הירדמות עצמאית היא הרגל בריא לחיים. ילד שיודע להירדם בכוחות עצמו הוא ילד שגם יודע להרגיע את עצמו בסיטואציות שונות במהלך היום והלילה. היכולת להירדם באופן עצמאי היא יכולת נלמדת. כל הילדים יכולים ללמוד אותה. כל ההורים יכולים ללמד אותה. להלן רשימת חוקי הברזל להרגלי שינה בריאים.

מאת: איילת רוזן ישראלי, יועצת ומאמנת הורים ויועצת שינה לתינוקות לילדים, הורים באור טבעי

1.       השכיבו את התינוק לישון בצורה יזומה.
חשוב להשכיב את התינוק בשעות הנכונות לו ולא לפי לוח הזמנים שלכם.
היו קשובים לצרכי התינוק ואל תתנו לו להגיע למצב של עייפות יתר, שמקשה עליו להירדם.
ליוויתי לא מעט זוגות הורים שאצלם בבית האבא חוזר מאוחר ולכן דוחים את שעת ההשכבה והילד מתקשה להירדם מעייפות יתר. ברגע שההורים מודעים לחשיבות שעת השינה המתאימה לילד ומשכיבים את הילד מוקדם יותר, קל לו יותר להירדם והשינה איכותית יותר.
הורים לפעמים אינם מודעים לצורך להרגיל את הילד לשגרה וסדר יום, יוצאים עם התינוק למסעדות בלילה ואינם מתחשבים בסדר היום שלו, או אינם מאפשרים לו לישון צהרים מאחר והם לא נמצאים בבית.  ליוויתי לא מעט הורים שכבר בתחילת התהליך, בעיות השינה הצטמצמו ואף נפתרו מעצמן ע"י בניית סדר יום מאורגן.

 

2.       שימו לב לסימני העייפות של הילד ואל תחכו שיהיה עייף מדי.
ילד עייף מדי יתקשה להירדם, ויתעורר יותר במהלך הלילה. הורים רבים חושבים בטעות, שאם ימשכו את הילד עוד חצי שעה או שעה הוא יתעייף יותר וישן טוב יותר ויתעורר מאוחר יותר בבוקר. זוהי טעות.  רוב הילדים ישנו טוב יותר, וזמן ממושך יותר, אם יושכבו לישון מוקדם.  למדו לזהות את סימני העייפות של ילדכם (איבוד עניין במשחק, בכיינות, שפשוף באוזן, שפשוף בעיניים), והשכיבו אותו לישון ברגע שהוא נראה עייף.  תינוק שמעודדים אותו להישאר ער עד שגופו זועק לשינה, הוא תינוק עצבני ולא רגוע.

3.        קבעו שעת שינה קבועה והקפידו על טקס שינה.
מטרת טקס השינה להעביר את הילד ממצב של פעילות למצב של רגיעה. התחילו את טקס השינה 30-45 דקות לפני שעת השינה הרצויה.  טקס השינה צריך להתנהל בצורה רגועה ולכן חשוב שהילד (וכמובן גם ההורים!) יגיע אליו לא עייף מדי.
טקס שינה מומלץ לדוגמא: ארוחת ערב, אמבטיה חמימה ומרגיעה, עיסוי קצר (מומלץ), לבישת פיג'מה, מעבר ישר לחדר השינה החשוך והנעים, סיפור קצר ושיתוף הדדי בחוויות היום שעבר.  ילד המקשיב להורה המקריא או מספר לו סיפור נוטה לשכב בשקט ולהקשיב. חוסר התנועה והשקט מאפשרים לו להפוך ישנוני.

4.        תנו לילד הזדמנות להרגיע את עצמו ולחזור לישון באופן עצמאי.
אף תינוק לא ישן רצוף כל הלילה. כולם מתעוררים. אלה שיודעים להירדם באופן עצמאי חוזרים לישון בכוחות עצמם. אל תקפצו ישר בציוץ הראשון, תנו לו הזדמנות להרגיע ולהחזיר את עצמו לישון.

5.        צרו סביבת שינה ידידותית ונעימה.
ודאו שהמזרן נוח, שהשמיכה חמה, שהטמפרטורה בחדר נכונה, שהפיג'מה נעימה ושחדר השינה מזמין. השתדלו להימנע מלשים ליד המיטה צעצועים מעניינים ומושכי תשומת לב, וגם לא טלוויזיה ומחשב. חדר השינה צריך להתקשר לחוויות נעימות (לעולם אל תענישו ילד ותשלחו אותו לחדר...).

6.        הפרידו בין האכלה והנקה בלילה לבין השינה.
ילד שיתרגל להירדם תוך כדי אכילה או הנקה, יתעורר יותר בלילה ויהיה זקוק להאכלה כדי לחזור לישון. נתקו את התינוק מהבקבוק/מהפטמה כאשר הוא כבר לא ממש יונק או אוכל אלא משתמש בפטמה כמוצץ.

 

7.        השכיבו את התינוק כשהוא מנומנם ולא ישן.
חלק גדול מבעיות השינה נובע מכך שהילד אינו יודע להירדם בכוחות עצמו, וזקוק להורים כדי להירדם.  גם אם מרגיעים את הילד על הידיים – חשוב להניח אותו במיטה כשהוא מנומנם, ולאפשר לו להירדם בכוחות עצמו ללא הזדקקות להורים, לידיים, לבקבוק או לעגלה.

ילד שאינו יודע להירדם לבד גם אינו יודע לחזור לישון בכוחות עצמו בלילה כשהוא מתעורר

 

 

לסיכום

זכרו, הגישה הנכונה עבורכם היא זו שאתם מרגישים איתה טוב ועובדת טוב עבורכם ועבור הילד שלכם, ולאו דווקא זו שהצליחה אצל אחרים.

אז שיהיה לכם לילה נעים ושקט.