קצת עובדות מדעיות- ההורמון שמסייע לתינוקות להירדם באופן עצמאי נקרא מלטונין- הורמון השינה והוא מתחיל להיות מופרש בגוף מגיל חדשיים אבל רק מגיל חמישה חודשים הוא מספיק להירדמות עצמאית ולכן לא נצפה מילדינו להירדם לבד בלי עזרה עד גיל זה.

מאת: שירלי נימברגר- יועצת שינה בשיטת לילה טוב

 

כאשר תינוק נולד הוא זקוק לכל החום והאהבה שאפשר להעניק. הוא רגיל במשך כל תקופת היותו עובר לישון  בתנועה, זה מה שהוא מכיר וכדי לעזור לו להסתגל לעולם עלינו לתת לו תנאים דומים למה שקיבל בתשעת החודשים שבילה ברחם- תנועה.

לדעתי האישית ומתוך האני מאמין שלי, בחודש-חודשיים הראשונים אפשר לתת לו להירדם בכל מקום שיחפוץ, כל עוד זה בטיחותי כמובן ואם הוא נרדם בזמן יניקה, על אמא במנשא, על הידיים, זה בסדר, הוא רק נולד, בואו נספק לו עוד קצת "תנאי רחם" ולכן אני ממליצה, אם יש צורך, לעזור לתינוקות הקטנטנים שלנו להירדם ולא לתת להם לבכות בדרך להירדמות.

קצת עובדות מדעיות- ההורמון שמסייע לתינוקות להירדם באופן עצמאי נקרא מלטונין- הורמון השינה והוא מתחיל להיות מופרש בגוף מגיל חדשיים אבל רק מגיל חמישה חודשים הוא מספיק להירדמות עצמאית ולכן לא נצפה מילדינו להירדם לבד בלי עזרה. כלומר, עד גיל חודשיים נעזור לתינוק להירדם ונעטוף אותם ( תמיד, בכל גיל) בהמון חום, אהבה ובטחון.

מגיל חודשיים אפשר כבר להתחיל ולסלול את הדרך לקראת הירדמות עצמאית אך נאפשר תנועתיות רק שהפעם ננסה לעשות זאת במיטה של התינוק, נניח במיטה כשהתינוק רגוע ואם בוכה נלטף, נטפח קלות או ננענע את העריסה או המיטה. תמיד כשיתחיל בכי, נרים ונרגיע על הידיים. באופן זה התינוקות שלנו יכירו את המיטה ויווצר אצלם הקשר חיובי על כל חווית השינה.

בגיל בו ההורים מוצאים לנכון, נוכל להתחיל ולנתק את ההקשר של אוכל ושינה בכך שלא נאפשר הירדמות תוך כדי יניקה. מאחר ששיטת לילה טוב מיושמת על תינוקות מגיל חמישה חודשים ומעלה לא אתיימר כאן לומר מה לעשות לפני כן אך הטיפים שאני מביאה כאן בהחלט עשויים לסייע. בדרך כלל מה שקורה הוא שתינוקות בחודשי החיים הראשונים ישנים רוב היממה ולעתים פותחים פערים גדולים בין הארוחות ואז בגילאי 3-4 חודשים חלה רגרסיה ולפתע התינוק שכמעט ישן לילה שלם ללא אוכל מתחיל להתעורר יותר וההורים תוהים איך פתאום הוא קם לאכול ומתעורר פעמים רבות בלילה. זה קורה מאחר ובגילאים אלה התינוקות מתחילים להיות פעילים וערניים יותר ולכל גורמי התלות ששימשו אותם עד כה, מתפתחת עמידות, כלומר, מה ששימש אותם עד כה להרדמה כבר לא מספיק יותר והדרישה גוברת. לכן מומלץ כבר מגיל חודשיים להתחיל ולנתק גורמי תלות שונים ולעודד הירדמות במיטתם.

אני מוצאת הרבה אמת בכל הקשור לאינטואיציה אימהית וכל אמא יודעת מה נכון לתינוקה. יש תינוקות הנרדמים על הידיים עד גילאים מאוחרים יחסית וכשצריך לישון במיטה הם יודעים לעשות זאת ולהירדם לבד והרגלי השינה שלהם מצוינים. הרעיון הוא ללמד את התינוקות שלנו להירדם ללא גורמי תלות ואלה שמתקשים לעשות זאת, איתם יש להשתדל יותר ולהתחיל מוקדם בהכרת המיטה ובהרדמה בה.

מומלץ מגיל צעיר מאד להתחיל בהקניית סדר יום על מנת שהתינוק ידע למה לצפות בכל שלב, למשל טיול בוקר בעגלה שלאחריו הנקה או בקבוק ואז שינה. סדר יום שכזה וטקס שינה בלילה יעזור לתינוק להבין מתי נגמר היום ומתחיל הלילה. חשוב שטקס השינה יהיה קבוע ובזמנים פחות או יותר קבועים ושיהיה בחדר ללא משחקים.

לסיכום אמהות יקרות ( וגם אבות ) חדשי החיים הראשונים של התינוק אינם פשוטים, אין הרבה שעות שינה, כואב לנו ולוקח זמן להתרגל למצב החדש ולכן קחו את זה בצורה הנכונה, הרשו לעצמכן לחוש קושי, זה בסדר וזה עובר, ולקבל עזרה ממי שמוכן. אך חשוב בו בזמן להתחיל בהקניית הרגלי שינה נכונים על מנת שבהמשך יהיה קל יותר. חשוב לתת לעצמכן קצת מנוחה, גם לנפש וגם לגוף. התקופה הראשונה והקשה אך עם זאת המדהימה, תחלוף, הלילות יסתדרו ותוכלו לחזור ולישון לילות רצופים. נסו לנטרל ככל יכולתכן גורמי תלות המשמשים את התינוקות בהירדמות ובכך תכינו אותם לקרות הירדמות עצמאית ונעימה.