חום יותר מכל הוא מראה לא מעודדד- שובר אפילו. חום במעלותיו הקיצוניות יכול להיות אפילו מסוכן.

אז איך יודעים מתי הוא מסוכן ומתי לא? עד כמה להלעיט את התינוק שלנו בתרופות? האם אין פתרון אחר? ומה לגבי האסכולה הגורסת בכלל שיש לתת לחום לעבור באופן טבעי?

מאת: ריקי לוי דינר, מאמנת אישית וזוגית מנחת סדנאות לאחר לידה

 

כשיש לנו חום זה תמיד לא נעים, עוד יותר לא נעים כשלתינוק שלנו יש חום ואנו מרגישים יחד איתו מסמורטטים וחסרי אונים.

חום יותר מכל הוא מראה לא מעודדד- שובר אפילו. חום במעלותיו הקיצוניות יכול להיות אפילו מסוכן.

אז איך יודעים מתי הוא מסוכן ומתי לא? עד כמה להלעיט את התינוק שלנו בתרופות? האם אין פתרון אחר? ומה לגבי האסכולה הגורסת בכלל שיש לתת לחום לעבור באופן טבעי?

חום....

 

אז מה עושים?

אצל תינוקות חום מעל 38 מעלות נחשב כחום, מתחת לזה עדיין לא. ישנם רופאים הטוענים שגם עם 38.1 או 38.3 ניתן להמשיך בחיים כסדרם וזאת כל עוד התינוק אינו מראה סימני מחלה נוספים כחולשה, חוסר תאבון וכיו"ב.

ובכל זאת במידה והגענו אל דרג המחלה המלווה בתופעת הקוועצ'יות, חולשה בשרירים, בכי ומרמור המתבטא אף בחוסר תאבון ניתן לנקוט בצעדים הבאים –

 

• המנעו מעיטוף יתר של הגוף ו/או חשיפה יתרה – בניגוד לדעות של פעם החום אינו עולה ו/או יורד בשל הפרשי טמפרטורה בין החדרים. הלבישו קליל ונוח. תנו לגוף להתאוורר.
• אמבטיה פושרת ונעימה – אין צורך להכניס את התינוק למיימי אלסקה כי הוא יחטוף שוק טרמי, נהגו הכל באיפוק ובטווח הביניים.
• גרביים עם חומץ – מניסיון זה עוזר. לא האמנתי אך הנוסחה הפשוטה הזו עבדה על ילדיי, לטבול את הגרביים בחומץ ולגרוב לתינוק. מסריח אך שווה לפחות 3 טיפות אקמולי.
• השיטה של פעם, בעיקר בקרב יוצאי ספרד, לא הסתפקה בחומץ ונהגה לעשות אף עיסויים עם ערק באזור המצח והבטן. לי זה הריח רע מדי (תרתי משמע) אבל אבא שלי מספר שזה עובד כמו כלום. אתם מוזמנים לנסות.

 

ומה לא לעשות?

לגוף מנגנונים טבעיים המווסתים אצלו את החום הפנימי והחיצוני. אם לגוף יש חום אז סימן שצריך להיות לו, החום מסמן לנו על מחלה בה הגוף נאבק ולא אחת החום הוא הנשק! החום מעבר לזה שהוא מטיש אותנו הוא נלחם בעצמו במיני מזיקים וחיידיקים בגופנו, החום משמיד אותם. אז מה לעשות אתם שואלים? האם להמנע מלתת תרופה? לא!

העניין הוא לא לרוץ לתת את התרופה בייחוד לא כאשר מדובר בתינוקות ופעוטות. כאמא פולניה היסטרית נהגתי עם בני בכורי להלעיט אותו במיני נורופנים, אקמולים נובימולים וכיו"ב. עד שלקח אותי יד ביד הרופא שלו והסביר לי את הבאות –

כאשר את נותנת לו כל פעם תרופה הגוף מפתח סיבלות לתרופה. הגוף לא לומד להלחם, את משקיטה את הסימפטום אך לא את המחלה שעוד תחזור. זה א' (כך הוא אמר).

שנית – את לא תמיד נותנת תרופה.

אז מתי כן הקשיתי? – והוא ענה לי את התשובה שמבחינתי הינה הסמן הימני שעד היום אני משתמשת בו כבר על שלושת ילדיי –

כל עוד החום אינו מפריע לילד בתפקוד, לא להוריד אותו. אם הילד חיוני, משחק, אוכל מצב רוחו טוב לא לגעת! תתפלאו אבל החום של ביתי הגיע אפילו ל 39.1 מעלות חום וכולה עולזת ושמחה . לא נתתי תרופה, לא הורדתי את החום.

לעומת זאת היו פעמים שגם ב- 38.3 היא הייתה קוועצ'ית ולא הפסיקה להתלונן – במקרה זה נתתי מרקחת להורדת החום.

עובד, יעיל, פשוט – לא מתנגד לטבע.

הגיוני!

 

שיהיו לכם רק לילות וימים שקטים ללא חום וכאבים.