הילד "שוכח" בלילה איך מכניסים מוצץ לפה? אתם מוצאים את עצמכם יושבים עם הילד עד שנרדם? הילדים מחליטים עבורכם על לינה משותפת? התינוק נרדם רק על הציצי או על הבקבוק? מוצאים את עצמכם מקפצים על כדור יומם וליל?

אם עניתם בחיוב לאחת או יותר מהשאלות וגם אם לילד שלכם קשה להירדם מסיבה אחרת, המאמר הבא עשוי לעניין אתכם.

מאת: יעל סול, יועצת שינה ומדריכה להתפתחות תינוקות

 

הילד "שוכח" בלילה איך מכניסים מוצץ לפה? אתם מוצאים את עצמכם יושבים עם הילד עד שנרדם? הילדים מחליטים עבורכם על לינה משותפת? התינוק נרדם רק על הציצי או על הבקבוק? מוצאים את עצמכם מקפצים על כדור יומם וליל?

אם עניתם בחיוב לאחת או יותר מהשאלות וגם אם לילד שלכם קשה להירדם מסיבה אחרת, המאמר הבא עשוי לעניין אתכם.

 

עוד ברחם העובר זקוק לתנועה ע"מ להירדם. בהריון, כאשר אנחנו פעילות ובתנועה העובר ישן וכאשר אנחנו נשכבות או יושבות אנחנו מרגישות את תנועות העובר. לרוב, גם כאשר התינוק נולד הוא זקוק לנו ע"מ להירדם ולא מסוגל לעשות זאת באופן עצמאי. מגיל אפס אנחנו מרדימות על הידיים או על הציצי, טופחות, רוקדות, נוגעות, מניעות את העגלה, העריסה או המיטה ומרדימות בכל דרך אפשרית. ההתערבות שהייתה הכרחית הופכת עם הגיל לתלות ואז אנחנו מוצאות את עצמינו עם תינוק גדול שנרדם על הידיים, ילד שקם המון מהמיטה במהלך ההרדמה, ילד שעובר למיטה שלנו בלילה ובכלל מתעורר בלילה פעם או פעמיים במקרה הטוב ואנחנו אומרים לעצמנו: "אין מה לעשות, כשיש ילדים לא ישנים טוב". אז אני רוצה להכריז על שבירת המיתוס – אפשר לישון טוב גם כשיש ילדים!

איך בעצם אנחנו מנתקים את גורמי התלות?

ראשית יש להבין מה הם גורמי תלות ואילו מהם יש לילדים שלנו.

תלות חיצונית היא כל דבר שהילד לא יכול לספק לעצמו. הרדמות על הציצי/בקבוק, חפץ מעבר או מוצץ שנופל וההורים צריכים להחזיר, נוכחות ההורים בזמן ההרדמה והשינה (גם אם מדובר בנוכחות ההורים בחדר הילדים או בנוכחות הילדים בחדר ההורים), הרדמות על הידיים או תוך כדי מגע ועוד.

תלות נוצרת כאשר אנחנו יוצרים אותה. הדוגמא הנפוצה ביותר היא התלות במוצץ או אם לדייק, התלות בכך שאנחנו, ההורים, נחזיר את המוצץ לפה. מהיום שאנחנו מחליטים לתת מוצץ, אנחנו מכניסים לתינוק את המוצץ לפה, לפעמים מחזיקים אותו בפנים כדי להרגיל אותו למוצץ ולפעמים ממהרים להחזיר את המוצץ ברגע שהוא נופל מהחשש שהתינוק יתעורר. בדיוק כך נוצרת תלות. מבחינה מוטורית, בערך בגיל 5 חודשים התינוק לומד להושיט את היד ולקחת בעצמו צעצוע, מוצץ או כל חפץ מעבר לו הוא זקוק. כאשר הוא יודע להושיט את היד ולתפוס במהלך היום, הוא יכול להתחיל ללמוד לעשות זאת גם בלילה ובכל זאת תינוקות וילדים רבים זקוקים לנו שנחזיר להם את המוצץ בזמן השינה.

כאשר לילד יש תלות הוא יתעורר בד"כ בלילה וידרוש מאיתנו, ההורים, שנספק לו את מה שהוא צריך, אחרת יהיה לו קשה מאוד להירדם. לפעמים אנחנו מנסים להחזיר את הילד לישון בלי לספק לו את גורם התלות ואז אנחנו מוצאים את עצמינו ב"מאבק" כוחות מתיש ומייגע ובסופו כמובן שיש מנצח וזה לא אנחנו.

כשאנחנו רוצים ללמד את ילדינו הרגלי שינה ולנתק את גורמי התלות חשוב מאוד לשמור על עקביות. ילדים לומדים מהר מאוד (לטוב ולרע) וכאשר הילד בוכה במשך שעה ואנחנו לא מוותרים וכעבור שעה אנחנו מסתכלים בשעון והסבלנות נגמרת או שאנחנו נזכרים שמחר מצפה לנו עוד יום עבודה והגיע הזמן לוותר ולישון, הילד מבין שע"י בכי הוא משיג את מה שהוא רוצה וההרדמה הבאה תהיה קשה יותר ולכן אם החלטנו שהפעם מחזירים לישון, אסור לנו לוותר. יחד עם זאת חשוב שנעשה זאת בהדרגתיות ותוך הענות מתמדת לבכי ולקושי של הילד ע"מ לתת לו הרגשת בטחון ולספק לו את התחושה שאנחנו מבינים את הקושי שלו ואנחנו שם בשביל לעזור לו. אנחנו צריכים להבין שלמרות הקושי שלנו (שאין לזלזל בו), גם לילד קשה מאוד והוא לא עושה לנו "בכוונה" ולא "לא רוצה לישון" אלא שהוא באמת לא יודע איך עושים זאת ללא גורם התלות.

 

אני מציעה מספר טיפים וכללי ברזל לניתוק גורמי תלות:

• זכרו שהילד זקוק לכם. הבכי, הכעס והתסכול שלו הם אמיתיים. חבקו אותו, הרימו אותו אם צריך ותנו לו הרגשה שאתם באמת רוצים לעזור לו ושאתם מבינים כמה קשה לו. אין צורך בשיחות נפש, פשוט חבקו בלי מילים, חיבוק אמיתי מעביר את המסר בצורה הטובה ביותר.
• אם לילד יש תלות באוכל, וודאו כי הוא נכנס ער למיטה ולא מתנמנם או נרדם על האוכל. אם הוא מתעורר במהלך הלילה מספר פעמים, הפסיקו בהדרגתיות את האכלות בלילה (בהתאם לגיל), רווחו את השעות בין הארוחות, אל תצפו ממנו לישון לילה רצוף רק כי החלטתם שהוא לא צריך לאכול יותר בלילה.
• לילדים שיש תלות במוצץ או חפץ מעבר, וודאו כי הם יודעים להושיט את היד ולתפוס אותם במהלך היום ורק אז התחילו בהדרגתיות ללמד אותם לעשות זאת גם בלילה.
• ילדים אשר מורגלים בהרדמה על הידיים זקוקים קודם כל להתיידדות עם המיטה עוד לפני שילמדו להירדם עצמאית. השכיבו אותם במיטה, שבו לידם, לטפו אותם והרדימו אותם תוך כדי מגע. אם הם בוכים, הרימו אותם על הידיים, החזירו אותם למיטה רגועים והמשיכו עם המגע. בשלב הבא ניתן יהיה ללמד אותם להירדם ללא מגע.
• כאשר הילד קם מהמיטה או משחק, החזירו אותו למיטה בצורה קצרה ועניינית.
• ילדים צמאים לתשומת לב והם מוכנים לקבל אותה בכל דרך בין אם שלילית ובין אם היא חיובית. כאשר אתם כועסים על הילד שקם מהמיטה, הוא מרוויח את תשומת הלב שלכם ומבין שכדאי לו לקום שוב.
• לכל תלות יש עמידות. גם אם לא מפריע לכם שהילד נרדם על האוכל, זכרו כי סביר להניח שעם הזמן תתפתח עמידות והוא יפסיק להירדם על האוכל ואז תמצאו את עצמכם מנסים להרדים אותו בדרכים חדשות ומגוונות. נתקו את גורמי התלות כאשר אתם מזהים אותם.
• סבלנות, סבלנות ושוב סבלנות. זה הטיפ החשוב ביותר שאוכל לתת. הורים רבים מנסים שיטות הרדמה במשך מספר ימים וכשהם לא מצליחים הם עוברים לשיטה הבאה. בחרו דרך שמתאימה לכם והתמידו בה. כאשר אנחנו מחליפים בין השיטות, אנחנו יוצרים בלבול אצל הילד והוא לא יודע למה לצפות. במיוחד אצל ילדים שכבר חוו חוסר עקביות או שיטות הרדמה שונות, קיים קושי גדול יותר בלימוד הרגלי שינה ולכן חשוב לתת להם את כל הזמן הדרוש להם ע"מ ללמוד הרגלים חדשים. במידה והשיטה טובה ובמידה ואנחנו מבצעים אותה כראוי, לימוד ההרגלים בד"כ לא ייקח יותר מחודש וחצי חודשיים.