מי מחליט מה קורה בהרדמה הזו?

"הוא לא מוכן להירדם במיטה שלו" "הוא מתעקש להירדם רק בעגלה" אם גם את מוצאת את עצמך מזדהה עם אחת האמירות האלה (או דומה לה) כנראה שגם אצלכם בבית מי שמחליט כיצד מתנהלת ההרדמה היא לא את וגם לא בן זוגך אלא דווקא התינוק או הפעוטה שלך. מה נכון לעשות?



מאת:  אורית היימר - יועצת שינה בשיטת "לילה טוב" לתינוקות וילדים מגיל 5 חודשים עד 5 שנים. 


מי מחליט מה קורה בהרדמה הזו?
בשיחות שלי עם הורים לתינוקות ופעוטות, שיש להם קושי ביחס להרדמות עצמאית ושנתם איננה רציפה, אני שומעת הרבה פעמים תלונות מהסוג הבא: "הוא לא מוכן להירדם במיטה שלו" "הוא מתעקש להירדם רק בעגלה" "היא צורחת אם אני לא מחזיק אותה על הידיים" "הוא חייב בקבוק כדי להירדם מחדש".
 
אם גם את מוצאת את עצמך מזדהה עם אחת האמירות האלה (או דומה לה) כנראה שגם אצלכם בבית מי שמחליט כיצד מתנהלת ההרדמה היא לא את וגם לא בן זוגך אלא דווקא התינוק או הפעוטה שלך. כדאי שתדעי שלמרות ההרגשה שיש הרבה פעמים להורים - "אין מה לעשות. זה יעבור מעצמו"  אפשר וחשוב לטפל במצב ולשנות אותו כך שאתם הם אלו שתחליטו מה קורה בהרדמות ולא הילד שלכם.
 
בואי נבין ביחד למה זה קורה, למה כדאי לשנות, ואיך עושים את זה בפועל.
 

למה זה קורה?

בחודשים הראשונים לחייהם רוב התינוקות זקוקים להרבה מאוד עזרה חיצונית כדי להירדם ולישון. זה טבעי ונורמלי כיוון שרק בסביבות גיל חמישה חודשים מתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והרגשיות שמאפשרות לתינוקות להפוך לעצמאים בנושא השינה.
 
הבעיה מתחילה כאשר בשלב הזה ההורים חוזרים בכל פעם על אותה העזרה בדיוק (למשל, הנקה, הרמה על הידיים, נענוע וכו’) וכך הילד מתרגל להירדם אך ורק כשקורה משהו מסוים, כלומר, נוצרת תלות משמעותית לצורכי שינה במשהו מסוים, שהתינוק לא מסוגל לספק לעצמו.
 
בהמשך הדרך, כאשר ההורים מנסים לשנות את המצב ולהרדים את הילד ללא שימוש במשהו המסוים שאליו נוצרה התלות, הילד נכנס ללחץ גדול. זה טבעי לגמרי. הוא פשוט עדיין לא חווה הרדמויות בצורה אחרת (למשל, הרדמות במיטה ולא על הידיים) ולא מאמין שזה בכלל יכול לקרות. הוא מתחיל לבכות ולהתנגד, ולפעמים אפילו צורח ונכנס להתקף זעם. ברור שבמצב נרגש שכזה אין סיכוי שיצליח להירדם והעניינים הולכים ומדרדרים עד שרוב ההורים נלחצים בעצמם מהתגובה של הילד, ומחליטים "לוותר" כלומר, לתת לילד להחליט מה יקרה בהמשך ההרדמה. במקרה שתארנו ההורים יתנו לילד לחזור למצב המוכר לו ולהם של הרדמות על הידיים ולא במיטה ובכך רק יחזקו את החרדה  של הילד מהרדמות במיטתו.

למה כדאי לשנות את המצב?

אז מה עושים?

שיהיה בהצלחה ולילות טובים לכולכם.
 
לאתר של אורית היימר לחצו כאן