לאחר החודשים הראשונים נכנסים לשגרה, אולם, בתחום השינה צצים קשיים חדשים ותהיות שההורים מתחבטים כיצד להתמודד איתן.  רגרסיה בתחום השינה אצל הגדול...מתי ואם בכלל להעביר אותם לחדר משותף? האם לא יעירו אחד את השני באמצע הלילה או מוקדם בבוקר?

מאת: שרי גלזר, יועצת שינה ומנחת הורים

 

בחודשים הראשונים לאחר שנולד התינוק השני, אמהות (ואף אבות) רבות חוששות להישאר לבדן עם שני הילדים, לא יודעות איך להתמודד עם סיטואציה שבה האח הגדול בדיוק רוצה ללכת לשירותים בזמן שהתינוק יונק, ומתקשות בניהול שגרת הבוקר והערב עם שניים. אם בהתמודדות עם ילד אחד נתקלנו בקשיים לאורך הדרך, אז עם שני אחים הקשיים כפולים ומכופלים.

לאחר החודשים הראשונים נכנסים לשגרה, מתחילים להרגיש כמו משפחה גדולה, ולומדים כיצד להסתדר עם הסיטואציות והאתגרים החדשים. אולם, בתחום השינה צצים קשיים חדשים ותהיות שההורים מתחבטים כיצד להתמודד איתן.

שתי שאלות מרכזיות מטרידות את ההורים: הראשונה, ביחס לאח הגדול. פעמים רבות הרגרסיה בתחום השינה מופיעה רק מספר שבועות לאחר הלידה, כשהילד מבין ש"התינוק פה כדי להישאר" והוא לא בבחינת אטרקציה חולפת. ההשכבה הופכת למאבק כאשר הוא יורד שוב ושוב ממיטתו ותובע את תשומתהלב המגיעה לו, בוחן את הגבולות ואת הנוכחות של ההורים שלו. השנייה מתייחסת ליום הגדול וה"מאיים" של מעבר לחדר משותף. האם לעשות זאת? מה היתרונות והחסרונות? האם הם לא יעירו אחד את השני?

 

כשהילדים גדלים מעט ישנן שתי אפשרויות להשכבה:

הראשונה, ההבדל בגילאים ביניהם יכול לתת הזדמנות נהדרת לזמן איכות של אח אחד עם אמא ואח שני עם אבא או להיפך (רצוי לגוון אחת ליומיים-שלושה כדי לתת הזדמנות לחזק את הקשר בין כל אחד מהילדים לבין כל אחד מן ההורים). כשאח אחד הולך לישון עם הורה אחד אז השני מקבל זמן איכות לבחירתו (ספר, משחק מדבקות.. חשוב שזה יהיה משהו מרגיע) עם ההורה השני בסלון. כך האח הגדול הולך לישון כחצי שעה אחרי הקטן. חשוב להדגיש את היתרונות והזכויות כאח גדול ולא את החסרונות והחובות. הדבר ירגיע את האח הגדול ויוריד את ההתנגדות בהשכבה שכן הוא קיבל זה עתה מנות גדושות של תשומת לב, חום ואהבה.

השנייה, ברגע שגדלים עוד ו"מיישרים קו" בסגנון טקס השינה ובמיטות רגילות (ולא מיטת תינוק), ניתן ללכת לישון ביחד באותה השעה ולערוך טקס שינה מאוחד במיטות בחדר המשותף. את זמן האיכות הנפרד יש לערוך בשעות אחר הצהריים.

 

מה עושים כשהגדול יורד מהמיטה?

בתקופות שבהן הילד יורד מהמיטה לאחר ההשכבה, יש להחזיר אותו בעקביות רבה למיטה, לא להיקלע לוויכוחים, משא ומתן ומענה ל"תירוצים" אלא לדבוק במשפט מנטרה כגון "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון". יש להכין אותו מראש לכך שנחזיר אותו למיטה שוב ושוב, כי זה הזמן לישון. הדבריכול לקחת מספר ימים ואף שבועות, אך העקביות חשובה. אם "נישבר" ההשכבה המאוחרת בנוכחות ההורה עלולה להתקבע, לגרור יקיצות ליליות ואף ליצור את ההיפך ממה שפיללנו לו: השקעה של שעות בהשכבה של האח הגדול אשר תקשה על ההתמודדות עם שגרת הערב והעייפות המצטברת של הטיפול בתינוק ובילד קטן במקביל. רק התמדה תביא לתוצאות ולהשכבה המיוחלת כהרגל בריא לילד ולמשפחה כולה.

 

חדר משותף או חדר נפרד?

לאחר מספר חודשים, כאשר העריסה מתחילה להיות קטנה עבור התינוק וההתעוררויות בלילה הולכות ופוחתות, ההורים מתחילים לשקול מעבר של התינוק אל מחוץ לחדר השינה. ההתלבטות היא האם להשכיב את התינוק בחדר משלו או בחדר משותף עם אחיו. אין כאן המלצה גורפת, ויש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

אין ספק שלינה בחדרים נפרדים תקל על הלילות. אם אחד האחים יתעורר בבכי בעקבות צמיחת שיניים או מחלה הסיכויים קטנים יותר שאחיו יתעורר מכך. ההשכבה תהיה פשוטה יותר ולא תגרום לאח השני שכבר ישן להתעורר, ובנוסף האח הגדול יוכל להמשיך ולישון עד שעה מאוחרת יותר כאשר התינוק יתעורר מוקדם לאכול.

אולם, על אף היתרונות הללו, אני נוטה להמליץ על לינה בחדר משותף ולהפוך את החדר הנוסף (במידה ויש כזה) לחדר משחקים. במידה ומתעורר הצורך לתהליך שינה עם התינוק שגדל אך עדיין לא נרדם עצמאית ומתעורר בלילה, ניתן לעשות את התהליך לפני המעבר לחדר נפרד ורק אז להעביר אותו לישון עם האח הגדול. היתרונות של חדר משותף עולים על החסרונות: החיבור בין האחים חשוב ביותר לטווח הרחוק, ולינה בחדר אחד תיצור קרבה ביניהם ותחושה של אחדות ואינטימיות. מילה של הרגעה: גם אם בימים הראשונים אחד האחים יתעורר מהשני, תוך זמן קצר הם יתרגלו לסידור החדש ולא יתעוררו בקלות מהאח השני (גם במסגרת תהליך שינה) אלא ימשיכו לישון בנחת.