התינוק יוצא לעולם שמחוץ לרחם אימו, מקום לא מוכר, לא ידוע ו"מופצץ" בגירויים. העולם (בעיקר זה של ימינו) הינו עולם דינאמי, טכנולוגי, דיגיטלי מלא בגירויים אינספור. אנו כאנשים מבוגרים בקושי עומדים בעומס הזה. על אחת כמה וכמה, תינוק רך, בין מספר שעות או מספר ימים.

מאת: מירה רוזנפלד, בעלת "מהרגע הראשון" ליווי התפתחותי לתינוקות

 

תינוק מגיח אל אוויר העולם לאחר תשעה חודשים של שהות נעימה, בטוחה ומגנה ברחם אימו – בה היה עטוף, קיבל את החמצן, המזון ולמעשה את כל צרכיו על מנת לגדול ולהתפתח ולהיות מוכן לצאת "לעולם החיצון".

לא בכדי הביטוי השגור בפינו הוא "מגיח" לאוויר העולם – בהחלט מדובר בהתפרצות החוצה, גיחה פתאומית, מהירה (או פחות) ובסופה ההפתעה הנעימה -  האוצר היקר לנו מכל.

התינוק יוצא לעולם שמחוץ לרחם אימו, מקום לא מוכר, לא ידוע ו"מופצץ" בגירויים.

העולם (בעיקר זה של ימינו) הינו עולם דינאמי, טכנולוגי, דיגיטלי מלא בגירויים אינספור. אנו כאנשים מבוגרים בקושי עומדים בעומס הזה. על אחת כמה וכמה, תינוק רך, בין מספר שעות או מספר ימים.

שערו לעצמכן, אתן נכנסות לקניון עצום של מכשירי חשמל ובו עשרות טלויזיות דלוקות בו זמנית, כרוז המכריז בקולי קולות על המבצע המדהים שאי אפשר לפספס, עשרות מכשירי די וי די חדישים המקרינים בתלת מימד את הסרט החדש ביותר וכמובן איך אפשר בלי מערכת הסראונד החדשה הכוללת שמונה רמקולים לפחות.

איך המרגש ?  נכון שהדבר הראשון שתחשובנה לעשות הוא להסתובב ולצאת מאותו קניון ?

התינוק שלכן, אמהות יקרות, אינו יכול להסתובב ו"לצאת החוצה" מאותו "קניון מופצץ גירויים", והוא למעשה חשוף מאוד.

כיצד אנו ההורים יכולים להקל על התינוק ? לגונן עליו ? לסנן את כמות הגירויים - אליה נחשף מידי יום, מידי שעה, מידי דקה ?

בראש ובראשונה, אנו רוצים ליצור סביבה התפתחותית מתאימה לתינוק ולכניסה ההדרגתית שלו לעולם. אם ניצור סביבה רחמית ככל שניתן בתחילת דרכו ולאט לאט נחשוף אותו בהדרגה למתרחש בחוץ, הכניסה שלו לעולם תהא רכה יותר, נעימה יותר וכמובן בטוחה יותר. את זה נוכל לעשות באמצעות תנוחות שונות/דרכי נשיאה שונות וכיו"ב, כמפורט להלן:

ערסול – היא אותה תנוחה הקרובה ביותר לתנוחתו כעובר ברחם אימו. כשאנו אוחזים את התינוק בתנוחת ערסול – הידיים והרגליים שלו בקו האמצע, הגב מעוגל והאגן שוקע מטה. ישנם מספר סוגי ערסולים. הערסול המתואר, הערסול הקלאסי - שומר על התינוק בכפיפה הפיזיולוגית שלו ולמעשה מגן עליו, מסוכך עליו מפני עומס הגירויים שבחוץ. ניתן לערסל את התינוק גם בתוך פוף, בערסל ובמנשא כפי שיפורט מיד.

שימוש במנשא - את תנוחת הערסול כאמור ניתן להשיג גם בנשיאת התינוק במנשא – כך התינוק עטוף ומוגן עוד יותר. ניתן לשאת את התינוק במנשא בתנוחות רבות נוספות כגון בטן אל בטן, בטן אל גב וגב אל בטן. בעניין זה חשוב להדגיש בהמשך לאמור, כי לא מומלץ לשאת את התינוק עם הפנים החוצה לפחות לא בחודשי חייו הראשונים על מנת למנוע את החשיפה המרובה. אני ממליצה על מנשא בד / מנשא אלסטי כלשהו אשר באמת יעטוף את התינוק ויספק לו את ההגנה הנדרשת בשלב זה.

שכיבה על הבטן – חשיבות השכיבה על הבטן הינה מכרעת בשלבי חייו הראשונים של התינוק ובכלל כשלב התפתחותי בדרך לבאות. חשוב להשכיב את התינוק על הבטן בהשגחה. במצב שהתינוק שוכב על הגב הוא מאוד חשוף ואין לו אפשרות להגן על עצמו מפני ההצפה החושית, בעוד שבשכיבה על הבטן, התינוק יכול לווסת את כמות הגירויים אליה הוא חשוף – התינוק לומד להרים את ראשו ולהתבונן, וכשמתעייף (הן פיזית והן חושית), הוא פשוט מניח את ראשו ומרפה. כך הוא רוכש מיומנויות מוטוריות ומתרגל כיוונים קרדינליים כגון זקיפה וכפיפה בראש ובראשונה ובשלב מאוחר יותר רוטציה וכיו"ב.

זה המקום להדגיש את חשיבות מיעוט הגירויים/הצעצועים סביב התינוק – אנו האמהות מעוניינות לתת לתינוק שלנו את המקסימום (מתוך כוונה טובה בהחלט), אך מבלי משים לא אחת אנו מציפות אותו חושית - הן בכמות הצעצועים – צעצועי התפתחות ודומיהם והן במוביילים וכיו"ב. אלו – לא רק שמציפים את התינוק מבחינה חושית בתחילת דרכו ב"עולם החיצון", אלא מאוחר יותר גם עשויים להוביל לתנועתיות ממועטת בקרב התינוק ואף בעיכוב בהתהפכות/זחילה כאשר בכל הושטת יד שלו – יפגוש התינוק בצעצוע כזה או אחר ולמעשה לא תהיה לו המוטיבציה להניע את עצמו ולהתקדם במעלה השלבים ההתפתחותיים.

דבר נוסף החשוב ביותר לכניסה ההדרגתית והבטוחה של התינוק לעולם הוא - המתו"ק שהתינוק שלנו כל כך זקוק לו – המגע, התנועה והקול – אלו ימשיכו את תחושת הביטחון וההגנה שהיו לו ברחם אימו ויבססו את האמון הנרכש בעולם.

בל נשכח כי ברחם אימו, התינוק חש תנועתיות – כל זמן שאימו התנועעה (בהנחה שהיא לא הייתה בשמירת הריון), הוא שמע את קולות אוושת הלב ואת הקולות המעומעמים מן החוץ וכמובן שחווה מגע עמוק בדפנות הרחם, מגע אשר הפך משמעותי יותר ויותר בשבועות ההריון המתקדמים – כאשר התמעט לו המקום.

על כן עם יציאתו של התינוק לעולם, הוא למעשה נמצא במעין רגרסיה תנועתיות, תחושתית, שהרי אם לא נניע אותו וניגע בו – הוא לא יכול לעשות זאת בעצמו בתחילת חייו (עד אשר הופך תנועתי בעצמו) והוא יישאר סטטי.

אמהות יקרות, אל נא תחששו לגעת בתינוקכן, מגע בטוח, איכותי ומשמעותי. התינוק זקוק לו, לצד המגע המרפרף, הליטופים והנשיקות הרכות. המגע העמוק מסייע לו הן במיפוי גבולות גופו והן ביצירת הביטחון. זהו אותו מגע ה"אומר" לתינוק – אני פה בשבילך, אתה מוגן ובטוח, אתה יכול להרפות ולשחרר, זהו מגע מאוד מרגיע (בדיוק כמו שאתן חשות בשובכן מעיסוי טוב).

אם כך, אמהות יקרות, מרגע צאתו של האוצר היקר לנו מכל עלינו לייצר לו סביבה התפתחותית טובה לצורך הביטחון והאמון בעולם, והדבר כל כך פשוט למימוש ולא מצריך כלל משאבים חיצוניים, כסף או צעצועים מרובים.