הדס יריב (M.Sc), טכנולוגית מזון מוסמכת בתזונה, יועצת מדעית לחברת 'בארכה'

 

אכילה היא צורך בסיסי לגדילה ולהתפתחות בגיל הינקות. עם ההאכלה אנו מספקים לא רק שובע אלא גם מגע, תחושה ואהבה, וגיל הינקות הוא גם הזדמנות בלתי חוזרת להעניק הרגלים בריאים שיאפשרו תפקוד תקין בהמשך, כילדים וכבוגרים. 

 

 

 

הנה חלפו להם בהתרגשות החודשים הראשונים, והתינוק מגלה עניין, סקרנות והתלהבות מהמאכלים שההורים אוכלים. זה הזמן לעבור למוצקים. חשוב שהגמילה ממזון יחיד של חלב אם (או פורמולה לתינוק) והמעבר לאכילה של מגוון סוגי מזון יהיו הדרגתיים ויבוצעו בסביבה נוחה ורגועה. ע"פ הנחיות משרד הבריאות, עד גיל חצי שנה ההנקה מספקת את כל הצרכים התזונתיים של התינוק (או הפורמולה). חשיפה למזון מוצק מומלצת בגיל 6 חודשים, ולא לפני 4 חודשים, תלוי בתינוק ובהתפתחותו: חשיפה למזון חדש מתאימה לתינוקות שמסוגלים לשבת עם תמיכה, ראשם יציב, והם מגלים סקרנות למזון מהסביבה ומצליחים לקרב יד אל הפה.

 

התקופה שבין  6 חודשים ועד גיל 9 חודשים נחשבת לחלון הזדמנויות: בתקופה זו תינוקות נמשכים לטעמים חדשים ופתוחים להתנסות בהם בעודם ניזונים מהנקה מלאה. לכן מומלץ בתקופה זו לחשוף אותם ל"טעימות" של מגוון מזונות ותבלינים. אל תהססו לחשוף אותם לטעמים "חזקים": זעתר, כמון, בזיליקום, טחינה, מחית חומוס, שום, בזיליקום. ככל שהתינוקות ייחשפו למגוון רחב יותר של טעמים, כך יפחתו הסיכויים שהם יפתחו אכילה בררנית ומוגבלת גם כבוגרים. 

 

חשוב, כאמור, להקפיד על חשיפה מדורגת – בכל פעם לחשוף את התינוק למזון חדש אחד בלבד, כדי לבודד אפשרות לתגובה אלרגית, ולהמתין יומיים-שלושה עד לצירופו של מזון חדש נוסף.  

חשוב ליצור סביבת האכלה רגועה ונעימה, לא בלחץ ובטח שלא בכוח. זכרו שזו צריכה להיות חוויה נעימה שהתינוק ירצה לחזור עליה שוב ושוב. האכלה בכוח או בסביבה מלחיצה עלולה ליצור חוויה טראומתית ולשבש את מנגנוני השובע והרעב של התינוק. מומלץ להגיש לתינוק את המאכלים הנהוגים במשפחה בהתאם לתרבות ולמסורת המשפחתית, ולהושיבו סביב השולחן יחד עם כל בני המשפחה.

 

את המעבר למוצקים חשוב לעשות תחילה עם מזונות טחונים, מחיתיים וללא גבישים. המעבר למרקם גס יותר ייעשה באופן הדרגתי, בהתאם ליכולות הלעיסה והבליעה של התינוק. 

 

מומלץ להתחיל עם ירקות מבושלים ומרוסקים – גזר, קישוא, שעועית ירוקה, אפונה, דלעת, עגבנייה. בהמשך שלבו גם קטניות כגון עדשים, שעועית לבנה, גרגירי חומוס. ניתן לבשל את הירקות בציר של מרק ולתבל עם עלי סלרי, פטרוזיליה ועגבנייה חתוכה, להענקת  טעם מעודן. אין צורך להוסיף מלח או אבקות מרק לירקות המבושלים – עשבי התיבול מעניקים טעם מצוין. הצורך במלח הוא תכונה נרכשת ולא מולדת – אם נרגיל את התינוק לטעמים עדינים מופחתי מלח, נסייע לו בבניית הרגלים בריאים כבוגר. 

 

לאחר תקופה אפשר להתחיל גם עם פירות. פירות מרוסקים – בננה, תפוח עץ, אפרסק, אגס, משמש, תפוז. חשוב לשלב ירקות ופירות עשירים בוויטמין C. מומלץ להגיש את רסק הפרי טרי, מיד בתום הכנתו. הגשתו לאחר שעות פוגמת בערכו התזונתי בגלל איבוד של ויטמין C. 

 

וכעת לתוספת חלבון וברזל. חשוב לבחור בשלב זה מזונות עשירים בברזל כגון: בשר בקר, הודו, דגים (טונה/סלמון), קטניות טחונות (שעועית לבנה, עדשים, חומוס) או "דגנים לתינוקות" מועשרים בברזל.

חלבון מלא חיוני לגדילת הרקמות ואברי התינוק. חלבון מלא בעל ערך ביולוגי גבוה מצוי במזונות מן החי או במזונות מן הצומח בשילובים עם דגנים.

גם שומנים חיוניים לגדילה ולהתפתחות התינוק. מזונות עשירים בשומנים טובים מספקים חומצות שומן חיוניות וויטמין E, וחלקם אף מספקים אבץ וברזל. שילוב של כף טחינה גולמית מעודנת, חמאת בוטנים (לא ממותקת) חמאת שקדים, אבוקדו ושמן זית יספק את מנת השומנים היומית המומלצת. מומלץ להוסיף כף טחינה גולמית גם למחיות הירק ו/או הפרי, להעשרת הטעם ולגיוון הארוחות. טחינה גולמית ידועה בצפיפות תזונתית גבוהה ומספקת גם סידן, אבץ וברזל בכמויות גדולות החיוניות לתינוק בשלבים אלו של חייו.

 

עד גיל חצי שנה התינוק אינו זקוק לתוספת מים – כל עוד מזונו העיקרי הוא חלב אם או תרכובות מזון לתינוק. בגיל חצי שנה, עם המעבר לארוחות מגוונות, יש להוסיף מים לשתייה. עד גיל שנה יש להרתיח את כל סוגי המים, כולל מים מינרליים, מים מבקבוקים, מים במכלים ומי ברז (אין להשתמש בברז המים החמים). מומלץ להימנע ממשקאות ממותקים בסוכר כגון תה לתינוקות, תה ירוק, תה רגיל, מיצי פירות, מיצים ומשקאות מוגזים, כדי להפחית את הסיכון לעששת שיניים וכדי שלא להרגיל את התינוק לטעם מתוק.

 

הורים צעירים, קחו אוויר ותיהנו מילדיכם הרכים, בהצלחה!