מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדים נגיפית (וירלית) נפוצה המתבטאת בחום ובנגעים ברירית הפה ועל הגפיים. ההדבקה נעשית ע"י מגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של חולה אחר או על ידי מגע עם חומר צואתי.

 

מאת: דר' גליה ברקאי, מומחית למחלות זיהומיות בילדים ,היחידה למחלות זיהומיות בילדים ,בית החולים לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא, בתל השומר

 

(hand foot and mouth disease)

 

 

למרות שקיימת נטייה להשתמש בכינוי "מחלת הפה והטלפיים" למחלה המכונה באנגלית hand-foot and mouth disease, היא אינה קשורה לחלוטין למחלת הפה והטלפיים (foot and mouth disease) שהיא מחלה התוקפת בני-בקר בלבד ולא בני אדם. לאור העובדה שלבני אדם אין טלפיים, שם הולם יותר עשוי להיות "מחלת הפה והגפיים".מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדים נגיפית (וירלית) נפוצה המתבטאת בחום ובנגעים ברירית הפה ועל הגפיים.

קבוצת הנגיפים (וירוסים) הגורמת למחלה מכונה קבוצת האנטרו-וירוסים. הנגיף הגורם למחלה בשכיחות הגבוהה ביותר הינו נגיף בשם קוקסאקי a16 (coxsackievirus a16). אנטרו-וירוסים נוספים, (בעיקר אנטרו-וירוס 71) תוארו כמחוללים את מחלת הפה והגפיים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. 

כיצד  נדבקים במחלה?

ההדבקה נעשית ע"י מגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של חולה אחר או על ידי מגע עם חומר צואתי. הסיכוי להדבקה גדול ביותר בשבוע הראשון למחלה, לאחר מכן סיכויי ההדבקות יורדים, אם כי הנגיף ממשיך להיות מופרש בצואה במשך מספר שבועות נוספים. משך הזמן מההדבקות ועד להופעת הסימנים (זמן הדגירה) הינו 3-6 ימים. המחלה איננה מחלה של חיות: הן לא נדבקות מאיתנו וגם לא מדביקות אותנו – כאמור אין קשר בין המחלה "שלנו" למחלה בעלת השם הדומה בבקר. יש ריבוי מקרים בעונות הקייץ והסתיו, אם כי מקרים בודדים עלולים להתרחש במשך כל השנה.

מה הסימנים למחלה ?

כ-24-28 שעות מעליית החום מתחילות להופיע בחלל הפה נקודות אדומות קטנות המתפתחות לשלפוחיות קטנות והופכות לאחר מכן להתכייבויות ("אפטות"). בניגוד להתכייבויות מנגיף ההרפס, מספרם של הנגעים קטן יותר, הם כואבים פחות ונוטים להופיע בחלק האחורי של החיך, אם כי הם עשויים להופיע בכל מקום בחלל הפה. במקביל, מתפתחת תפרחת שלפוחיתית על גבי הידיים והרגליים. המעורבות של כפות הידיים והרגליים אופיינית לנגיף זה ואינה שכיחה במחלות נגיפיות אחרות. הפריחה יכולה לערב גם איזורים נוספים בעור ובעיקר את איזור הישבן. המחלה אורכת לרוב עד 7 ימים והיעלמות הפריחה מותירה את העור ללא צלקות.

איך מאבחנים?

במרבית המקרים האבחנה היא קלינית. הרופא המנוסה יזהה את הנגעים השלפוחיתיים בחלק האחורי של הלוע ואת הפריחה האופינית. במקרים בהם האבחנה אינה ברורה, ניתן לבצע בדיקת צואה לנגיפי האנטרו.

 

איך מטפלים?

לא קיים טיפול ספציפי כנגד המחלה ולרוב גם אין צורך לטפל בה. כאמור, במרבית המקרים מדובר במחלה קלה והיא חולפת מעצמה במהירות, בדרך כלל ללא סיבוכים. אחת הבעיות הנפוצות היא קושי בשתייה ובאכילה עקב הפצעים בפה. הילדים שמתקשים לשתות עלולים להתייבש ולמעשה זהו הסיבוך, וגורם האשפוז השכיח ביותר. תוארו מקרים של דלקת של קרום המח הנגרמת על ידי נגיף הקוקסאקי. במקרים אילו החולים יסבלו גם מכאבי ראש, כאבים בהנעת הצוואר ולעיתים הקאות. תופעה זו נדירה ביותר וחולפת ללא טיפול כלשהוא, אך לרוב מחייבת אשפוז להשגחה. כדי למנוע את העברת המחלה יש להקפיד על רחיצת ידיים. חשוב לנקות את משטחי החלפת הטיטולים ולהימנע מהעברת מזון וכלי מזון מאחד לשני.

כיצד ניתן להקל על המצב?

 

• במקרים של כאבים בפה וקושי בשתייה – יש להקפיד על כמות נאותה של נוזלים על מנת למנוע התייבשות, במקרה הצורך ניתן להזליפם באטיות לפה באמצעות מזרק או להיעזר בקשית
• קל יותר לבלוע מזונות קרירים בעלי מרקם רך (לדוגמא מעדנים, גלידות) וכדאי להציע אותם לילדים
• להפחתה על הכאבים ניתן להשתמש בג'לים הקיימים בשוק למניעת כאבי צמיחת שיניים בילדים. לא כדאי להשתמש במשחות אילחוש אחרות מבלי להוועץ ברופא מכיוון שהן עלולות להספג מרירית הפה
• בשום אופן אין להשתמש בחלב עזים בלתי מפוסטר! הדעה הרווחת שהזלפת חלב עזים ישירות מהעטין גורמת להיעלמות הנגעים לא הוכחה באף מחקר מדעי ואילו קיים סיכון של העברת מחלות דרך חלב העזים (לדוגמא: ברוצלה)
• בסופו של דבר צריך  להבין שלמרות שאין למחלה טיפול ספציפי, טיפול שכזה אינו נחוץ בדרך כלל, מכיוון שהמחלה בדרך כלל קלה ותחלוף כלעומת שבאה תוך מספר ימים