בשנתיים הראשונות לחיים מתרחשות גדילה ועלייה במשקל במהירות הרבה ביותר. בדרך כלל תינוקות מכפילים את משקל הלידה שלהם לאחר 6 חודשים ומשלשים אותו בגיל שנה. תזונהמגוונת המכילה את כל קבוצות המזון מספקת את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לגדילה והתפתחות תקינות. תזונה גרועה במהלך השנים הראשונות לחיים יכולה לפגוע בהתפתחות השכלית והגופנית ובמקרים קשים אף לפגיעה לכל החיים.

מאת: מיכל גילאון, דיאטנית קלינית

בשנתיים הראשונות לחיים מתרחשות גדילה ועלייה במשקל במהירות הרבה ביותר. בדרך כלל תינוקות מכפילים את משקל הלידה שלהם לאחר 6 חודשים ומשלשים אותו בגיל שנה. תזונהמגוונת המכילה את כל קבוצות המזון מספקת את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לגדילה והתפתחות תקינות. תזונה גרועה במהלך השנים הראשונות לחיים יכולה לפגוע בהתפתחות השכלית והגופנית ובמקרים קשים אף לפגיעה לכל החיים.

 

המלצות לתזונת תינוקות עד גיל שנה

אין ספק כי חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוקות. חלב האם מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושה לתינוק עד גיל 6 חודשים. כיום מומלץ להתחיל טעימות של מזון מוצק מגיל 6 חודשים, כאשר ההנקה עדיין כמעט בלעדית (המזון המוצק אינו מהווה ארוחה), ולהיניק עם תוספת מזונות משלימים מהחודש השביעי.

כאשר תינוק לא יונק, או יונק חלקית, תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) על בסיס חלב פרה מועשר בברזל מהוות מזון במקום חלב האם עד גיל שנה. יש לתת תמ"ל על בסיס סויה רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה עקב בעיות רפואיות (כמו אלרגיה לחלב או גלקטזומיה). משקאות סויה, אורז, שקדים או משקאות צמחוניים אחרים, אפילו אם הם מועשרים, אינם יכולים להחליף חלב אם או תמ"ל.

מגיל 6 חודשים מומלץ להוסיף לתזונת התינוק מזונות משלימים, כדי לספק את הצרכים התזונתיים וההתפתחותיים שלו. בגיל 6 חודשים החשיפה למזונות משלימים תהיה רק כטעימות של כפית-שתיים ולא תהווה ארוחה, ולאט לאט ניתן להגדיל את כמות המזון המוצק. בשלב הזה כמות ותדירות ההנקה יורדות ולכן חשוב להציג לתינוק מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה. למשל, כדי למנוע מחסור בברזל, מומלץ לתת לתינוק מזונות המכילים ברזל זמין, כמו בשר בקר או דגנים מועשרים בברזל, כמזונות ראשונים.

ניתן גם להוסיף דייסות ודגנים המכילים גלוטן, ירקות ופירות, קטניות, בשר בקר, הודו, עוף, ביצים ומים.

מתחילת החודש העשירי מותר להוסיף מוצרי חלב (לבן, אשל, יוגורט).

מגיל שנה ואילך מותרים גם חלב ניגר (חלב פרה או מבעל חיים אחר) ודבש.

כאשר מציגים לתינוק אוכל חדש, אין צורך לדאוג לכמות שהוא אכל מכיוון שאת רב הקלוריות ורכיבי המזון החשובים הוא מקבל מחלב האם או מהתמ"ל.

חשוב שהמעבר למזונות משלימים יהיה הדרגתי, גם לשם מציאת הגורם לתגובה אלרגית (אם קיימת). לכן כדאי להציע בכל פעם מאכל יחיד, וכאשר ברור כי התינוק אינו רגיש להם, אפשר להגיש אותם יחד כדי להרחיב את מגוון רכיבי התזונה בארוחה.

יש להימנע ממאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק כמו מאכלים בגודל קטן, עגולים או קשים, כמו: סוכריות מציצה, פיצוחים, פופקורן, צימוקים, דגים עם עצמות וחמאת בטנים המכילה חתיכות בטנים. אין לתת לילדים מאכלים כאלה, אלא אם כן מצמצמים את הסכנה הנשקפת מהם בעזרת העצות הבאות:

§         תפוח עץ וגזר וכל פרי או ירק קשה אחר יש לחתוך לחתיכות קטנות, או לרסק או לבשל עד שיהיו רכים, כך שהילד יוכל ללעוס אותם ללא קושי.

§         ענבים יש לחצות את הענבים לשניים לפני האכילה. אם יש בהם גרעינים, להוציאם.

§         נקניקיות ונתחי בשר יש לחתוך לאורך לחתיכות קטנות הניתנות ללעיסה.

 

תזונה בגילאי שנה עד שנתיים

בגיל שנה הפעוט כבר מצטרף לשולחן האוכל בארוחות ואוכל יחד עם כל המשפחה. בדרך כלל, 4-6 האכלות מספקות את האנרגיה הדרושה לו (כולל חלב אם או תמ"ל). רצוי לשמור על מסגרת מסודרת של ארוחות ולהימנע מהאכלה מתמשכת. קצב הגדילה, פעילות, עייפות, תסכול, הסביבה והחברה- כולם יכולים להשפיע על התאבון של הפעוט על כן חשוב שהארוחות יהיו קטנות, תכופות, מזינות ועתירות אנרגיה עם אפשרות לקבלת תוספת אם הוא עדיין רעב.

אחריות ההורים (וגם המטפלים) היא להציע לפעוט מגוון מאכלים מזינים בזמן ובמקום המתאימים. המגוון מבטיח מניעת מחסורים ברכיבי תזונה שונים. עם זאת, יש להתחשב ולכבד את רצון התינוקות והפעוטות לקבוע את הכמות הנאכלת ולעיתים גם אם הם יאכלו בכלל. לא כדאי לתת לפעוט להתמלא ממתקים וחטיפים אך גם לא להכריח אותו לאכול כאשר הוא לא רוצה. ברב המקרים, אם מוגש לפעוט אוכל מזין ומגוון, הוא יאכל כמויות מספיקות של רכיבי תזונה ואנרגיה במשך מספר ימים או שבוע. לכן כדאי להציע לפעוט את המזונות הבריאים ביותר שניתן, אך לא לצפות שהוא יאכל כמויות גדולות בכל ארוחה.

כדי לעודד מיומנויות אכילה בריאות, ההורים והמטפלים חייבים להכיר ולהגיב בצורה נכונה לרמזי הרעב המילוליים ולא מילוליים של הילד (למשל חוסר מנוחה או עצבנות) ולרמזי השובע. כאשר הילד לא מתעניין יותר במזון, מפנה את הראש הצידה, דוחף את המזון ממנו, מסרב לאכול או משחק עם האוכל לא כדאי להכריח אותו לאכול יותר.ניסיונות האכלה נוספים למרות איתותי השובע מצד הילד, האכלה תוך כדי משחק והסטת תשומת הלב של מהאכלה או הפעלת לחץ לאכול עלולים להביא לגישות שליליות לאכילה ולהרגלי אכילה גרועים בעתיד.

למרות שזה קשה, צריך לכבד את הרצון של הילד לאכול את האוכל המועדף עליו בתקופות שונות. מאוד שכיח שילדים רוצים לאכול אותו הדבר בכל יום. הם גם משנים את דעתם בקיצוניות- יום אחד הם מאוד אוהבים תפוח ולמחרת כבר לא. חשוב להישאר רגועים, להמשיך להציע אפשרויות מזון בריאות אחרות ולזכור שההתנהגות הזו תיפסק יום אחד. יכול להיות שהילד לא יאכל את מה שנראה בעיננו כארוחה מאוזנת, אך במשך תקופת זמן הוא יקבל את כל מה שהוא צריך לבריאות טובה.

 

איך אדע אם הילד אוכל מספיק?

ילדים אוכלים כשהם רעבים, ובדרך כלל מפסיקים כשהם מלאים. יש הורים הדואגים מכיוון שנראה שילדים צעירים אוכלים כמויות קטנות מאוד של אוכל, במיוחד בהשוואה לכמויות של המבוגרים. זכרו – אם הילד גדל היטב סימן שהוא אוכל מספיק.

כדי להיות בטוחים עקבו אחר הרגלי האכילה של הילד. שימו לב שאין קבוצת מזון ממנה הילד לא אוכל. אם זה קורה במשך כמה ימים אין מקום לדאגה, אך "הזנחה" מתמשכת של קבוצת מזון מסוימת עלולה לגרום לחסר ברכיבי מזון. זכרו שאספקה תקינה של רכיבי מזון לא נבחנת לפי תפריט של יום אחד אלא על פי מספר ימים.

מנות של מבוגרים נראות מוגזמות לילדים קטנים לכן המנות צריכות להיות בגודל מתאים לילדים: רבע עד שליש מגודל המנה של המבוגרים או 1 כף לכל שנה של גיל הילד. כדאי להגיש פחות ממה שחושבים שהילד יאכל ולתת לו לבקש תוספת אם הוא עדיין רעב.

עם הקיבה הקטנה שלהם, הילדים לא יכולים לאכול מספיק בארוחה אחת כדי לספק את הדרישות האנרגטיות הגבוהות שלהם. לכן ילדים חייבים לאכול לעיתים קרובות, רצוי 4-6 האכלות ביום. כדי להפיק את המקסימום מהארוחות כדאי לדאוג לסוג המזון ולזמן ההגשה:

בחרו מזונות כאלה שהמרכיבים התזונתיים בהם מצדיקים את התכולה הקלורית שלהם, ותכננו מראש את זמני הארוחות וארוחות הביניים.

 

אפשר ואפילו רצוי: מוצרי חלב בזמן שלשול

‏בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט, וכשמדובר בתינוקות יש לתת להם תמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות או פורמולה על בסיס סויה). מחקרים מהעשור האחרון הראו כי להמלצה זו אין בסיס ועל כן שונו ההנחיות.   

כבר בשנת 1996 פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף. ההנחיות המעודכנות הן לחזור באופן מיידי לאכילה רגילה, כולל מוצרי חלב בילדים שאינם מיובשים. בילדים מיובשים (מצב המחייב מעקב רפואי) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לאכילה רגילה כולל מוצרי חלב. רק במקרים של שלשולים קשים (בד"כ כאלה המחייבים אשפוז) או שלשולים ממושכים קיימת אפשרות לנזק במעי הכולל פגיעה בלקטאז, במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב. במרבית המקרים, לירידה זו בכמות של אנזים הלקטאז אין שום התבטאות רפואית.

אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול ורוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות. בנוסף, נמצא כי אכילת מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט) בזמן שלשול יכולה לקצר את משך השלשול ולהוריד את חומרת הסימפטומים.

 

בנובמבר 2007 התכנסו רופאי ילדים מובילים לסקירת הידע המדעי הקשור בצריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים. מסקנותיהם פורסמו בנייר העמדה של החברה לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א).

1. חלב אם הינו ההזנה המיטבית לתינוקות. חלב האם מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושות לתינוק עד גיל 6 חדשים.
2. לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) מזון, במקום חלב האם, עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על בסיס חלבון סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה.
3. בתום החודש התשיעי לחיי התינוק אפשר להוסיף לתפריט התינוק  גבינות ומוצרי חלב ניגר (לבן, אשל, יוגורט, מעדני חלב, ריוויון ועוד). חלב פרה או חלב מבעל חיים אחר אפשר להוסיף מגיל שנה ואילך.
4. הסידן הוא מינרל בעל תפקיד מפתח בהשגה ובשמירה על מסת עצם. רוב הסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים מקורו בחלב ומוצריו. קיימים ממצאים רבים המצביעים על צריכת סידן נמוכה אצל ילדים ומתבגרים, מצב העלול לגרום לפגיעה בצבירת מסת עצם, ולדלדולה, בגיל מוקדם יחסית. חלב ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בגיל הילדות וההתבגרות. יש לעודד בקרב ילדים ומתבגרים צריכת חלב לצבירת מסת העצם ולחיזוקה.
5. לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש בחלב: דלקות חוזרות של האוזן התיכונה; אסטמה; שיעול כרוני; נזלת כרונית; ליחה.
6. אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו במצבים של שלשול חריף בילדים.
7. אין עדות לקשר שבין צריכת חלב ומוצריו לעלייה במשקל בקרב ילדים ומתבגרים.
8. עידוד צריכת חלב ומוצריו תפחית את השימוש בתחליפים בריאים פחות ומשמינים יותר.
9. אלרגיה לחלבון החלב אינה תופעה שכיחה, במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק ולנהוג בהתאם.
10. אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות ושכיחות משלהן ומאפיינים שונים. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת ממוצרי חלב. ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת החלב ומוצריו את המוצרים המתאימים להם, או לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. אך לא  לוותר על קבוצת מוצרי החלב בתפריט ללא יעוץ תזונתי מקצועי.
11. חלב פרה דל שומן אינו מומלץ בשנתיים הראשונות לחיים. חלב זה אינו מספק את חומצות השומן החיוניות והוא בעל ערך קלורי נמוך.

 

על החתום: ד"ר שמואל גור (יו"ר), פרופ' יונה אמיתי,  פרופ' צבי ביסטריצר, ד"ר שמואל גרוס, פרופ' יהודה דנון, פרופ' יצחק כץ, ד"ר מנואל כץ, פרופ' אהרון לרנר, פרופ' צבי צדיק.