לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש למשק בית בישראל עמדה על כ-12.3 אלף ש"ח עם הכנסה כספית נטו לחודש של 15.4 אלף ש"ח. עד 2017 נרשם גידול ריאלי של 2.4% בהכנסות משקי הבית, אך גם ההוצאה הממוצעת על תצרוכת עלתה ל-15.8 אלף ש"ח. יתרה על כך, מתוך הנתונים עולה שמשק בית עם ילדים מוציא פי 1.4 יותר מאשר זוג בלי ילדים.

 

אך האמת היא שלא צריכים לעבוד בלמ"ס בשביל לדעת שהורות עולה כסף. בפועל, השנה הראשונה בחייו של תינוק עולה בממוצע 87 אלף ש"ח והיא מורכבת משינוי בהוצאות מגורים, ריהוט, ציוד, קוסמטיקה, ביגוד, גן ועוד. מה גם שנשים רבות בוחרות שלא לחזור לעבודה לאחר משך תקופת הלידה שמכוסה על ידי ביטוח לאומי, ולכן התא המשפחתי מחסיר גם הכנסות. 

 

לכך יש להוסיף את העובדה שבשנת 2017, מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית עמד על 3.73–  זה אומר שאתם לא היחידים שמתמודדים עם הסוגיה. אז לאיזה סוג של הוצאות צריך לצפות, ומה עושים בשביל לצמצם אותן בלי לפגוע באיכות החיים?

 

כל אדם חדש שנוסף למשפחה מגדיל את הוצאות המגורים ומהבחינה הזו כלל לא משנה אם אתם מצפים לילד ראשון, שני או רביעי. נכון להיום, כאשר משכירים דירה, הפרשי המחירים בין דירת 2 ל-3 חדרי שינה באזור המרכז עשויים להיות גבוהים. מבחינת הוצאה זו, אין לכם יותר מדי מה לעשות, למעט לעבור דירה לאזור מגורים זול יותר ולהתארגן על רכב פרטי שאתו תוכלו להגיע לעבודה.

לעומת זאת, דווקא כשמדובר בהחלפת הדגם של הרכב בציפייה לתינוק נראה שלא מדובר בהכרח בהוצאה בעלת השפעה ישירה על סל ההוצאות של משק הבית. ככל שתרצו לממן רכב גדול יותר ולדאוג לתא מטען שאליו אפשר להכניס בקלות עגלה ומוצרים נלווים תוכלו לעשות זאת בעזרת הלוואה. במידה וזה אכן המצב, כדאי כבר עכשיו להשוות בין מסלולי הלוואות ולנצל את הריבית היחסית נמוכה במשק כדי להשיג תנאים אטרקטיביים.

באופן כללי, ידע הוא כוח ובתקופה שלפני הלידה הוא גם יכול להיות שווה כסף. זה הרגע לבדוק איזה מוצרים חייבים לקנות כדי שיהיו בבית כאשר התינוק מגיע ועל מה אפשר לוותר. מומלץ להציב בראש סדר העדיפויות מיטה, שידת החתלה, עגלה, אמבטיה וכיסא בטיחות – אל תתביישו להכווין בני משפחה וחברים למתנות שחסרות לכם ברשימה. 

 

החדשות הטובות הן שטווח המחירים בפריטים האלה יכול להיות משמעותי ולעבוד לטובתכם. כך למשל הורים משקיעים ומתלהבים יוציאו 8,000-9,000 ש"ח על ריהוט לתינוק, בעוד זוגות מנוסים יסתפקו בפחות מ-2,000 ש"ח – וזה עוד לפני שמנסים לנצל את הריהוט הקיים מילדים קודמים. בכל מקרה, נדמה שהוצאה סבירה היא הוצאה בסך של 4,000 ש"ח לאורך השנה הראשונה.

 

בחינה של סל ההוצאות מגלה לאן הכסף של ההורים הולך בשנה הראשונה. לפי הערכות בתחום, הורים מוציאים על ציוד לתינוק 1,500 ש"ח ועל חיתולים עוד 2,000 ש"ח. על בקבוקים ומוצצים תצטרכו לשלם במצטבר 350 ש"ח, על מזון לתינוקות עוד 3,500 ש"ח ועל מגבונים לחים 750 ש"ח. לשם השוואה, משחות ומוצרי קוסמטיקה חיוניים יעלו לכם 1,150 ש"ח, ביגוד יעלה 1,000 ש"ח ועלויות הגן יזנקו עד 42 אלף ש"ח. 

כמו בתחומים נוספים רבים, גם בהוצאות על תינוק יש ספקטרום מחירים רחב שבו קיימת גמישות מסוימת. לנו כהורים יש את המנדט לקבוע איזה מוצרים לקנות ועל מה לא להתפשר. יכול להיות שנצליח לבחור באופציות הזולות ולא נאבד את הראש, אך בשביל זה עלינו להכין את שיעורי הבית ולהיות פתוחים לקבל המלצות מבחוץ.

 

הורים ותיקים יסכימו שיש הבדל בין היערכות כלכלית לקראת הילד הראשון לבין סל ההוצאות שמלווה את הילדים הבאים. זה קורה בין היתר בגלל ניסיון שנצבר ומקל על תהליך ההתארגנות, כמו גם על תחושה מוגברת יותר של ביטחון עצמי. במילים אחרות, הורים "ותיקים" כנראה ישלמו פחות על דברים שהם לא צריכים – בעוד הורים "חדשים" ינסו להשלים את הפער בעזרת כרטיס האשראי.

המטרה היא למצוא דרך לשלב בין העולמות. מכיוון שאין אפשרות לממן את הרחבת התא המשפחתי בלי להוציא הוצאות מסוימות, כל שנותר הוא לבחור את ההוצאות שחשובות לנו. בנוסף, כדאי להתייעץ עם חברים, קרובים ובני משפחה ולהתרשם מהחוויה האישית שלהם. כך נדע טוב יותר למה להיערך ונקבע תקציב שעולה בקנה אחד עם ההכנסות שלנו. 

 

* * אין בפרסום הכתבה משום המלצה, חוות דעת, הבעת דעה או מתן עצה מצד מימון ישיר, ואין לראות באמור תחליף לייעוץ מקצועי ו/או ייעוץ משפטי. כל החלטה בדבר השימוש בתכנים ובמידע תיעשה על אחריותך בלבד ומומלץ ללוותה בייעוץ מקצועי פרטני