ערב ערב הילדים והתינוקות נאלצים להפסיק את משחקיהם ולעבור ממצב בו הם לרב במרכז תשומת הלב לשינה לבד במיטה.כשלושים אחוזים מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה. הבעיות הנפוצות הן ילדים המתקשים להירדם ומתעוררים הרבה בלילה. בכתבה זו ננסה למצוא פתרונות בעזרת פרופ' אבי שדה, מנהל המעבדה להפרעות שינה בילדים.

מאת: כרמית פלר

ערב ערב הילדים והתינוקות נאלצים להפסיק את משחקיהם ולעבור ממצב בו הם לרב במרכז תשומת הלב לשינה לבד במיטה.כשלושים אחוזים מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה. הבעיות הנפוצות הן ילדים המתקשים להירדם ומתעוררים הרבה בלילה. יש הורים שמשכיבים את הילד או התינוק איתם במיטה, או שמחזיקים להם את היד עד שיירדמו. לעומתם, יש תינוקות שמלידה מורגלים לישון עצמאית.

כיצד ניתן לטפל בבעיות השינה? התייעצנו עם פסיכולוג בכיר, יועצת שינה ומספר הורים.

 

ראשית ביקשנו מפרופ' אבי שדה, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד ומנהל מעבדה להפרעות שינה בילדים באוניברסיטת תל אביב, שיעשה סדר בגישות השונות.

לינה משותפת?

שדה אומר שהלינה היא עניין תלוי תרבות: "בדרך כלל בתרבות המערבית נהוג שהילדים ישנים במיטה משלהם בחדר משלהם, למרות שבתרבויות אחרות זה מאד מקובל לישון עם ההורים או כל המשפחה באותו משטח." עם זאת, הוא מסייג ואומר , כי שינה משותפת עלולה לפגום באיכות השינה: "כשהביאו זוגות אמהות ותינוקות למעבדה לישון ביחד והשוו את זה למצב שהם ישנים בנפרד ראו שכשאמהות ישנות ביחד עם התינוקות, שניהם ישנים קצת פחות טוב". צריך לזכור שתינוקות עד גיל חצי שנה לפחות הם מאד פגיעים ואז יש סכנה שאם הם ישנים במיטת ההורים, הם יכולים להיפגע, להיחנק או ליפול.

שדה ממליץ להרגיל את התינוקות להירדם באופן עצמאי: " תינוקות שנרדמים באופן עצמאי מתעוררים פחות בלילה וגם כשהם מתעוררים הם הרבה פעמים נרדמים בחזרה, הם יודעים להרדים את עצמם, כי זה מה שהם למדו. תינוקות שרגילים להירדם עם ההורים, מתעוררים יותר ומחפשים את הסיוע של ההורים שיעזרו להם לחזור להירדם כמו שהם רגילים."

תיאוריות הרצף

תיאוריית הרצף קנתה לה חסידים רבים בעולם ובארץ בפרט. התיאוריה גורסת כי התינוק צריך להיות במגע פיזי ממושך עם אמו או דמות מטפלת אחרת, לישון במיטת הוריו ולינוק כל אימת שירצה, על מנת להשיג התפתחות אופטימלית פיזית ורגשית. לפני כחודשיים המגזין "טיים" האמריקני עורר סערה כאשר בתצלום השער שלו נראתה אם המניקה  את ילדה בן הארבע, כחלק מתפיסה של "הורות מקרבת", שלפיה יש להניק את הילד הרבה מעבר לגיל שנה.

שדה מגיב על כך: "תיאוריות הרצף הן מאד מרשימות ויפות, הבעיה שהרבה הורים מבטיחים להם שיהיו להם ילדים מאד נינוחים ורגועים ונחמדים והם מגלים שהם גידלו מפלצות שהן תובעניות שלא מוותרות עליהם לא ביום ולא בלילה." מה שהתחיל כהנקה "on demand", ממשיך לפעמים גם בגילאים יותר מאוחרים להנקות ודרישות למגע פיזי. ההורים במשך חודשים ושנים לא מצליחים לישון וגם הילד לא מתפקד בצורה טובה, ככה שזה בהחלט לא מתאים להרבה מאד ילדים והורים."

עם זאת, הורים שהתחילו בדרך הזו וראו שהיא אינה בשבילם, יכולים לעשות את השינוי די בקלות לפי שדה: "אנחנו רואים שתינוקות שהיו צמודים ואדוקים בצורה מוגזמת ,לא נתנו לאמהות שלהם לנוח בלילה ודרשו אינסוף הנקות או התעסקות בלילה, יכולים בתוך ימים ספורים ללמוד לישון במיטה שלהם ולהרגיש בטוחים ו נינוחים."

אין סכנה של פגיעה בילד?

"כאשר בסופו של התהליך כל הפרמטרים של הטמפרמנט (מזג) מראים על סימן רגיעה, אין סיבה לחשוב שזה  דבר מה שפוגע בילד, אף על פי שלכאורה אנחנו מתסכלים אותו, לפחות בתהליך של השינוי. כמו שיציאה לגן יכולה להיות קשה לילד בימים הראשונים.. וזה בדרך כלל תורם להם. לפעמים צריך לעבור איזו משוכה כואבת בשביל להמשיך להתפתח." שדה סבור כי התהליך "עוזר לילדים להיות יותר עצמאיים ולסבול קצת יותר את התסכול ולהרגיש גם בטוחים כשההורים לא נמצאים במגע פיזי הדוק".

ומה לגבי הורים שכשהילד מתעורר בלילה לוקחים אותו למיטתם?

"הורים מנסים לפתור כך בעיית שינה, בגלל שהילד או התינוק מתעורר הרבה, בדרך כלל זה לא פותר את הבעיה, זה רק מנציח אותה לאורך זמן."

מהן הבעיות שאתם נתקלים בהן במעבדת השינה?

"הבעיות הכי נפוצות הן של תינוקות המתקשים לגבש לילה רציף ומתעוררים הרבה ודורשים הרבה עזרה מההורים בלילה. יש גם בעיות רפואיות, כמו הפרעות של מערכת הנשימה, שקדים מוגדלים, כל מיני דברים שחוסמים את דרכי הנשימה ופוגעים בשינה בצורה משמעותית. יש עוד כל מיני תופעות שנילוות לשינה, ביעותים, סיוטים, הליכה  תוך כדי שינה"

איך מטפלים בהן?

"כשמדובר בתינוקות קטנים, מדריכים את ההורים איך לסייע לתינוק ללמוד להרדם במיטה ולהרגיש בטוח בה, ואיך לעבור את הלילה בלי ציפיות לכל מיני דברים מעניינים ומתדלקים בלילה". כאשר מדובר בילדים יותר גדולים, שדה מוסיף, " אז כמובן צריך להכנס יותר לעומק. למשל, ילדי גן הרבה פעמים עסוקים בפחדים מהלילה, מהחושך, מהמפלצות וכל מיני דברים. צריך לעבוד עם ההורים איך אנחנו מתגברים על הפחדים והחרדות." ואילו אצל מתבגרים, "צריך לעבוד על המחשבות המטרידות, החרדות שיש להם בלילה ולפעמים יש ללמד אותם טכניקות הרגעה." במעבדת השינה ישנו פרוייקט מחקר מיוחד שבמסגרתו מטפלים ללא תשלום בבעיות שינה של תינוקות בגילאים 9-18 חודשים.

יש גיל שבו מומלץ לעשות את השינוי?

"אנחנו בדרך כלל לא מליצים להתערב לפני גיל חצי שנה מפני שהרבה שינויים קורים באופן ספונטני. הנקה וכל הדברים האלה הם תהליכים טבעיים שלא רצוי לפגוע בהם.. מעבר לחצי שנה זה תלוי כבר בחומרה של הבעיה."

זוגיות ושינה

התייעצנו גם עם שירי סברוב, יועצת שינה וגננת, על ההשפעה שיכולה להיות לבעיות שינה על הזוגיות: "קרוב לוודאי שאם זוג נורא עייף כי הילד שלו מתעורר כל חצי שעה, אז הזוגיות שלו לא מי יודע מה, כי הם כל הזמן או בקושי שורדים כי הם עייפים או שהם פשוט רבים בכל רגע נתון. אז ברגע שהילד שלהם ישן יותר טוב, פתאום יש גם פנאי לזוגיות. "

שירי מספרת כי לעיתים יכולים להיווצר ריבים על אופן ההשכבה של התינוק, למשל : "האבא אומר תוציאי את הילד מהמיטה שלנו, מהספייס שלנו והאמא רוצה שהתינוק יהיה דבוק לה לשד."

בכל דרך בה בוחרים, שירי מדגישה כי חשוב שההורים יהיו מאוחדים ולא ישדרו מסרים סותרים לתינוק: "כמו שבגן פה יש סדר יום שידוע לכולם.. גם ההורים צריכים להיות סוג של יחידה אחת שמעבירה לילד אותו מסר.. אחרת הילד גדל בתחושת בלבול."

הורים מייעצים: טקס שינה ומדבקות

ילנה מודילבסקי, אמא לנועה בת שנתיים וחצי מגבעתיים מייעצת: "העיקר זה להתמיד בטקס ההשכבה. צריכים להיות ברורים, כך שהיא יודעת מה היא עושה, בכל שלב של הטקס."

שדה מגבה את הדברים:"אנחנו יודעים שטקס קבוע לפני השינה, שמאותת שמורידים הילוך ונרגעים ועושים משהו נעים לפני השינה ביחד, אולי קוראים סיפור במיטה, בהחלט מומלץ. יש מחקרים שמראים שעצם הטקס עצמו יכול לשפר את השינה."

איתי בנר, אב לבעז בן חמש וגבע בן 10 חודשים מספר כי עד לפני שנה, בעז היה מגיע "באורח פלא" למיטה שלהם בלילה: "בזמנו עשיתי לו את שיטת המדבקות. אמרתי לו שבכל בוקר שהוא לא יבוא אלינו למיטה, אלא יישן במיטה שלו, הוא יקבל מדבקה ואחרי עשר מדבקות הוא יקבל מתנה. השיטה הזאת עובדת גם בשינויי התנהגות אחרים שאני מנסה להחיל אצלו."

ישנם ספרי הדרכה שונים בנוגע להרדמת תינוקות ועוד גישות רבות ושונות. חשוב לבחור בגישה שמתאימה להורים ולילד ולהיאזר בסבלנות עד לשינה המיוחלת. וכנראה שתמיד יהיה מקום לשיפור, כפי שיובל בן נון, אבא של אלה בת השלוש מספר: "הייתי רוצה שבשבת היא תישן ברצף עד תשע, למרות שהיא ככה באה אלינו למיטה באיזה שש-שבע וישנה איתנו עד תשע. אין על מה להתלונן, כן?"