סוגיית המוצצים היא סוגיה טעונה. לעיתים היא עולה ומופיעה עוד לפני הולדת הילד הראשון: האם ניתן מוצץ, ואולי עדיף להימנע? אילו השלכות יש למוצץ על חיי הילד ועל חיינו? האם ההשלכות לשימוש ממושך במוצץ מובילות בהכרח לשיניים עקומות וחלשות? והשאלה המשמעותית מכולן: איך, לעזאזל נצליח לגמול אותו מההרגל המגונה? האומנם נצליח לעמוד במשימה כשיגיע הרגע להיפרד מהמוצץ?

מאת: בת-שיר סולמי, גננת במקצועה ובעלת תואר ראשון בחינוך

סוגיית המוצצים היא סוגיה טעונה. לעיתים היא עולה ומופיעה עוד לפני הולדת הילד הראשון: האם ניתן מוצץ, ואולי עדיף להימנע? אילו השלכות יש למוצץ על חיי הילד ועל חיינו? האם ההשלכות לשימוש ממושך במוצץ מובילות בהכרח לשיניים עקומות וחלשות? והשאלה המשמעותית מכולן: איך, לעזאזל נצליח לגמול אותו מההרגל המגונה? האומנם נצליח לעמוד במשימה כשיגיע הרגע להיפרד מהמוצץ?

 

למה כדאי לתת לילד מוצץ?

• הרגעה - כי זה מרגיע את הילד כשהוא לא רגוע. ופעמים רבות עוזר לו להירדם.
• תחליף ליניקה - המוצץ עונה על הצורך המולד של תינוקות במציצה, מרגיע אותם ומהווה תחליף לפעולת היניקה של השד. תחליף שכזה יכול גם להקל משמעותית על המבוגר הנוכח לצד התינוק בצורה אינטנסיבית, יום ולילה.
• במקום לנשוך בני אדם - בזמן הוצאת השיניים המוצץ יכול להרגיע את הילד בכך שהילד נושך את המוצץ ולא אותנו או ילדים אחרים.
• חפץ מעבר - בגילאים בהם הילד נכנס למסגרת חינוכית, המוצץ מהווה תחליף רגשי להורה בזמן הפרידה ממנו. (מה שנקרא בשפה המקצועית "חפץ מעבר" – שבא עם הילד מהבית אל המסגרת ומקל את המעבר בין שני העולמות).

 

יחד עם זאת, לא כל הילדים משתמשים במוצץ. ישנם ילדים שמעולם לא השתמשו במוצץ, אחרים השתמשו בו לתקופה קצרה בלבד, וישנם שהשימוש בו מתחיל רק בעקבות החשיפה לילדים אחרים המשתמשים במוצץ.

 

מתי כדאי לתת לילד מוצץ?

בעיקרון ההחלטה מתי להשתמש במוצץ תלויה בהורים, בגישתם החינוכית-התפתחותית ובצרכיהם. כדי ליהנות מיתרונות המוצץ כבר בגיל הינקות, יש הורים שנותנים לילד מוצץ כבר בבית היולדות עם היוולדו. לפני ההחלטה להתחיל להשתמש צריך לזכור כי במהלך הגדילה של הילד, הוא משתמש פחות במוצץ – בעיקר ככל שהרגלי השינה שלו הולכים ומסתדרים.

באופן כללי כבר בגיל שבין שנתיים לשלוש נצפה מהילד להירגע גם בנוכחות בובה או חפץ יקר אחר. סביב גיל שלוש פלוס נצפה כי יוכל להירגע ממכה או מפרידה מהוריו בעצמו, או בעזרת דמות מבוגרת (ללא מוצץ).

אין ילד אחד דומה לאחר. כדאי לזכור זאת הן בשימוש במוצץ והן בגמילתו. לכן - כדאי להימנע מהכללה ולהפעיל שיקול דעת בזמן הסיטואציה: אם הילד נפצע בצורה חמורה, לא עלינו, ומשאת ליבו תהיה מוצץ – כדאי לתת לו. כמו כן, בתקופות משבר כמו מעבר דירה או מסגרת חינוכית, הולדת אח קטן או תקופת הסתגלות לשינוי שנערך - המוצץ מהווה אמצעי הרגעה, שיכול בהחלט להקל על הילד את ההתמודדות. גם בתקופה של מחלה, סינוסיטיס או אלרגיה – מוצץ יכול להיות אתנחתא מהתמודדות  - אז למה לא?

 

מתי ואיך לגמול את הילד מהמוצץ?

כמו בכל גמילה אחרת, מוטיבציה היא תנאי הכרחי. על הילד לרצות להיגמל מהמוצץ. ההנחה הרווחת היא שכדאי להיפרד מהמוצץ לפני צמיחת השיניים הקבועות (בדרך כלל בין הגילאים 5-7, - נתון המשתנה מילד לילד). גיל זה הוא גם בדרך כלל הגיל בו ילדים מפסיקים כליל את שנת הצהריים שלהם  - דבר, היכול להקל את השינה ללא מוצץ.

• עדיף להפחית באופן מודע ומשותף עם הילד את השימוש במוצץ ולהגביל את המקומות שבו השימוש בו לגימטי.
• כדאי לבודד את הגמילה מהמוצץ מגמילות אחרות כמו בקבוק חלב, טיטולים, גמילה מציצי וכדומה על מנת להקל עליו.
• כדאי להיפרד מהמוצץ בתקופה, בה הילד נמצא במסגרת קבועה המוכרת לו ואינו חווה שינויים קיצוניים (כגון: הולדת אח קטן, נסיעה ארוכה של אחד ההורים, או מעבר למסגרת חדשה).
• בתקופת גמילה, כדאי לראות איפה אנו מתגמשים ובאים לקראתו במקומות אחרים, כדי להימנע מלהעמיס עליו.
• עלינו לזכור כי הילד צומח מהקושי וחווה הצלחה במשימה – כדאי לחזק את הצלחותיו.
• כדאי להרחיק את המוצצים (ורצוי להעלים כליל) ממקומות שהילד נחשף אליהם, כבר היו מקרים של ילדים שחזרו אל המוצץ גם אחרי חודש וחודשיים כי מצאו בתיק של אימא או במגירה בחדר.

חזרה להרגלים

שאלו את עצמכם: האם ילד שמבקש ועומד על כך שהוא רוצה מוצץ בכלל מוכן להיגמל? האם יש לאפשר לו להשתמש במוצץ לאחר תקופה כל-כך משמעותית של הצלחה? האם אפשר לנסות לשכנע אותו להימנע כדי להמשיך את הגמילה? באיזה מחיר? התשובה היא אישית ומשתנה מהורה להורה.

 

המאמר בחסות אתר ד"ר ג'רי – מרפאת שיניים ושתלים.