תלוי איפה ילדת, במידה וילדת בבית או שאת כבר נמצאת בבית אז את במקום מוכר ונוח לך וכך גם התינוק ירגיש זאת, במידה וילדת בביה"ח ונשארת לילה נוסף את ממשיכה להתאושש אך לא במקום מוכר לך.

התינוק המתוק משתמש באנרגיה של האם כדי לנשום ולשמור על טמפרטורת הגוף. 

במידה והתינוק יונק גם, הגוף של האם מתחיל לדרוש ייצור חלב מעצמו על מנת לספק אספקת חלב בהדרגה לתינוק. בזמן זה התינוק יושב מרוצה בעריסה? ייתכן ואינו בוכה או מראה סימני דאגה אך הערנות שלו לגמרי שם. הוא ערני מספיק כדי האינסטינקטים שלו יזהירו אותו שהוא לא יכול להריח את אמא שלו או לשמוע את פעימות לבה כאשר הוא מונח על החזה שלה. פירוש הדבר שהוא פגיע ובודד. 

אנחנו כהורים לא רואים זאת, ובטוחים שהתינוק שלנו בטוח ומוגן בחדרו. 

לתינוק יש עדיין את הריח הטרי שהיה לאם אתמול, והוא תוהה לעצמו למה הוא לא מריח זאת בכל רגע נתון? הוא ערני ולומד לזהות מה הוא צריך. לכן הוא עלול לפצוח בבכי לא ברור ולא ידוע. זה קשה לשמוע זאת אך זה טוב שזה קורה מכיוון שכך התינוק לומד לדרוש מה הוא צריך. 

 

את אחרי לידה, כאשר החזקת את התינוק הרגשת את רמת האוקסיטוצין גבוהה וזורמת מעור לעור, הסתכלת לתינוק בעיניים והוצפת רגשות. וכשהגיע הזמן לישון, האופוריה נעלמת, ומבינים שיש לתינוק דרישות רבות וחלק מהעזרה והתמיכה שהיו כשהיה בתוך הרחם, נעלמו. 

 

מטרת המאמר אינה להפחיד אמהות טריות, אלא לתאר כמה הליל השני יכול להיות מאתגר ולמה עלייך לצפות ולהבין שזה הליך נורמלי שקורה. כשיש פחות הלם הלילה יעבור יותר בקלות. 

עלייך להיות מונחה על ידי התינוק שלך, במידה והוא אוכל היטב ומוזן כמו שצריך תדירות ההזנה לא תשתנה. במידה ואינו מקבל הזנה מספיקה הוא ירגיש זאת כלא נורמלי עבורו ולדרוש שתהיה אספקה בתדירות מספקת.

 

אני יודעת שזה קשה ומעייף, אבל עלייך לענות על דרישות התינוק. לתת לתינוק לינוק יותר בימים הראשונים וכך לתכנן את הימים הבאים.  לשמור את התינוק באזור השד כך הוא מתחבר אליו וזה גם תורם לגופך ליצור אספקת חלב, ודפוסי נשימה של התינוק. כמובן זה עוזר להרגיע את התינוק כשהוא מתחיל לבכות להניק אותו כך הוא יודע שכאשר הוא במצוקה את כאן לעזור לו ותשמרי על בטנו מלאה. את שם כדי לנחם אותו וכך התינוק יהיה פחות תובעני וירגיש בטוח יותר. 

נצלי כל הזדמנות להתרענן, להתכרבל עם התינוק, להחליף לו חיתול. קחי לך זמן כדי לתפוס תנומה קלה ולהשאיר את התינוק עם אדם אהוב נוסף-אבא או סבתא. כך בכל לילה בהדרגה תראי שיפור בהרגשתו על התינוק שלך. 

 

הלילות המוקדמים הם הלילות הקשים, במידה ותינוק צהבהב, כנראה שנולד מוקדם בסביבות 36-38 שבועות וייתכן שהלילות יהיו קלים יותר עבורו כי הוא עוד " רדום" . ככל שהגוון הצהבהב מתבהר התינוק יתעורר יותר ויהיה רגיש לאינסטינקטים שלו והלילות יהפכו לקשים יותר. 

 

הסיבה שתופסים את הלילה השני כקשה מכל הוא בגלל שהלילה הראשון עבר יחסית בסדר כי התינוק עוד לא ערני מספיק, היה לנו רגע אושר טהור מול התינוק ולפתע הוא מתחיל להיות ערני יותר ולדרוש דרישות על ידי בכי וצרחות.

לוקח זמן ליצור חיבור מחוץ לרחם בינך לבין התינוק במיוחד בזמן שאת בעצמך טרודה ממה יהיה בהמשך. אין דרך קלה לעשות זאת, הנה כמה עצות:

 

הימים הראשונים שלאחר הלידה הם בדרך כלל סוג של טשטוש עבורך. את מנסה להשתלט על הכל ולדאוג שהכל יהיה כמו שצריך ובעצם את בעצמך ברכבת הרים הורמונלית. עצם העובדה שאת הפכת להיות מרכז עולמו של יצור חי (התינוק שלך) גורם לך להיות מוצפת מהמעמד החדש. 

ארגון הבריאות העולמי מתאר את התקופה שלאחר הלידה כשלב הקריטי ביותר בחיי האמהות והתינוקות, ועוד בעולמנו המודרני כיום הנשים מצפות להיות על הרגליים בתוך כמה ימים לאחר הלידה ולחזור לעומס היום יומי. 

בימים ובשבועות הראשונים כחלק מהתקופה המאתגרת ביותר , בשלב הראשון יש זרם של מבקרים לביתך שרוצים לפגוש אותך ואת התינוק ומביאים מתנות אך לא מציעים עזרה בפועל כי אינם יכולים לעשות את תפקידך. השתדלי לא להעמיס על עצמך בביקורים ולהשתדל יותר לנוח.  קחי לעצמך זמן לרפא את עצמך ולבקש עזרה בשמירה על התינוק בזמן שאת נחה לאגור כוחות מחודשים.