שנת החיים הראשונה של התינוק היא הזדמנות שלא חוזרת כדי לצור כמה מזכרות שיישארו וילוו את התינוק בבגרותו.

מאת: יעל סנדלר

בשנת החיים הראשונה של התינוק, ההורים כל כך מותשים עד כי הזמן לא משאיר מקום לדברים המהנים באמת, למחשבה עד כמה שנת החיים הראשונה נפלאה ואיך אפשר ליצור עבור התינוק מזכרות מהשנה הזו – בה אין לו זיכרון משל עצמו. כך נוכל לתת לו הרגשה כשיהיה גדול שיש לו כמה מזכרות מהנות.

אני יודעת שבשנה הראשונה לחיי התינוק העומס שמופעל על ההורים רב. מיעוט השינה גורם בדרך כלל להרגשה שאנחנו לא ממש מתפקדים במאה אחוז, ובכל זאת, זהו גיל שעובר וחולף די מהר, ולא מעט הורים בסוף השנה הראשונה לחיי התינוק מתפלאים שהם כבר חוגגים יום הולדת שנה.
רוב ההורים מצלמים את התינוק ללא הפסקה אולם רוב התמונות נשמרות במחשבים ולא מפותחות כלל.

מזכרת מתחנות חשובות בחיים

אני מציעה לכם לשמור את התחנות החשובות בחיי התינוק שלכם. אתם יכולים להכין ספר, מהספרים הקנויים, או להכין רבע בריסטול, עליו תרשמו בכתב יפה את התאריך בו ילדיכם התחיל ללכת, אמר את המילה הראשונה... ומה הוא אמר, זחל פעם ראשונה (ואיך הוא זחל? האם זחל לאחור או לפנים), התיישב פעם ראשונה (ובמה הוא נעזר כדי לקום), המשחק שהוא הכי אהב לשחק בו, וזוג הנעליים הראשון בחייו, ועוד כמה פריטים חשובים מתחנות בחייו.

כיום בעידן המצלמות הדיגיטליות, תוכלו להוסיף צילומים נחמדים ואת הדף, בסוף השנה תוכלו לניילן תמורת כמה שקלים בחנות אופיס דיפו. תוסיפו ניקוב ממנקב חורים במחצית הדף בחלקו העליון ותוכלו לתלות את הדף על הקיר כמזכרת נחמדה לשנה הראשונה.

הפרטים האלו יהיו חשובים עבורכם כאשר ייוולדו לכם ילדים נוספים, ותרצו לדעת באיזה גיל אחיהם התחילו לדבר למשל. הפרטים חשובים כאשר מתגלה קושי, למשל בגן או במערכת החינוך בבית הספר, ותצטרכו לדווח מתי ילדיכם למשל דיבר לראשונה, והם ישובו להיות מעניינים כאשר לילדיכם יולדו בעתיד ילדים, והם עצמם יתעניינו באיזה גיל הם עשו מה.

מזכרת נוספת מגיל שנה, היא תלתל משיער הילד. אני יודעת שיש  אנשים שזה מזעזע אותם (וימשיכו לאפשרות הבאה), אלה שרואים בכך דבר נחמד, יכולים לקשור קבוצת שיער קטנה בסרט, ולהדביק את הסרט למשל, לנייר בגודל 20 ס"מ על 20 ס"מ ולמסגרו. השיער משתנה שמתבגרים, ומשנה צבע ומרקם, ויש הרבה אנשים שהיו רוצים לראות איזה שיער היה להם כשהיו קטנים.

אם אתם גוזרים קבוצת שיער, כמובן אל תעשו זאת כשילדיכם הגדולים או הקטנים יהיו בסביבה כדי לא לתת להם רעיונות.

עשה זאת בעצמך – טביעת כף יד או רגל של התינוק

כיום ניתן לרכוש ערכות מוכנות, קלות יחסית לעשיה בבית,  ליצירת תמונות של טביעת יד או רגל של התינוק משנת החיים הראשונה.

אתם זקוקים לחול ים, אותו ניתן לקנות בשקיות. לגבס (כדאי לקנותו בחנות לחומרי בניין ולא בחנויות יצירה, כיוון שהוא זול יותר בחנויות אלה). קחו את חול הים ושפכו אותו לקופסת פלסטיק ריבועית. הרטיבו את החול (שיהיה רטוב אך לא מוצף מים, ולא רק לח). תנו לילדיכם ללחוץ בחזקה את כף ידו או את כף רגלו אל החול הרטוב. ערבבו את הגבס לפי ההוראות. מזגו את הגבס אל קופסת הפלסטיק. אל תשכחו לצור בחלק העליון חור בעזרת מקל, או הניחו חתיכת חבל לתוך הגבס, כדי שיהיה ניתן לתלות את העבודה על הקיר. תנו לגבס זמן להתייבש ולהתקשות. הוציאו בעדינות את הגבס מקופסת הפלסטיק, ונקו בעדינות את החול. צבעו את הגבס עם כף הרגל או היד בצבע גואש או אקריליק, וצפו אותה בלכה.

ואם כבר עשה זאת בעצמך. רעיון נוסף, להטביע בגבס צעצועים קטנים ולקשט עם התמונה את חדרו של התינוק.

ציורים של הפעוט

עוד דבר שכדאי לשמור מתקופת החיים הראשונה הם ציורים של הפעוט. אני יודעת שלהרבה הורים אין סבלנות לשמור ציורים והם זורקים כמויות של ציורים לפח. אני מציעה לצלם במצלמה הדיגיטלית את הציורים והעבודות של הילד, ולשמור בסריקה עבודות אחרות. אני בדרך כלל שומרת את הציורים הנבחרים של ילדי. לדעתי שווה לעשות זאת למרות שזה דורש מקום.

קיר קרובי המשפחה

ילדים בגילאי שנה עד שנתיים וחצי לא זוכרים בדרך כלל קרובים שרואים לעיתים רחוקות. שווה לנצל לוח מגנטי (יש לוח מגנטי מעולה וזול בחנות איקאה) צלמו את הקרובים שלכם, כולל את סבא וסבתא שחיים בחו"ל ואת הדוד שבא פעם בשנה. הדפיסו, ניילנו, והוסיפו מגנטים (בדבק סביר לשימוש – למשל דבק חם). אל תשכחו לצלם את עצמכם ההורים, את האחים ואת הילד עצמו. קשה לתאר עד כמה ילדים אוהבים לשחק בבני המשפחה שלהם. במשחק הזה שהילד ישחק בהשגחתכם, שלא יכניס לפה. וכדאי לעגל את הפינות של התמונות שניילנתם.

 

ואחרון אחרון חביב-

אספו לילדיכם את הגיגיו, ואת המילים ששיבש. צרו קובץ במחשב עם שם הילד, אל תתעצלו להוסיף תאריך, והוסיפו בכל פעם עוד משהו.

והכי חשוב – אל תקפחו אף ילד. אלו בדרך כלל דברים שעושים עם ילד ראשון במשפחה, אבל גם לילדים האחרים מגיע..