בחודשים הראשונים לחייו, התינוק אינו מודע לכך שהוא יישות נפרדת מאמא. מבחינתו, הוא ואמא זה אותו הדבר מבחינתו והם כל העת צמודים זה לזו. לקראת גיל חצי שנה, התינוק מתחיל להבין כי הוא נפרד מאמו, וזו הסיבה שחרדת נטישה מופיעה אצל רוב התינוקות סביב גיל 7 חודשים. זה טווח הגיל שבו תינוקות רבים יסגלו לעצמם חפץ מעבר כלשהו.

 

חפץ מעבר מסייע לתינוק במעבר מהחיבור המוחלט לאמו והתלות בה לדרך עצמאית, ועוזר לו להתמודד עם פרידה מההורה בהדרגתיות. החפץ מייצג עבור התינוק את אמו שמשרה עליו את התחושה הבטוחה והרגועה, ומספק לו ביטחון באותם רגעים שבהם הוא חש מעורער, הכוללים היפרדות מאמא. 

 

יש תינוקות שמסגלים לעצמם חפץ מעבר, והם צמודים אליו רוב היום או ברגעים מסויימים (כגון הולכים לישון רק עם חיתול טטרא), כל תינוק והצורך שלו. תהליך האימוץ של החפץ מתרחש בדרך כלל בין גיל 4 חודשים לשנה ויכול להימשך גם הלאה עד גיל 3, תלוי בצרכים של התינוק / הילד ואופן ההתמודדות שלו. 

יש תינוקות שלא עושים זאת בעצמם, וכשההורים מבחינים בקושי במעברים (פרידה בגן, השכבה לישון, נסיעה רחוקה למקום זר וכד') מומלץ לסגל עבורם חפץ מעבר על-מנת להקל עליהם בשלבים אלה. 

 

החפץ הנבחר הוא ברוב המקרים רך למגע, כמו חיתול טטרא, שמיכה, בובה רכה, דובי או אפילו מוצץ. החיבור לחפץ המעבר יכול להיות עמוק במיוחד, יש ילדים שמעניקים לבובה שם, מטפלים בה ומספרים לה סיפורים. 

 

כשמסגלים לתינוק חפץ מעבר, כדאי להעניק לחפץ את ריחה של האם. ניתן לעשות זאת על-ידי התזת חלב אם על החפץ הנבחר, או שהאם תישן עם החפץ פעם אחת כדי שריחה "ידבק" בו. 

 

כאשר מדובר בילד מעל גיל שנה, שאנחנו רוצים לסגל לו חפץ מעבר כדי לסייע לו במעבר קרוב (כגון כניסה לגן, לימוד הירדמות עצמאית ללא נוכחות הורה וכד') כדאי שהוא יבחר אותו בעצמו. יש לחשוף את הילד אל החפץ במהלך היום, בשעות ערות, במצבים חיוביים כמו טיול בעגלה או משחק שהוא אוהב, האכלה או על הידיים של ההורה. המטרה שיהיה קישור חיובי ואהוב בין החפץ לילד. לאחר חשיפה של מספר ימים, נוכל לראות שהוא התחבר לחפץ הנבחר. אחרי שנראה שהוא מגלה התעניינות וחיבור אל החפץ, ניתן לחשוף אותו אליו בהקשרים הרלבנטיים. למשל, כשהולכים לגן לספר שהבובה תלך איתו לגן ותשמור עליו ותחזור איתו הביתה בסוף היום, או בשינה, לתת לו אותו כשהוא הולך לישון ולהסביר לו שהבובה שומרת עליו. 

 

מומלץ לבחור בחפץ מעבר רך ונעים למגע, בטיחותי (שלא כולל עיניים נתלשות או חוטים שעלולים להסתבך), שניתן לכבס והכי חשוב: שהוא לא יחיד מסוגו כדי להימנע ממצב של אובדן. מומלץ לסגל לתינוק חיתול טטרא שכן אלה זמינים בקלות, ניתנים לכביסה ולהחלפה.

כשמדובר בילדים גדולים, מגיל שנה ומעלה, כדאי ללמד את הילד לספק לעצמו את חפץ המעבר. כלומר, הניחו אותו במקום קבוע שיש לו גישה אליו, וכשהוא מבקש אותו או רוצה אותו, הנחו אותו ללכת לאותו מקום ולקחת אותו בכוחות עצמו.