשר, היא נגעה לי בחיים נגיעה קטנה ונעלמה. אני רוצה להאמין שהניצולים הבוגרים מטפלים בילדים שנותרו לבד." 

 

"התואר הראשון שלי היה במדעי ההתנהגות" מספר דבילנסקי. "אחר המרצים אמר לי שרב המטייילים מסתכלים בעיניים סוציולגיות על האנשים סביבם כשהם מטיילים בעולם. צריך להסתכל דרך העיניים האנתרופולגיות. צריך לראות את איך החיים במקום כפי שהתושבים רגילים אליהם ולא לחיים שאנחנו רגילים אליהם

לפני כמה שנים למשל, נשלחתי לגאנה באפריקה ללמד את הצוותים הרפואיים איך לטפל בנפגעי תאונות דרכים ופציעות טראומה שונות. באתי עם הכלים שלמדתי פה בלי להתייחס לכך שהתנאים שלהם ממש שונים משלנו. אתה חייב להבין שיש עוד צורות חיים שבעיניים שלך נראות קשות, אבל בעיניים מקומיות זו שגרת היום יום".

 

 

"לי עצמי יש תינוקת בת 2.5 שצריכה את אבא שלה ועוד שניים גדולים יותר". לשאלתי איך האישה נתנה לו אישור למסע הזה שכרוך בסיכון אישי הוא אומר, " תראי, זה קשה. הנה עכשיו רצו שאסע לחודשיים לעשות שם פרויקט חלוקת מזון - אתמול נחת מטוס ישראלי עם מזון יבש מחברות מזון ישראליות. האישה בשלב זה כבר הטילה וטו". 

"לגבי הסכנה של רעש אדמה בישראל אומר דבילנסקי "לפי המומחים ישראל נמצאת בפיגור של 50 שנה סטטיסטית מרעידת אדמה.

אי אפשר להיערך לרעידה בסדר גודל כזה, אין לך שום אינדיקציה. היא באה פתאם. התפרצות הר געש עוד אפשר לצפות בשל פליטות של עשן וגזים מלוע ההר, אבל רעש אדמה-אי אפשר כמעט!  לא ניתן גם לחזות מראש  את עוצמתו ותוצאותיו של רעש האדמה. ארגון מד"א מתאמן ומתכונן ליום הזה ומקווה שלעולם לא נצטרך ליישם את הידע הרב שנצבר בארגון להתמודדות עם אירוע רעידת אדמה בישראל!"