1. משקל גוף התינוק משלש עצמו בשנת החיים הראשונה: בגיל חמישה-שישה חודשים אמור התינוק להכפיל את משקל הלידה שלו. בגיל שנה אמור התינוק לשלש את משקלו ביחס למשקל הלידה.

 

2. 70% מסך הקלוריות שתינוק צורך מנותבות להתפתחות המוח: לאחר הלידה מוח התינוק ממשיך לגדול כאילו התינוק עדיין ברחם. זאת להבדיל מיונקים אחרים שעיקר המסה שעולה לאחר הלידה היא דווקא מסת הגוף (יונקים אחרים נעמדים על הרגליים מייד עם הלידה בשונה מבני האדם שעיקר ההתפתחות היא מוחית ורק אחר-כך גופנית). 70% מסך צריכת הקלוריות של התינוק בשנת החיים הראשונה מופנית להתפתחות המוח ומערכת העצבים;

 

3. גודל מוחו של תינוק אנושי הוא כ-25% ממוחו של בוגר, זאת לעומת גופו שהוא מהווה רק 5% ממשקלו של מבוגר. גולגולת התינוק גדולה באופן יחסי לגופו, משום שהיא צריכה להכיל את מוחו.

 

4. הלחיים התפוחות של התינוק בעלות תפקיד חשוב: ישנה סיבה ברורה מדוע לתינוקות בני יומם יש לחיים שמנמנות. למבנה הפנים של התינוק יש תפקיד ברור: כריות הלחיים, הצוואר הקצר ולשון שתופסת את מרבית חלל הפה, מאפשרים יניקה טובה, טיפול טוב יותר במזון ומעבר קצר ובטיחותי של האוכל מעל קנה הנשימה והלאה במערכת העיכול. בהמשך הגדילה הצוואר מתארך, כריות הלחיים נעלמות וחלל הפה גדל.

 

5. הרכב חלב אם משתנה כל הזמן: הרכב חלב אם הינו דינמי, משתנה ומתאים עצמו לקצב התפתחותו המהיר של התינוק. זוהי למעשה מערכת ביולוגית משתנה. זאת בשונה מתרכובות מזון לתינוקות שהרכבן קבוע ואינו משתנה. חלב אם מכיל בנוסף לרכיבי התזונה החיוניים גם רכיבים חיים ופעילים התורמים להתפתחות מערכת החיסון ביניהם: אנזימים, הורמונים, נוגדנים, ועוד.

 

6. בעיות בהאכלת התינוק יכולה להעיד על הפרעה ביצירת קשר: עיקר התקשורת בין האם לתינוק בשנת החיים הראשונה מתבצעת דרך ההאכלה. אם התינוק לא אוכל מספיק, יכולה להיות לכך סיבה רגשית. בעיה בקשר עין, בעיה בהבנת מסרים, האכלה שלא על-פי צרכי התינוק ועוד. הטיפול יהיה על-ידי לימוד האיתותים של התינוק, יצירת קשר עין חיובי, תנוחה נוחה וכדומה.

 

 

7. אכילה בררנית אצל תינוקות: יכולה להופיע כבר בגיל חצי שנה. ישנם תינוקות הסולדים מריח או ממרקם מסוים של המזון (כמו למשל מחית או גושים), מטעם מסוים או מטמפרטורת המזון. לפעמים ייתכן שמדובר בבעיה בתחושה. קיימת רגישות יתר (היפרסנסטיביות) בחלל הפה ולעיתים גם בגוף (אלו אותם ילדים שפתקית הבגד או מגע של חול לדוגמא, מפריעים להם). הטיפול במקרים כגון אלו, אם אכן נדרש, מתבצע בדרך-כלל אצל קלינאי תקשורת בשילוב עם הטיפול התזונתי.

 

8. הנקה מספקת לתינוק האנושי הגנה חיסונית משמעותית: מטרת ההגנה החיסונית בחלב אם (נוכחות נוגדנים, פקטורי חיסון, פלורה חיידקית) היא להבטיח התפתחות מוחית אופטימלית. למה הכוונה? מחלה / דלקת, הינם מצבים תובעניים מאוד מבחינת אנרגיה. כך שאם התינוק חולה, האנרגיה והקלוריות שיאכל ינוצלו למלחמה במחלה ולא ינותבו לצרכי התפתחות. ההגנה החיסונית של חלב האם מספקת ביטחון התפתחותי.

 

9. עגל שאינו מקבל את החלב הראשוני של אמו- מת! תינוק אנושי חי גם אם לא ינק את מנת חלב האם המרוכזת הראשונית (קולוסטרום), אך בכך הפסיד אוכל שהוא בבחינת זהב תזונתי וחיסוני.

 

10. האכלה בשנת החיים הראשונה בנוסף לרכיבי התזונה, מספקת ומזינה גם את ההתפתחות הרגשית, החברתית, הקוגניטיבית והמוטורית של התינוק. זיהוי נכון של בעיות בהאכלה בגיל הזה וטיפול בהן יכולים למנוע התפתחות של הפרעות אכילה בגיל הבוגר.