בזמן הלידה או לאחריה, נפתח החלק הסופי של תעלת הדמעות, דבר המאפשר את מעבר הדמעות התקין וניקוזן אל האף. במידה ופתח זה לא נפתח, יסבול הילוד מדמעת והפרשה מוגלתית. כיצד ניתן לאבחן ולטפל בחסימה זו?

מאת: דר' אורי מלר, רופא עיניים בכיר במרכז הרפואי "עיניים" ובמרכז הרפואי "קפלן"

מנגנון ניקוז הדמעות

בלוטת הדמעות נמצאת בארובת העין, מעל חלקו החיצוני של העפעף העליון. בלוטה זו אחראית לכ- 70% מהפרשת הדמעות. שאר הדמעות מופרשות מבלוטות דמע נוספות הקיימות בעפעפיים.

במנגנון המצמוץ בעת סגירת העפעפיים, מתרחשת העברה של הדמעות אל מערכת ניקוז, שראשיתה בפתחים זעירים הנמצאים בחלק הפנימי של העפעפיים, קרוב לאף. פתחים אלה מובילים לתעלות קטנות (קנליקולי) המתנקזות לשק הדמעות, משם לתעלת הדמעות ולבסוף לחלק הפנימי של האף והגרון. זו הסיבה שאם נטפטף לעיניים טיפות, נחוש כעבור מספר שניות את טעמן בפה.

חסימת דרכי הדמעות בתינוקות

באופן נורמאלי, בזמן הלידה או לאחריה, נפתח החלק הסופי של תעלת הדמעות, דבר המאפשר את מעבר הדמעות התקין וניקוזן אל האף. במידה ופתח זה לא נפתח, יסבול הילוד מדמעת והפרשה מוגלתית.

כאשר קיימת חסימה מסוג זה, שק הדמעות מתמלא בנוזל שאינו מוצא את דרכו החוצה. הימצאות הנוזל מהווה קרקע פורייה לחיידקים, שעלולים להתרבות ולגרום לדלקת של שק הדמעות (דקריוציסטיטיס), המחייבת אשפוז וטיפול אנטיביוטי.

כיצד ניתן לאבחן האם קיימת חסימה בדרכי הדמעות בתינוקות?

ראשית, האבחנה מסתמכת על ההורים. ההורים ידווחו על דמעת תמידית, בד"כ בצד אחד, גם כשהתינוק אינו בוכה. בנוסף, הם יתארו הפרשה מהעין לאורך זמן.

רופא העיניים יכול להיעזר בטפטוף חומר צבע מיוחד לעין וצפייה על משך היעלמותו  (dye disappearance test).

דרכי הטיפול

ברוב המקרים מקובל לטפל בטיפול שמרני עד גיל שנה. הטיפול כולל מסאג'ים מיוחדים, הנועדים לגרום ללחץ על שק הדמעות ולפתיחה של איזור החסימה. לחץ  זה אינו מכאיב לתינוק ומבוצע מספר פעמים ביום לפני ההנקה. במרבית המקרים (כ- 90%), טיפול זה יוביל לפתיחה של החסימה ולפתרון הבעיה.

בנוסף, הטיפול כולל גם טיפות ומשחה אנטיביוטיים למניעת התפתחות זיהום.

במידה והטיפולים הללו לא הועילו, ניתן בגיל שנה לבצע שטיפה ופתיחה ע"י רופא עיניים. פעולה זו מבוצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית ונמשכת מספר דקות.

לסיכום:

חסימת דרכי דמעות בתינוקות ובמבוגרים, הינה בעיה שיכולה להוות מטרד בצורתה הקלה, אך עלולה להוביל לסיבוכים כגון דלקות וזיהומים קשים.

אבחנה וטיפול מתאימים, יכולים לפתור את בעיית החסימה, לשפר את איכות החיים ולמנוע סיבוכים אפשריים.