האם "טבע מערבי" זהו אוקסימורון? רוב הסיכויים שכן. האם אפשר להגדיר את אורח החיים המערבי כטבע? זו שאלה. מה השתנה משנות התשעים ועד היום? הרבה השתנה, השינוי הוא קריטי לילדנו ולדור העתיד בואו ננסה להבין איך זה משפיע.

 

כולנו שומעים על הבן של.. או אפילו על הילד שלנו, שהוא היפראקטיבי, שיש לו הפרעות קשב וריכוז, שצריך לשלוח אותו לאבחון כדי לקבל כלים בכדי להתמודד במסגרות. למה פתאום שומעים על כל כך הרבה מקרים כאלו? יכול להיות שגוף האדם כבר לא יודע לייצר באותה איכות? 

 

התשובה היא לא, לא יכול להיות. מה שכן יכול להיות זה אורח החיים שהשתנה ומבלי לגעת בתזונה (הלקויה שלנו) ולהיכנס לנושאים רפואיים כאלו ואחרים כמו תרופות וחיסונים, עדיין יש שוני מהותי שעליו אני רוצה להתעכב.

הבה ננסה לכמת את אותו שוני ולהבין מה גורם לנו להגיע למקום שאנו נמצאים בו היום? ישנן כמה דוגמאות והדוגמא הראשונה היא נושא השינה- ידוע לנו שהשינה היא חשובה, מגיל קטן אמא תמיד אמרה שבשינה אנחנו גדלים, האומנם? האם כל פעם שאניח את הראש על הכר אני אגדל? אני אתפתח? התשובה היא שלא, אבל זה לא מדויק. תחום השינה הוא תחום מורכב מאוד ורק בעשורים האחרונים החלו לחקור אותו, אך ישנם דברים שאנחנו יודעים למשל, שלא כל שינה היא שינה איכותית. נניח שנרדמתי מתוך בכי או שנרדמתי תוך כדי צפייה בטלוויזיה  השינה שלי לא תהיה איכותית כמו שינה שאכנס אליה בזמן שאני חשה עייפות קלה, שאני שבעה ושהתרוקנתי מצרכיי. מחזור השינה בנוי מ-4 חלקים(1) :

בכל שינה יש לנו את מחזור השינה על כל חלקיו, אך התנאים המוקדמים לשינה יקבעו את משך כל חלק במחזור ועד כמה הוא יימצא את עצמו. השינה היא תוצאה של הורמונים המופרשים במוח ומערך פיזיולוגי שלם המושפע מתנאי הסביבה. היום אנחנו יודעים שיש קשר סטטיסטי בין איכות השינה להפרעות נוירולוגיות כמו קשב וריכוז.

 

אז מה השתנה?

בעבר הילדים שלנו לא היו נרדמים עם טלוויזיה דולקת, משחק באייפד או בסמארטפון. כאשר ילד היה מרגיש שהוא עייף (גם אם אמא שלו ביקשה שילך לישון) הוא הגיע למיטה אחרי יום שלם של לימודים בבית הספר ומשחקים בגינה או בפארק (אין באמת צורך להסביר את החשיבות של פעילות מוטורית וחברתית זו) הילד היה נכנס למיטה שם את ראשו ולרוב פשוט נירדם.

היום המצב הוא שכמעט בכל בית יש טלוויזיה דולקת רוב שעות היממה ובפרט שהילדים חוזרים מן המסגרות. הילדים נרדמים עם מוביילים מנגנים מעל לראשם, בתוך נדנדות רוטטות, עם טלוויזיה, אייפד או סמארטפון מול העיניים (כן, זה נחשב לגמרי גם אם הנחנו את המכשיר האלקטרוני חמש או עשר דקות לפני שנכנסנו למיטה). האם זה משפיע עלינו? התשובה היא בהחלט כן. השינה שלנו לא איכותית כפי שהייתה. היא לרוב שינה סימפטטית המורכבת בין היתר מאדרנלין שלא מביא לשינה עמוקה איכותית וטובה (מספיק) (2). לבסוף אנחנו נירדם, אך השינה לא תהיה במלא הדרה כפי שהיא צריכה להיות, החלק של השינה העמוקה יתקצר ובמקומה נראה שנת חלום ארוכה ומשמעותית.

 

אם בתחילה אמרנו שלשינה תפקיד חשוב ביכולת התפקוד הנוירולוגית שלנו אז אין פלא שנראה דור שחלקו חיי על ריטלין וחומרים נוספים. (נכון גם לגנטיקה תפקיד חשוב ולא מבוטל אך אם נחקור מספיק את האפיגנטיקה (3) לא אתפלא אם נמצא קשר לתנאי הסביבה לפני השינה ולאיכות השינה).

 

ישנה דוגמא נוספת לחיינו המערביים לעומת "הישנים" כמו למשל בגמילה מחיתולים. אם אתם בני שלושים ומעלה ותשאלו את אמכם מתי נגמלתם מטיטולים, לרוב התשובה תהיה בסביבות גיל שנה. כן, כן גיל שנה. מה הגיל שאנחנו גומלים בו את ילדינו כיום? סביב גיל שנתיים וחצי. אז מה השתנה?

אימון מוקדם כפי שראינו בשבט Digo שבמזרח אפריקה ממנו עולה כי גורמים סוציו-תרבותיים הם הקובעים החשובים יותר של מוכנות הגמילה מחיתולים בשונה ממה שאנו נוהגים לחשוב כיום(4).

בנוסף בעבר הלא רחוק כאן בארצנו היפה היינו מחותלים בבד, נכון אולי קצת מסורבל ולא תמיד נוח, אך הגוף שלנו ידע בדיוק מתי הוא עושה פיפי והכי חשוב הוא גם ירגיש זאת. 

 

היום ישנם סוגים שונים ומגוונים של טיטולים סופגים יותר וסופגים פחות, עם פס מחליף צבע ועם כדוריות משוכללות שסופגות כבר מהשנייה הראשונה. מה קיבלנו? תינוק קטן שרק התחיל ללמוד את גופו ואז הוא לומד שכאשר הוא מתרוקן אין לו שום תוצאה, הוא לא מרגיש שרטוב לו ובניגוד גמור לטבע הוא נישאר יבש. בעקבות זאת נוצר מצב שהילד לא מודע לגופו כפי שהיה בשנות השבעים והשמונים המוקדמות. לגמול אותו היום יהיה קשה יותר. בנוסף אי אפשר להתעלם מהעובדה (ובצדק) שלהורים מאוד נוח עם הטיטול, לא צריך לכבס פשוט מחליפים וזורקים לפח. אין ספק אפשר לחכות לגיל שנתיים /שלוש. (על ההשלכות של זה תוכלו לקרוא בפרסום הקודם שלי על גמילה מחיתולים).

 

דוגמא נוספת היא המזון שהתינוק שלנו צורך, בעבר ההנקה הייתה פופולרית רוב האימהות היו מניקות, זה כאמור הכי טוב בשביל התינוק, הכי טבעי, שלא נדבר על הכדאיות הכלכלית וגם לא היו תחליפי חלב כמו היום בכל סופר שכונתי (בתקופת התנ"ך מי שלא יכלה להניק הייתה נעזרת במינקת). אימהות פחות חשו את הקושי מבחינת התלות של התינוק בהן, זה היה המצב, רוב הנשים היו בבית וגידלו את ילדיהם וכך היה. אגדה אורבנית מספרת שניתן היה לזהות תינוק יונק בשל העובדה שהאוזן התיכונה שלו הייתה נקייה תמיד, אמו הייתה מנקה לו אותה בזמן ההנקה, הרי לא היה לה עוד משהו לעשות.

היום חברות תחליפי החלב משמינות מהכנסתן משנה לשנה, לאימהות יותר קל לחבר לבקבוק, הן חופשיות, הן פחות כאובות והן לא צריכות להתעסק עם ששת השבועות הראשונים הקשים של תחילת ההנקה. הן גם לא צריכות לדאוג ולחשוב כמה התינוק שלהן אכל, היום רוב הנשים המניקות תזדהנה עם המשפט הידוע כאשר התינוק שלה בוכה "אולי אין לך מספיק חלב" גם זה מעודד העברה של אימהות להאכלה מבקבוקים.

אין ויכוח שהנקה היא הכי טובה לתינוק ולאמא, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה פיזיולוגית. משום מה למרות הידיעה הברורה הזו נראה אימהות רבות נותנות תחליפי חלב. (מחקרים בארה"ב מראים כי אחוז האימהות שלא יכולות להניק בשל פתולוגיה, כאלו שאכן צריכות להשתמש בתחליפי חלב הן רק 5% מכלל האוכלוסייה) (5).

 

בתחומים כל כך קריטיים כמו שינה, האכלה והחתלה אנחנו רואים שינויים קיצוניים בטווח יחסית קצר של שניים שלושה עשורים. אז נכון ההורות בעידן המודרני היא לא פשוטה כלל וכלל, היא טומנת בחובה המון אתגרים וקשיים. לא ניתן להתעלם מכך שאימהות שהיו בעבר מגדלות את ילדיהן נמצאות היום בג'גלינג לא פוסק בין ניהול הבית, גידול הילדים ודאגת הפרנסה. כל זה פוגע ומקשה על היכולת לגדל את הילדים בצורה שגידלנו בעבר. 

 

אין פה מקום לרגשות אשם! ואין פה מקום להאשמה! בסך הכל אנו צריכים לדעת שלפעמים המודרניזציה שמה מסכה שנראית מושלמת ללא כל חיסרון, אנו כבר יודעים שלא כך הדבר וכהורים אנו צריכים להיות מודעים למחיר שילדינו ישלמו בשל הנוחות הזו שלנו. 

אני מאחלת לכולנו הורות מושכלת מתוך בחירה וידע, הורות מעצימה ובריאה לכולנו!

 

באהבה קוטן

לדף הפייסבוק לחצו כאן

__________________________________________________________________________________

(1)  A Clinical Guide to Pediatric Sleep: Diagnosis and Management of Sleep Problems second Edition

(2)  A Clinical Guide to Pediatric Sleep: Diagnosis and Management of Sleep Problems second Edition

(3)  אפיגנטיקה  (Epigenetic) הוא התחום בביולוגיה העוסק בשינוי הגן (פנוטיפ) על ידי משובים מהסביבה ומהעולם (כדוגמת דיאטה או לחץ נפשי וכו'..  (גם אם שינויים מהותיים אלו נדמים לשינויים גנטיים למעשה באפיגנטיקה אין שינוי של ה-DNA  אלא רק עיצוב ביטוים של גנים מסוימים, החלשה או חיזוק של אחרים.

(4)  Cultural relativity of toilet training readiness: A perspective from East Africa; Article in Pediatrics 60(2):170-7 • September 1977 

(5)    Neifert MR (2001). “Prevention of breastfeeding tragedies.” Pediatr Clin North Am 48(2): 273-97.